שרת התרבות והספורט,
מירי רגב, צורחת וזועקת, שהיא כאילו לוחמת את מלחמת התרבות של המזרחיים, אין דבר וחצי דבר מהאמת של רגב, מלבד דאגתה לעצמה ורק לעצמה, מפלגת הליכוד, הייתה מפלגה חברתית ואנושית, קשובה לשונה ובמיוחד במאבק על האפליה, הפכה במהרה למפלגה של עסקנים קטנים שדואגים רק לעצמם ואטומים לרחשי ליבם של האוכלוסייה החלשה במדינה.
כושר ההתמדה של מירי רגב, בלתקוף כל מי שנקרא לדרכה, הינה ראויה ליכולת תקשורתית מעולה ורק לקהל המצביעים שלה במפלגת הליכוד, האינטרס האישי להגיע גבוה במפלגת הליכוד, משגע אותה, אני לא בטוח שמפלגת הליכוד, זה הבית שלה כפי שטענה לא פעם השרה רגב, התחושה שלי שהתפרצה לבית שכלל וכלל היא לא שייכת אליו.
המאבק של שנות השבעים היה להחליף את שלטון המערך המושחת, שהעדיף את הג'ובים למקורבים, כל מי שהחזיק בפנקס האדום היה בין אלה שהדלת לג'וב פתוחה בפניו, בין אם הוא מתאים לתפקיד ובין לאו, העיקר הוא אחד משלנו וכך הנציחו את שלטון המערך במשך שנים עד למהפך ב-1977.
בתקופת שלטון המערך, כספי ציבור, הועברו לקיבוצים, שנהנו מהקופה הציבורית על חשבון עיירות הפיתוח ועל חשבון המזרחיים, השינוי היה חייב להגיע ורוב המקופחים ראו במפלגת הליכוד בראשות
מנחם בגין ז"ל, שסדר העדיפויות יבוא רק לאחר שהליכוד יחליף את שלטון המערך המושחת.
ראש ה
ממשלה המנוח מנחם בגין, דיבר לא פעם על ארץ ישראל השנייה, והכוונה לבני עדות המזרח, תושבי עיירות הפיתוח, האוכלוסייה החלשה, זקנים ועניים, מאז הקמתה של המדינה, הייתה העדפה כאמור לאנשי שלומם של מפלגת השלטון, לא עוד העדפות על-פי צבע העור, לא עוד העדפות על-פי שיוך למפלגה, לא עוד שיוך לחבר כנסת או שר בממשלה, אלא על-פי סדר עדיפויות לאומי לכלל אזרחי המדינה.
לאחר 40 שנים שהליכוד היה בשלטון כמעט בכל התקופה, לא היה כלל וכלל שינוי אלא אף המצב החמיר, במיוחד לעיירות הפיתוח, מעמד הביניים וזוגות צעירים, ההעדפות והג'ובים המשיכו כאילו לא היה מהפך, ההעדפה לחלוקת כספי ציבור, היה על-פי אינטרס מפלגתי ואינטרס אישי, שלטון המערך הוחלף בשלטון הליכוד, לכאורה, כאילו לא היה מהפך, אלא ההצגה היא אותה ההצגה, התפאורה היא אותה תפאורה רק שהשחקנים התחלפו וכך זה נמשך עד היום.
לא פעם צורחת השרה מירי רגב, על קיפוח של המזרחיים, למפלגת הליכוד היה הזדמנות לשנות את הקיפוח שאכן הוא קיים, אך דבר לא נעשה מלבד לחפש את האשמים מלפני 40 שנים, לידיעת השרה רגב, בימים אלו ממליצים ראש הממשלה ושרת המשפטים,
איילת שקד, מועמדים להחליף את היועץ המשפטי לממשלה, האם יש מועמד אחד שהוא מבני עדות המזרח? האם לא קיים מועמד מזרחי לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה?, האם שרת התרבות והספורט מירי רגב, זועקת את זעקת האמת של המזרחיים?.
הג'ובים של שרת התרבות והספורט מירי רגב, הוכיח פעם אחר פעם כמה השיטה של מפלגת המערך המושחת, ממשיכה ואף השתכללה, כדי להצדיק את מעשיה של השרה מירי רגב, אומר מאיר סויסה, יועצה האסטרטגי של שרת התרבות והספורט, "רגב לא המציאה את הדמוקרטיה, ככה זה היה גם בימי מפא"י. עוד הוא מוסיף, "
צחי הנגבי לקח חברי ליכוד לתפקידים בשכר, שהם לא היו ראויים להתמנות".
היועץ הנאמן מאיר סויסה, כל כך רוצה לשמור על הג'וב שלו, יוצא להגנת הבוסית מירי רגב, ששוכח שחבר הכנסת צחי הנגבי הורשע בפלילים בדבר שקר, אומנם הוא זוכה מאשמת המינויים בטענה מפוקפקת שזה מה שהיה נהוג לחלק ג'ובים על חשבון הקופה הציבורית, בית המשפט העליון, קבע הדבר פסול מיסודו ואין למנות לתפקידים אנשים רק בגלל שייכותם למפלגה ובטח לא למקורב זה או אחר.
ראש המטה של מירי רגב, איתן כהן, דמות וותיקה ומוכרת בקרב פעילי הליכוד, היה יועץ שר המסחר והתעשיה של אריק שרון ז"ל, לאחר שפרש מתפקידו, עבר להתגורר במעלה אדומים, התמודד לראשות העיר, תושבי העיר לא התחברו לאבטחותיו והבינו שהוא בא למצוא עבודה, מספר חודשים לאחר הבחירות עזב את העיר מעלה אדומים, בבושת פנים לאחר שקיבל לא יותר מ-100 קולות, השאיר חובות רבים שבחלקן לא שולמו עד לימים אלו, עסק בעסקים פרטיים ודרכו כמובן לא צלחה.
יכולתו של איתן כהן היה רק בסחר מכר פוליטית, הדבר היחיד שהוא יודע לעשות, היה מהראשונים לזהות את פוטנציאל ההצלחה של מי שהפכה אחרי הבחירות האחרונות לשרה. הוא מלווה אותה מזה מספר שנים, בסבך הפוליטי, לידי חדשות 10 הגיעו רישומים המספקים הצצה נדירה לפועלו של כהן, שכיום משמש ראש מטה השרה במשרד התרבות והספורט.
רוב הפוליטיקאים בין אם הם חברי כנסת, שרים או בעלי תפקידים בכירים בשרות המדינה הגיעו לתפקידם רק בגלל השתייכותם למפלגה, כל אותם אנשים הבוחשים במערכת הפוליטית, הם שם רק כדי למצוא עבודה, אין בזה דבר וחצי דבר בשליחות הציבורית, לא פעם אנחנו שומעים פוליטיקאי שפורש מהכנסת או מהממשלה, אומר "אני הולך לעשות לביתי" האומנם!
בעשרים השנים האחרונות הגיעו לכנסת או לכל תפקיד אחר בשירות הציבורי, פוליטיקאים חסרי כל, היום הם בעלי ממון רב, הם ראו שרק בפוליטיקה במדינת ישראל, אפשר לעשות קופה מבלי שיש להם את היכולת לעשות למען הציבור, כל כוונתם היא לעשות לביתם בלבד.
קומץ של אנשים בחרו לבחוש בתוך המערכת הפוליטית, למרות שהתברר שהם כלל לא מנהיגים, אין בהם שום סימן שקשור למנהיגות, אלא עסקנים וסוחרי סוסים, יותר מזה, הרמה המוסרית שלהם מאוד נמוכה, זיהו את הפוטנציאל במערכת הרקובה בתוך המפלגות וכל כוונתם לעשות קופה על חשבון הקופה הציבורית.
השחיתויות שהתגלו בתחילת דרכה של מפלגת
ש"ס שחלק מחברי הכנסת של המפלגה הורשעו בפלילים וישבו בבית הסוהר, זאת ועוד, בעשרים השנים האחרונות, התברר עד כמה הפוליטיקאים העזו עוד יותר להכניס את ידם עמוק לתוך הקופה הציבורית, שר אוצר עבריין מורשע שישב בבית הסוהר, ראש ממשלה עבריין מורשע שנידון למאסר בפועל, ראשי ערים, פרשת מפלגת
ישראל ביתנו, מנהל מקרקעי ישראל, לאחרונה חברת נתיבי ישראל (לשעבר מע"צ) ועוד כהנה וכהנה של גופים ציבוריים שלא בחלו לשלוח יד גסה לתוך הקופה הציבורית.
התחנכתי וגדלתי מגיל 12 על ברכי הליכוד, חבר בהנהלה ובמועצת סניף הליכוד במעלה אדומים, חבר מרכז הליכוד במשך שני עשורים, חבר ההנהלה של המועצה לבטיחות בדרכים בסניף ירושלים, חבר מועצת פועלי ירושלים בהסתדרות מטעם הליכוד, מעולם לא חשבתי שבשליחות הציבורית אני אמור לשלוח יד לקופה הציבורית, כל זה היה ברור לי שהשליחות היא בהתנדבות ואך רק לטובת הציבור בלבד.
פרשתי מהליכוד ב-1993 לאחר הבחירות הפנימיות לראשות המפלגה, במהלך מסע הבחירות הפנימיות התפרסמה פרשת הקלטת הלוהטת, ראש הממשלה ביבי נתניהו טען כי "בכיר בליכוד המוקף חבורת פושעים" ניסה לסחוט אותו באמצעות קלטת וידאו שבה הוא נראה בוגד באשתו. הרמיזה כלפי
דוד לוי ואנשיו כאחראים לפרשה, בסופו של דבר ביבי נתניהו, התנצל על דבריו כלפי דוד לוי, אז הבנתי שהליכוד בהנהגתו של ראש הממשלה הנוכחי, משנה את פניה של מפלגת הליכוד, לעסקנות פוליטית זולה.
ראש הממשלה המנוח מנחם בגין, היה דמות ומנהיג, בעל יכולת של הקשבה ולראות את החלש, לראות את השונה, מעולם לא פגע באדם גם שהיה מנוגד לדעותיו, מעולם לא חשב שהשליחות הציבורית היא לעשיית קופה על חשבון משלמי המיסים, אלא אך ורק לעשייה למען ארץ ישראל ולאזרחיה.
