גל הטרור והאלימות נכנס לשבוע הרביעי מבלי שהפלשתינים הצליחו להשיג שום הישג מדיני מישראל. בהבנות שגיבש שר החוץ האמריקני ג'ון קרי עם ישראל וירדן, אין למעשה שום דבר חדש, מלבד הוספת מצלמות שיוצבו בהר-הבית בתיאום בין ישראל לירדן, אין בכך שינוי בסטטוס-קוו והפלשתינים מאוכזבים שגל הטרור שבו החלו לא הביא עד כה לשינויים לטובתם בהר-הבית. מערכת ההסתה הפלשתינית מנסה כעת לשמר את התנופה של גל הטרור והאלימות באמצעות תהליך של בניית מיתוס לאומי. כשם שהאבן הפכה לסמל של האינתיפאדה הראשונה ב-1987, הופכת עתה מערכת ההסתה הפלשתינית את הסכין לסמל של גל הטרור והאלימות שאותו הם מכנים האינתיפאדה השלישית או "אינתיפאדת הסכינים". הפלשתינים מנסים להציג את המחבל מוהנד חלבי בן ה-19 מרמאללה, כגיבור לאומי וכמי שהתחיל את "אינתיפאדת הסכינים" כאשר רצח בסכין, ב-2 באוקטובר, בעיר העתיקה בירושלים, את הרב נחמיה לביא ואת אהרון בנט ז"ל ופצע שני אזרחים ישראלים נוספים. סכינים באוויר ברצועת עזה התפשטה תופעה של הנפה ונפנוף בסכינים באירועים שונים, כדי לעודד את הצעירים במזרח ירושלים ובגדה להמשיך ולדקור ישראלים. את הסכינים מניפים מטיפים במסגדים ברצועה והן מונפות גם בתהלוכות ובאירועים חברתיים. סכינים מפלסטיק הפכו למשחק נפוץ בקרב הילדים. ברשתות החברתיות הופץ סרטון שבו נראה השייח' מחמד צלאח כשהוא מניף סכין, בדרשת יום השישי במסגד "אלאנוואר" ברפיח, וקורא לצעירים לדקור חיילים ואזרחים ישראלים ו"לבתר אותם לחתיכות". על-פי מקורות פלשתינים ברצועת עזה, גם מושיר אלמצרי, אחד מבכירי חמאס בעזה, הניף לפני כמה ימים סכין בעצרת של התנועה בח'אן יונס כדי לעודד את המשך פיגועי הדקירה. גם צעירים פלשתינים עזתים שיצאו להפגין לאורך גדר המערכת בגבול המזרחי של רצועת עזה עם ישראל, הניפו סכינים מול חיילי צה"ל ויידו לעברם אבנים. במרבית המקרים הם פוזרו באמצעות גז מדמיע וירי כדורי גומי. מוטיב הסכינאות מופיע גם בשירים לאומניים שחוברו באחרונה, ומופצים בדיסקים וברשתות החברתיות, והמעודדים את המשך טרור הסכינים. גם במזרח ירושלים ובמקומות שונים בגדה מתפשט אט אט מיתוס הסכינאות. בכמה ישובים ערביים, כמו מחנה הפליטים קלנדיה מצפון לירושלים, צוירו על קירות הבתים סכינים ולידן המילה "דקור"! (אטען-בערבית). הסתה ותעמולה הרשות הפלשתינית איננה נלחמת בתופעה הזו התופסת תאוצה. בעקבות הלחץ האמריקני הורה יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס לצמצם את ההסתה בטלוויזיה הפלשתינית ולהפסיק את השידור החי ממוקדי ההפגנות בגדה, אך בעיתונות הרשמית נמשכת ההסתה נגד ישראל וטיפוח מיתוס הסכינאות והצדקתו באמצעות מאמרי פרשנות וקריקטורות. גם אזרחים ישראלים בתוך תחומי הקו הירוק מכונים, בחלק מאמצעי התקשורת הפלשתינים, כ"מתנחלים" כדי לתת לגיטימציה לפגיעה בהם. מערכת התעמולה וההסתה הפלשתינית מנסה להצדיק את השימוש בסכין כנשק עממי פשוט וזמין שבו אוחז הדור הצעיר הפלשתיני מחוסר ברירה, זעם ותסכול מול מכונת המלחמה המשוכללת של ישראל. המטרה היא לקבע את השימוש בסכינים ולא לעבור בשלב הזה לשימוש בנשק חם, שנתפס כטעות אסטרטגית שבגללה נכשלה האינתיפאדה השנייה. תופעת הסכינאות מוצגת באמצעי התקשורת הפלשתינית כהצלחה גדולה שערערה לחלוטין את תחושת הביטחון של הישראלים בכל מקום, אזרחים ישראלים חוששים לצאת מבתיהם ואלה שיוצאים מביטים לעיתים תכופות מעבר לכתפם מחשש שיידקרו. מערכת התעמולה הפלשתינית מציגה גם את המנהיגות הישראלית כמי שאיננה יכולה להתמודד עם תופעת הסכינאות ועומדת מולה כחסרת אונים. הפרשן הפלשתיני מחמד עבד אלחמיד כתב ב-27 באוקטובר בעיתון "אל-איאם", שופרה של הרש"פ, את הדברים הבאים: "ההתפרצות המהפכנית הצעירה גרמה להלם כבד ופגעה באיזון של הדרג המדיני והביטחוני (הישראלי) וגרמה לו לנהוג בשיגעון".