"עריכת-דין היא מקצוע אכזרי ואלים", מצאתי עצמי אומר משפט נחרץ זה, בשיג-ושיח שהיה לי, לאחרונה, עם אחד הפרופסורים המובהקים שלי, במחלקה למחשבת ישראל, באוניברסיטת בר-אילן - גאון עולם, בתחומו, תחום הקבלה, בכלל וענייני זהר, בפרט - עת תמה הוא, כיצד מוציא אני ימי ומוציא לחמי ופרנסתי,
מעיון בטקסטים בעלי משמעות דלה, כשלכל היותר, יש לטקסטים אלה משמעות כפולה בלבד, כאשר הוא כפילולוג מקצועי, מוצא מספר רב של משמעויות, בכל טקסט וטקסט קבלי, שמניח הוא עליו ידו. "אצלנו", אמרתי לו, "הטקסטים, הם נחרצים וחד-משמעיים. הכל ברור. חד וחלק, פסקי-דין והחלטות, יש לקיים ולכבד ולכן כמעט אין מקום לפרשם". הוספתי ואמרתי, כי בשל כך, "עריכת הדין היא מקצוע אכזרי ואלים, שאינה מותירה גדר ומרחב, לספקות".
"אצלנו" אמר לי, הפילולוג המובהק שלי, שיוצק אני מים על ידיו, אחת לשבוע ושותה - בצמא - מדברותיו, בענייני קבלה, בכלל וזהר, בפרט - "אצלנו לכל טקסט וטקסט ניתן למצוא כמה וכמה פרשנויות אם לא עשרות פרשנויות, שונות, בכמה וכמה מקרים". נזכרתי בפרופ'
אהרן ברק, ש"חיסל" כמה וכמה יערות גשם, לצורך הדפסת מערכת ספריו, בנושא הפרשנות, בכלל ופרשנויות חוזים, צוואות, חקיקה, משפט חוקתי ואפילו תורת הפרשנות הכללית והרחיק עדותו, עד כדי תחומו של פרופ' מנחם ברינקנר, המתמחה בספרות עברית ופילוסופיה, כדי למוד פרשנות מה היא, בתחומים שאינם תחומים משפטיים מובהקים, דוגמת תחומי הספרות והפילוסופיה.
נזכרתי בסיפור דברים זה הבוקר, כשקראתי החלטתו
חריפה, הנוקבת והחד-משמעית, של כב' שופט בית משפט העליון,
נעם סולברג, מאתמול (יום ד', 11.10.15), בבקשת רשות הערעור שהגישה הסתדרות העובדים הכללית החדשה, על החלטת בית משפט המחוזי, בתל אביב-יפו (כב' השופטת,
רות לבהר-שרון), שדחתה בקשה של ההסתדרות ליתן צו מניעה זמני, שיורה לשירותי בריאות כללית להימנע מלהעביר טיוטת תקנון לאישורו של שר הבריאות ולפעול על פיה, כל זאת עד להכרעה בתובענה שהגישה ההסתדרות להצהיר שעל שירותי בריאות כללית (ולהלן: "הכללית"), להימנע מאימוץ טיוטת התקנון המוצעת או מהעברתה לשר הבריאות ועל שר הבריאות להימנע מלדון וגם/או מלאשר טיוטה זו, עד לאחר שזו תועבר לאישור המוסדות המוסמכים של ההסתדרות.
מדובר בהליך ארוך ומורכב
(ארוך מידי לטעמו של כב' השופט, נעם סולברג, כעולה מהחלטתו) שבמסגרתו פועלת הכללית לגיבוש טיוטת תקנון ואילו ההסתדרות - הסוברת כי התקנון המתגבש פוגע בזכויותיה - מנסה, ככל יכולתה, למנוע גיבוש טיוטת תקנון זו, כדי שתהפוך לתקנון מחייב. בקשה שהגישה ההסתדרות למתן צו מניעה זמני למנוע ישיבת מועצת שירותי בריאות כללית, לצורך אישור התקנון, נדחתה בידי בית משפט המחוזי, בנימוק שאין הצדקה למנוע קיום ישיבת מועצה זו, מראש, בטרם התקיימה וכי ההסתדרות תוכל לטעון, כלל טענותיה,
גם לאחר קיום ישיבת מועצת שירותי בריאות כללית ואישור התקנון, על-ידה, ככל שיאושר הוא. בישיבת מועצת הכללית, מלפני כ-9 חודשים, אושרה טיוטת התקנון.
משאושרה טיוטת התקנון, פנתה ההסתדרות לכללית, טענה שיש באישור התקנון משום פגיעה בזכויותיה וביקשה לקבל העתק מטיוטת התקנון. הכללית העבירה להסתדרות העתק מטיוטת התקנון וציינה, כי בכוונתה להעביר העתק מטיוטת תקנון זו, לאישורו של שר הבריאות, תוך 30 יום. אז הגישה ההסתדרות המרצת פתיחה למחוזי, בה ביקשה היא שיותר - בין היתר - כי על הכללית להימנע מאימוץ טיוטת התקנון המוצעת וגם/או מהעברתה לשר הבריאות וכי על השר להימנע מלדון וגם/או לאשר טיוטה זו, לאחר שזו תועבר לאישור המוסדות המוסמכים של ההסתדרות. בנוסף, ביקשה ההסתדרות צו מניעה זמני שיורה לכללית להימנע מהעברת טיוטת התקנון לאישור השר ולפעול על פיה.
קודם מתן החלטה בעניין צו המניעה הזמני, העבירה הכללית טיוטת התקנון למשרד הבריאות, לצורך העברתו לאישור השר.
בית משפט המחוזי, בתל אביב-יפו, דחה בקשת ההסתדרות למתן צו מניעה זמני, לעיכוב העברת טיוטת התקנון לאישור שר הבריאות, בקובעו שהמחלוקת בין הצדדים, נסבה - למעשה - על אופן הניהול של הקופה ועצמאותה וכעולה מהוראות החוק, הכרעה במחלוקת זו נתונה לשיקול דעתו של השר ושם תוכל ההסתדרות להעלות השגותיה, בפני השר, שהוא הגורם המוסמך על-פי דין, לדון בהם. עוד קבע העליון, בהחלטתו בדבר דחיית בקשת צו המניעה הזמני, כי אם ההסתדרות תסבור שהחלטת השר, פוגעת בזכויותיה, הרי פתוחה בפניה הדרך להשיג על ההחלטה בבית המשפט, במסגרת הליך מנהלי וכרגע מאזן הנוחות פועל לטובת הכללית ולחובת ההסתדרות.
כב' השופט, נעם סולברג, החליט לדחות בקשת ההסתדרות, להתיר לה לערער על החלטת בית משפט המחוזי, בתל אביב-יפו, שלא ליתן צו מניעה זמני שיורה לכללית להימנע מהעברת טיוטת התקנון לאישור שר הבריאות ולפעול על פיה. בית משפט העליון קבע, בהחלטתו, כי צדק המחוזי בקבעו שמשרד הבריאות הינו אכסניה המתאימה והראויה לבירור המחלקות בין ההסתדרות לכללית וכי לשר הבריאות, נתונה הסמכות, לדון בעניין. לדבריו, הרקע לחקיקת חוק בריאות ממלכתי; הוראת סעיף 26 לחוק זה, כמו-גם השכל הישר, מלמדים שיש טעם, לכאורה, בקביעת המחוזי ואפילו לו הייתה הסמכות מסורה לבית המשפט האזרחי, הרי בחינת השיקולים הרלוונטיים, מביאה למסקנה שאין מקום להענקת צו המניעה הזמני המבוקש, בידי הכללית.
בית משפט העליון קובע בהחלטתו כי ההסתדרות אינה מסבירה, באופן המניח דעת, כיצד הוראה המאפשרת לגוף חיצוני לקופת חולים להגביל - הלכה למעשה - שיקול דעתה של הכללית, ביחס לעניינים העומדים במוקד פעילותה של קופת החולים, עולה בקנה אחד עם אחת ממטרותיו המרכזיות של חוק בריאות ממלכתי והוא:
"לשמור על ניהולה העצמאי והתקין של הקופה לטובת חבריה".
בבוחנו שאלת מאזן הנוחות, קובע כב' השופט, נעם סולברג, שאין מאזן זה מטה כפות המאזניים לטובת ההסתדרות. אומנם הליך אישור תקנוני קופות חולים - ובכלל זה טיוטת תקנון הכללית - נמצא, בתקופה האחרונה, בטיפול הגורמים הרלוונטיים, במשרד הבריאות. עם זאת, שר הבריאות טרם נדרש לסוגיה ולהסתדרות, לא נגרם, בשלב זה, כל נזק. מאידך-גיסא, מציין בית משפט העליון, כי קיים אינטרס ציבורי בקידום התהליך ואישור התקנון, כך שטובת הציבור מחייבת לא לפרנס עוד התקנון הישן ועל התקנון הישן להתחדש. לכן, נדחתה בקשת הכללית למתן צו המניעה הזמני ונקבע, כי הליך התקנון יימשך כסדרו, כאשר המשך ניהולו של ההליך, ייעשה, בידי בית משפט המחוזי, לפי שיקול דעתו וחכמתו הוא.
