בימים סוערים אלה כשעם ומדינה נלחמים על עצם קיומם כמדינת חוק ריבונית ועל זכותם לשמור ולשמר לאומיותם היהודית והישראלית, מול גל הטרור הערבי, הנוכחי, פרסם ארגון פרקליטי המדינה הודעה פומבית, לפיה חוות דעתו והמלצותיו של שופט בית המשפט העליון,
אליעזר גולדברג, שמונה בידי שרת המשפטים,
איילת שקד והיועץ המשפטי לממשלה, בכתב מינוי מטעמם לבחון: "פעילות נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות", שהוקמה בתאריך 16.9.2013 בידי שרת המשפטים דאז,
ציפי לבני והיועץ המשפטי לממשלה הנוכחי - הינם הישג לארגון הפרקליטים. יו"ר ארגון זה, עו"ד לימור פלד, העזה אף לטעון, כי נציבות הביקורת על הפרקליטות הוקמה, ללא בסיס חוקי, תוך העלאת דרישה אולטימטיבית
להפסיק בשל כך פעילות הביקורת של הנציבות, באופן מיידי.
ובכן בואו נעשה סדר בדברים, נסתמך, לצורך כך,
על עובדות בלבד ונבחן, מי יצא בפועל ולמעשה נשכר מחוות-דעתו של גולדברג ומי יצא נפסד הימנה. אין בדעתנו, לשם כך, להיגרר למניפולציות, לספקולציות ולפרשנויות אלה וגם/או אחרות.
בדעתנו לעשות שימוש, אך ורק בכתוב, בעולה ובמתחייב מחוות-דעתה זו עצמה, ולא מעבר לכך, כלל וכלל.
תחילה תזכורת לבעלי/בעלות הזיכרון הקצר. מחמת שנציבות הביקורת לא הוקמה בחוק כפי שנעשה הדבר באשר למעמדו המעוגן, בחוק, של נציב התלונות על השופטים, אלא מכוח הסכמה בין שרת המשפטים דאז, ציפי לבני ליועץ המשפטי הנוכחי - התיר לעצמו ארגון פרקליטי המדינה לנקוט צעדי מחאה נגד נציבות ביקורת זו, שכללו בין היתר אסיפות מחאה, בזמן עבודתם השוטפת, שגררה אי-התייצבות בבתי-משפט ובבתי-דין ואי הגשת מסמכים וכתבי בי-דין לבתי-משפט ובתי-דין. בשל מעשים וגם/או מחדלים אלה
שכללו, בין היתר, אי-הגשת כתבי-הגנה במועד - ניתנו פסקי-דין, בהיעדר הגנה נגד המדינה.
ארגון הפרקליטים התכוון בצעדי המחאה
להביא לביטול מוסד נציבות הביקורת על הפרקליטות. הארגון סירב להקמת גורם שיבחן פעילות נציבות הביקורת ולהעמדת שופט בית המשפט העליון, בדימוס, אליעזר גולדברג, בראשו. לטענתו, אליעזר גולדברג
"התבטא בעבר בקיום הצורך בהקמת גוף ביקורת על הפרקליטות". רק משאוים הארגון, בידי שרת המשפטים,
כי אם לא ייתן הסכמתו להקמת גורם שיבחן פעילות הנציבות ולהעמדת השופט בדימוס, אליעזר גולדברג, בראשו, תעגן היא קיום מוסד נציבות הביקורת - על אתר - בחוק, נסוג מעמדתו זו. רק אז הסכים, כמי שכפאו שד, למינוי גורם שיבחן פעילות הנציבות ולהעמדת השופט בדימוס, אליעזר גולדברג, בראשו. כמועמדת מטעמו לעמוד בראש הגורם שיבחן פעילות הנציבות, הציע הארגון, מועמדותה של נשיאת בית המשפט העליון, בדימוס,
דורית ביניש.
למי ששכח נזכיר, כי דורית ביניש צמחה משורות פרקליטי המדינה ושימשה, בין היתר, כפרקליטת המדינה. דורית ביניש גידלה דורות של פרקליטי מדינה, בתקופת עבודתה בפרקליות המדינה, בכלל ובתקופת כהונתה, כפרקליטת המדינה, בפרט. על עמדתה "האוביקטיבית" של דורית ביניש, בעניין הקמת נציבות הביקורת על השופטים - שלימים הפכה לשופטת ולנשיאת בית המשפט העליון והייתה, לטעמנו אנו - בכל הכבוד הראוי - שופטת אפרורית ומינורית, שלא הותירה כל רישום של ממש, בתקופת כהונתה השיפוטית ואף לאחריה - ניתן ללמוד ממכתב ששלחה היא לראש ועדת בחינת תפקוד נציבות הביקורת, השופט בדימוס, אליעזר גולדברג, מאחורי גבה של נציבת הביקורת המכהנת, השופטת בדימוס,
הילה גרסטל.
ביניש לא טרחה לשלוח במקביל ומיידית עותק ממכתבה זה לגולדברג, גם לגרסטל.
מקריאת מכתבה של ביניש עולה עמדתה
"האוביקטיבית" - כפי שהושמעה מפיה, קודם לכן, בהרצאה שנשאה היא,
בפני בכירי הפרקליטות, בנווה אילן. "הנזק מנציבות הביקורת עולה בהרבה על התועלת ואתם יכולים לצטט אותי. במקום עוד 40 פרקליטים להורדת עומס נותנים אותם לנציבות. זה לא ייאמן. העבריינים המסוכנים נהיו הפרקליטים", אמרה ביניש, באותו כנס. "לו דעתי תישמע, הייתי מבטלת את הסמכת הנציבות לקיים ביקורת פרטנית של תלונות מן הציבור ומותירה את הסמכות לבירור תלונות פרטניות בידי הנציבות רק למקרים חריגים שבהם מבקשים ראשי מערכת התביעה לברר אירועים או תלונות שהובאו לידיעתם באמצעות הנציבות על-פי שיקול דעתם המקצועי" ציינה ביניש במכתבה לגולדברג.
גולדברג, התעלם מפניות פרקליט המדינה,
שי ניצן והמשנה לנשיאת בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין, לזמן ביניש אליו שצמחה בפרקליטות המדינה עד למינויה לשופטת - לצורך שמיעת עמדתה. גולדברג השיב לפונים אליו, כי הוא מעריך שביניש אינה מעודכנת עוד בנעשה בפרקליטות. אותה עזבה לפני כעשרים שנה.
נביא בפניכם מתוך חוות-דעתו של השופט, בדימוס, אליעזר גולדברג, דברים נכוחים, דבר דבור על אופניו, כדלהלן:
"ההסדר המוצע לחקיקת
חוק נציב תלונות הציבור על מערך התביעה, מבוסס כולו על מתן שיקול דעת לנציב עצמאי לסנן את התלונות ולהחליט באלו מהן יקיים בירור.
בסמכותו יהיה להחליט כי תלונה של מי שרואה עצמו נפגע מהתנהלות או מהתנהגות של תובע או של יחידה במערך התביעה ראויה להתברר בפניו, מפאת החשיבות הציבורית שבכך. לא החליט כן, לא יברר את התלונה. רעיון דומה מצוי בסעיף 70(א) לחוק
מבקר המדינה, לפיו "משהוגשה תלונה, יפתח נציב תלונות הציבור בבירורה, זולת אם... סבר שהוא אינו הגוף המתאים לבירור העניין". (ההדגשות וההדגשות, בקו אחד, שלי - ח"ש).
זוהי בפועל ולמעשה כל התורה, על רגל אחד. מסקנותיו הנחרצות של השופט בדימוס, אליעזר גולדברג הן, כי יש לעגן מעמד נציבות הביקורת על הפרקליטות בחוק, כמו-גם יש להעניק לנציב התלונות סמכות להחליט אם לברר תלונה על מי הרואה עצמו נפגע
התנהגות תובע או של יחידה במערך התביעה, ראוי לה שתברר בפניו, מחמת החשיבות הציבורית שבכך. כל פרשנות אחרת למסקנות אלה, הינה הוצאת דברים מידי פשוטם וסילוף מסקנות אלה.
מסקנותיו של השופט בדימוס, אליעזר גולדברג, מהוות מתן סטירת לחי כואבת, מצלצלת, מהדהדת ופומבית לאסכולת ביניש והפרקליטות
שהתנגדה וממשיכה להתנגד, גם עתה נחרצות לביקורת פרטנית בידי נציב התלונות על פרקליטים. לא צריך להיות גאון גדול, כדי להבין, חרף מסע יחסי הציבור, שהחל בו ארגון הפרקליטים, עם פרסום מסקנות דוח גולדברג הנ"ל
כי לשופטת, בדימוס, הילה גרסטל, במעמדה כנציבות התלונות על הפרקליטות, מסורה, גם מסורה הסמכות לברר תלונות פרטניות נגד פרקליטים ופרקליטות שיוגשו לה, כל אימת שתחשוב שהדבר נכון וראוי, מבחינה ציבורית.
תגובתם הפומבית והפושרת של שרת המשפטים, איילת שקד והיועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, עם פרסום מסקנותיו של השופט בדימוס, אליעזר גולדברג, ברבים, לפיה: "האמור בחוות הדעת ייבחן בכובד ראש ובאופן יסודי ומעמיק, בטרם יתקבלו החלטות בנושא",
תחת להתחייב פומבית וציבורית על עיגון תפקיד נציב הביקורת על הפרקליטות, בחוק, עשוי להגיע לפתחו של בג"ץ, שיורה על חקיקת חוק שיעגן מעמד נציב הביקורת על הפרקליטות, בחוק. חסרון גוף שיבקר הפרקליטות והעמדת נציב ביקורת בראשו, מכוח חוק, פוגע בזכויות הפרט, לקיומו של מוסד ביקורת שכזה וזועק לעיגונו בחוק ולא - קורא הוא, להתערבות מיידית של בג"ץ שיכפה על ממשלת שראל, בכלל ועל שרת המשפטים, בפרט, לעגן מוסד נציבות הביקורת בחוק ולא - דומה כי בג"ץ יכפה הקמת מוסד שכזה, מכוח חוק מפורש, בנימוק של חוסר סבירות מוחלט, על פני הדברים.
