X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
בפסק-הדין שניתן בביהמ"ש העליון ברוב דעות השופטים נקבע כי אין כל תוקף מחייב לקציבת מזונות לאישה לתקופה קצובה, הגם שבית-הדין הרבני לא כפה מתן גט, בעניינה של האישה
▪  ▪  ▪
ערעור האישה התקבל [צילום: AP]

שפע של שאלות תקדימיות התעוררו בפני בית המשפט העליון בשבתו בערעור מזונות על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, בתל אביב שהתערב בשאלת מזונות שקצב בית המשפט לענייני משפחה. פסק-הדין עצמו, בעניינו הפרטי מעניין פחות, מהסוגיות העקרוניות שנכרכו סביב השאלה המשפטית הפרטיקולארית שמעלה פסק-הדין.
בפסק-הדין שניתן ברוב דעות כב' השופטים, פרופ' דפנה ברק-ארז (שכתבה פסק-הדין העיקרי), אליה הצטרף כב' השופט, צבי זילברטל - אל מול דעתו החולקת של המשנה-לנשיאה כב' השופט, אליקים רובינשטיין, נקבע, כי אין כל תוקף מחייב לקציבת מזונות לאישה לתקופה קצובה, הגם שבית-הדין הרבני לא כפה מתן גט, בעניינה של האישה. בית המשפט לענייני משפחה, בתל אביב (כב' השופט, יהורם שקד), קבע בפסק-דין שיצא מלפניו, כי פסיקת מזונות לאישה כפופה לעיקרון תום-הלב. מאחר שבית המשפט לענייני משפחה הגיע למסקנה שהאישה אינה רוצה להתגרש, משיקולים ממוניים ולא בתום-לב, מה-גם שהיא מונעת פירוק השיתוף בביתם של בני הזוג, בכך שהיא ממשיכה לגור בבית זה ומונעת איזון משאבים, הרי יש לפסוק לה מזונות לתקופה מוגבלת, הגם שקשר הנישואין קיים.
בית המשפט העליון קיבל ערעורה של האישה כפי שבא הדבר לידי ביטוי בפסק-דינה של כב' השופטת, פרופ' דפנה ברק-ארז, שקבעה (כאמור בהסכמת כב' השופט, צבי זילברטל), כי פסק-דינו של בית המשפט לענייני משפחה, בעניין קציבת המזינות יתבטל וכי ככל שלא יחול שינוי בנסיבותיהם של בני הזוג ובכלל זה הנסיבות להתדיינות בבית-הדין הרבני, ימשיך הבעל לשלם לאישה מזונותיה, כפי שנקבעו הם בפסק-דינו של בית המשפט לענייני משפחה, ללא קביעת כל מועד שהוא, בדבר הפסקת מועד תשלום המזונות לאישה.
בית משפט המחוזי, קיבל ערעור האישה, אך ורק בהתייחס למועד שנקבע לקציבת המזונות בלבד וקבע שהיה מקום לקצוב מזונות האישה, בכפוף לקביעת מועד מאוחר יותר לסיום התקופה שבה יחויב הבעל לשלמם. לכן, סירב בית המשפט המחוזי להתערב בשיעור המזונות שנקבע, המבוסס על קביעות עובדתיות וצמצם הדיון שבפניו לשאלה העקרונית, שעניינה לקצוב תקופת המזונות והמענה לה במקרה הדווקני. בית משפט המחוזי, קבע, כי נקודת המוצא לדיון צריכה להיות שמזונות האישה נסמכים על הדין האישי, תוך שהוא סוקר התפתחות הפסיקה בקשר לכך שיכולת ההשתכרות של האישה, צריכה להיות מובאת בחשבון בקביעת סכום המזונות; נסיבות המקרה (ובכלל זה אורך הקשר ונסיבות הפירוד והתפיסה לפיה החיוב במזונות צריך להיות כפוף לעקרון תום הלב ותקנת הציבור.
בפסק-דינו התייחס בית משפט המחוזי לכך, ששלילת מזונות האישה שלא על בסיס הדין הדתי, אמורה לשמש ככלי משפטי, המיועד להתגבר על סרבנות הגט ולשמש כתמריץ לגירושי הצדדים, בדומה להתפתחות שחלה בתביעות נזיקין, בגין סרבנות גט. לדעתו מדובר באישה הממאנת להסדיר הגירושין כקביעת בית המשפט לענייני משפחה, ולמרות שבית-הדין הרבני לא קבע כך החליט הוא, כי יש מקום להתערב בקביעה זו. לאחר שהגיע למסקנה שהבעל הוא זה שבחר לעזוב בית המשפחה, קבע המחוזי, שאין מדובר בסרבנית גט, במיוחד כשבית המשפט לענייני משפחה, נמנע מלהתייחס לנסיבות עזיבת הבעל בית המשפחה. עוד קבע המחוזי, כי האישה הייתה רשאית לדרוש שיוסדרו ענייני הרכוש, טרם הגירושין, נוכח העובדה שקיימים משאבים כלכליים שהיא זכאית לחלק בהם.
כב' השופט, צבי זילברטל, מציין בפסק-דינו כי במחלוקת שהתגלעה בין שני חבריו להרכב, מצטרף הוא לתוצאה אליה הגיעה כב' השופטת, פרופ' ברק-ארז. לדעתו יש לחלק הדיון בערעור לשתי שאלות עיקריות. האחת - שאלת הסמכות (או, למצער, אופן הפעלתה), קרי, האם רשאי בית המשפט לענייני משפחה לשלול מאישה מזונותיה, מבלי שקדמה לכך החלטה בדבר חיוב האישה בגט, בידי בית-הדין הרבני וללא קביעתו הפוזיטיבית, כי הנישואין בין בני הזוג הגיעו לקיצם. השופטת, ד' ברק-ארז, קבעה כי לפי עקרון הכיבוד ההדדי, בין ערכאות, יש לקיים ריסון של בית המשפט האזרחי וכל עוד לא החליט הרבני לכפות גט, אין בית המשפט האזרחי, רשאי לבסס פסיקתו, בנושא המזונות, על עניין "סרבנות גט".
המשנה לנשיאה, כב' השופט, אליקים רובינשטיין, חלק על עמדתה של כב' השופטת, ד' ברק-ארז וקבע, שבתי-המשפט האזרחיים רשאים לשלול מאישה נשואה מזונותיה, אם יתרשמו הם שהנישואין הסתיימו בפועל והאישה מסרבת לקבל גיטה, משיקול כלכליים בלבד. השופט, צבי זילברטל, בחר להצטרף, לעניין זה, לעמדתו של המשנה לנשיאה, כב' השופט, אליקים רובינשטיין, תוך שהוא מנמק, בפירוט רב, בפסק-דינו, עמדתו זו.
השאלה השנייה אליה מתייחס כב' השופט, צבי זילברטל, בפסק-דינו, הינה, מה הם השיקולים אותם צריך בית המשפט להביא בחשבון, טרם ישלול מאישה מזונותיה, בשל "סרבנות גט" והאם בנסיבות המקרה הנדון, היה מקום לקציבת מזונותיה של האישה. שופט נכבד זה מציין, כי משהגיע הוא למסקנה שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך, באופן עקרוני, לקצוב מזונות אישה, בשל "סרבנות גט" גם ללא קביעה פוזיטיבית של הרבני, הרי שהשאלה העקרונית, בגינה ניתנה רשות הערעור הוכרעה ונמצא שקביעת בית משפט לענייני משפחה, הייתה בסמכות. לכן, ניתן היה לעצור בנקודה זו, להותיר את שנקבע בבית משפט המחוזי על קנו, ללא התערבות נוספת בשאלה היישומית והקונקרטית, שהובאה לפתחו של בית משפט העליון - דרך בה נקט כב' השופט, אליקים רובינשטיין שקבע שמזונות האישה ישולמו לה עד למועד שנקצב על-ידי בית המשפט המחוזי וכי בסיום התקופה ניתן יהיה לבחון המצב בין הצדדים וההצדקה למזונות משקמים, על בסיס בקשה חדשה.
כב' השופט זילברטל סבור, כמפורט בפסק-דינו, כי יש לבחון השיקולים שבית משפט לענייני משפחה צריך לשקול, כשהוא מתבקש לקצוב וגם/או לשלול מזונות אישה נשואה, רק משום שהיא מעכבת הגירושין ומסרבת לקבל גיטה, מסיבות כלכליות. לדעתו, קיימים כיום לא מעט כלים משפטיים שנועדו להתמודד עם המצוקה הכלכלית של בן הזוג שאינו עובד, ועם אי-השוויון ביכולת ההשתכרות בין בני זוג, כשחלוקת התפקידים ביניהם, במהלך חיי הנישואין הייתה "החלוקה המסורתית". הוא מצביע על קיום "מזונות משקמים-אזרחיים", כמו-גם על אפשרויות ל"איזון משאבים בלתי שוויוני"; על "חלוקת הון אנושי", כמו-גם על "פיצוי על הפסדי קריירה". זה הוא "ארגז הכלים" השלם, עליו הוא מצביע שנועד להביא לתוצאה צודקת ולכך שגם בן הזוג "הביתי" יהיה מוגן מבחינה כלכלית לאחר הגירושין. מדובר בפסק-דין מרתק, שכדאי לקרוא אותו קריאה מקורבת - לאור החידושים הרבים הקיימים בו.
בע"מ 3151/14 פלוני נ' פלוני; ניתן בתאריך 5.11.2015.

הכותב הוא השותף-המייסד של ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשפט הפלילי, דיני מעצרים, כמו-גם בתחומי המשפט העסקי, דיני חברות, פירוקים ופשיטות-רגל, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים-משפחתיים ודיני משפחה, כמו-גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין. ד"ר חיים שטנגר, אינו עובד במקצועו, במהלך השנה הקרובה ובמקומו עובדים - בתקופה זו - עורכי הדין אורי פנטילט וארנון שצמן.
תאריך:  08/11/2015   |   עודכן:  08/11/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
קציבת מזונות סרבנית גט גם ללא כפיית גט
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
אין דין ואין דיין
גוריאל  |  13/11/15 06:51
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אריה אבנרי
בימים אלה מנסה זקן המושחתת למנף את העבריינות הבלתי פוסקת שלה לצורך עשיית כסף באמצעות הרצאות מתחסדות שבהן היא מנסה למרק את עצמה בפומבי ולהטיל את כל הבוץ על הבוס שלה לשעבר, אולמרט שעומד על סף כליאה מאחורי סורג ובריח לתקופה ממושכת
חיים שטנגר
אתמול נחצה גבול חוסר הפחד כלפי בית המשפט העליון, כמו-גם נחצה למרבה הצער גם גבול החובה החוקית לקיים ולציית, ללא ערעור וללא כל הרהור שהוא לפסקי-דין והחלטות של בית המשפט העליון
חיים שטנגר
במצב דברים זה, מן הראוי שמערכת המשפט, בכלל וציבור השופטים והשופטות, בפרט לרבות ובמיוחד שופטי ושופטות בית משפט העליון יעשו בדק בית, בהתנהלותם היומיומית והשוטפת, כמו-גם יבדקו, מה גרם ומה ממשיך לגרום, לניכור הכמעט מוחלט שיש לחלקים נכבדים בציבור הרחב כלפיהם
חיים שטנגר
קשה "לשים האצבע", במדויק, כדי להגדיר מה הוא לינץ' ומה אינו לינץ', כאשר ברור לכל כי תקיפת מחבל חסר אונים, ככל שהזעם האישי והציבורי גואה, לאחר שנוטרל הוא, מהווה לינץ', לכל דבר ועניין
חיים שטנגר
חלק ניכר מניצולי השואה שאינם זכאים לזכויות פנסיה, מתקיימים אך ורק מהקצבאות שהם מקבלים ממשרד האוצר והממשלה הגרמנית ובהיעדר העברת כספים אלה אליהם נדונים הם לחרפת רעב
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il