מתקפת הטרור בפריס, שבוצעה בדבקות ובקור רוח אכזרי, גבתה את חייהם של כ-130 בני אדם וגרמה לפציעתם של מאות בגופם ורבים נוספים בנפשם, תוכננה בסוריה זמן רב מראש ואורגנה בבלגיה. רשת הטרור שהייתה מעורבת במתקפה המשולבת מנתה לפחות תשעה חברים, שמתוכם שבעה פעלו כמתאבדים. ככל הידוע, בזירה נכח גם המתאם הלוגיסטי של המתקפה, וייתכן שגם מפקדה. פעיל זה, עבד אל-חמיד אבאעוד, מצא את מותו מאוחר יותר בפיצוץ חגורת נפץ בדירת המסתור שבה שהה, בטרם הצליחו הוא ושותפיו לבצע מתקפה נוספת, שכנראה תוכננה לפגוע במרכז מסחרי בעיר.
ידוע, כי כבר מתחילת שנה זו תכננו אזרחים מערביים מוסלמים, אשר פעלו בשורות 'המדינה האיסלאמית', לבצע פיגועים בצרפת, בריטניה, טורקיה ובמדינות נוספות, אך אלה סוכלו. בשל כך, החומרה והמיידיות של איום הטרור לא חלחלו לתודעתם של מקבלי ההחלטות ושל הציבור, אך כוונות אלה מעידות, כי המתקפות בפריס, וכן אלה שתוכננו ולא בוצעו, אינן מהוות תפנית חדה או מפתיעה באסטרטגיית הפעולה של 'המדינה האיסלאמית' נגד מדינות המערב וכי מדובר בהתפתחות טבעית ומתוכננת מראש, שאנשי 'המדינה האיסלאמית' נערכו לקראתה. מכאן גם המסקנה, שהתפתחות זו לא נבעה בהכרח מהכישלונות שצברה 'המדינה האיסלאמית' בעת האחרונה בשדות המערכה בסוריה, או מהיעדר הישגים חדשים של כוחותיה.
קליטתם של אלפי מתנדבים זרים אירופים, אמריקנים, קנדים, אוסטרלים, סינים ואחרים לשורות 'המדינה האיסלאמית' במהלך שלוש השנים האחרונות נועדה בברור להכשירם כלוחמים בכלל וכמתאבדים בפרט, לטובת המערכה הצבאית שהיא מנהלת בעיקר, אך לא רק, בסוריה ובעירק. צירופם הונחה על-ידי מחשבה, שבבוא העת אפשר יהיה להפעילם לביצוע מערכת טרור בינלאומי. חסרת ביסוס הייתה גם הקביעה שלפיה, בניגוד לאל-קאעידה, שהתמקד בטרור ראוותני במערב כאסטרטגיית הפעולה העיקרית שלו, 'המדינה האיסלאמית' תימנע מטרור בינלאומי ותסתפק בעידוד פעילות טרור ספוראדית של מפגעים בודדים שיפעלו בהשראתה, בעודה מתמקדת בכיבושים ובהתבססות בשטחים במרחב הערבי. סרטונים שהעבירו פעילי ואוהדי 'המדינה האיסלאמית' ושודרו שוב ושוב ברשתות החברתיות המזוהות עמה כללו הצהרות של מתנדבים זרים בשורותיה בסוריה ובעירק, כי בכוונתם לפעול ולהשליט טרור במדינות המערב. מעבר להתרברבות אישית ולהפגנת נכונות להקרבה אישית בשם האיסלאם ורעיון הח'ליפות האיסלאמית שהשתקפו בצילומים, וכן מעבר לניסיון לזרוע אימה בציבור המערבי, זו הייתה ונותרה עדיין הצהרת כוונות ברורה מצד 'המדינה האיסלאמית'.
במסרים אלה צריך היה לראות התרעה אסטרטגית, בעיקר לנוכח נסיון העבר הלא-רחוק עם מתנדבי אל-קאעידה ושותפיו, השייכים לאותו זרם רעיוני כמו זה של 'המדינה האיסלאמית'. ברור היה, כי המתנדבים הזרים, הערבים והמערבים, שנקבצו בסוריה ובעירק, הם עתודת הלוחמים בשירות 'המדינה האיסלאמית' במגוון זירות הלחימה שבהן היא מעורבת ברחבי העולם, ובכלל זה במערב. התנהלותם הברברית והנעדרת שמץ חמלה אנושית של אנשי 'המדינה האיסלאמית' כלפי תושבי הערים והכפרים שכבשו, שהתבטאה בטבח המוני של שבויים ואזרחים, יצרה תרבות של ג'ונגל בשטחים שבשליטתה. המתקפות בפריס היו עדות חד-משמעית לכך, ש'המדינה האיסלאמית' נחושה להעתיק תרבות זו ללב הציביליזציה המערבית.
מנהיג 'המדינה האיסלאמית', אבו באכר אל-בגדדי, שמינה את עצמו לח'ליף, מגלם באישיותו ובמנהיגותו את דרכה. להתנהלותו האישית נקשרו סיפורי זוועה, בעיקר בנוגע ליחס לשבויות. גם בתחום המדיני-צבאי, בגדדי הוכיח, כי הוא בעל אישיות של מהמר, המוכן לקחת סיכונים גבוהים מול שלל יריביו כדי לקדם את מטרותיו השאפתניות, שלא לומר המגלומניות, מתוך אמונה ושכנוע עצמי עמוק שביכולתו להגשימן. בהנהיגו מדיניות רצחנית גורפת נגד כל מי שאינו מציית לו באופן מוחלט ושותף לדרכו, בגדדי קורא תגר על כל מדינות העולם המוסלמי הסוני ובראשן מצרים, ערב הסעודית, טורקיה ואחרות, על אירן השיעית, ואפילו על מנהיגי הארגונים המרכיבים את מערכת הבריתות של אל-קאעידה, ובראשם מנהיג אל-קאעידה איימן אל-זוואהירי.
אל-בגדדי התגרה ישירות במנהיגי רוסיה, אירופה ונאטו באמצעות התקפות הטרור רבות הנפגעים שביצעה 'המדינה האיסלאמית' לאחרונה באמצעות שלוחיה. מתקפות אלה כללו את הפלת המטוס הרוסי בחצי-האי סיני והמתקפה המשולבת בצרפת. אמנם, יש להעריך, כי בגדדי מודע לתגובה החריפה הצפויה מצד מדינות המערב, אך ייתכן שהוא לוקה בהערכת חסר של נחישותן ונכונותן לצאת במשותף לפעולה עוצמתית נחרצת ומקיפה, להבסתה של 'המדינה האיסלאמית'. בה בעת, ייתכן שהוא מעוניין דווקא לסבכן במערכה קרקעית בסוריה משום שהוא משוכנע שיוכל לשרוד מערכה כזו ומבקש לנצלה כדי לגייס המוני מתנדבים מוסלמים, תוך אמונה ותקווה שהם יצטרפו למערכה במסגרת מה שבוודאי הוא יתאר כמלחמת קודש בהגנה על אדמות האיסלאם מפני פלישה צלבנית-יהודית. כזכור, תפיסת עולמה המוצהרת של 'המדינה האיסלאמית' היא ארמגדונית ומבטיחה, כי מלחמת יום הדין, הצפויה להתרחש על-פי המסורת בעיר דאביק שבסוריה, תשיב את האיסלאם למקומו העליון הראוי.
אפשר להניח, כי חשיפתו הבוטה והטרגית של האיום המיידי הנשקף לאזרחי המערב מפעילי 'המדינה האיסלאמית' ושלוחיה תשכנעם לדרוש ממנהיגיהם להקצות את המשאבים והאמצעים הדרושים לסיכול ולהגנה יעילה מבית מפני גלי הטרור הצפויים. לצד זאת, חומרת האיום הנשקפת למערב כתוצאה מהמשבר בסוריה ומכוחות 'המדינה האיסלאמית' בסוריה עצמה ובעירק מחייבת את מנהיגי השותפות המערביות והערביות הלוקחות חלק בקואליציה הבינלאומית, הלוחמת נגד 'המדינה האיסלאמית', להיערך בהקדם לפעולה אינטנסיבית ורצופה נגד בסיסי הח'ליפות. ואכן, בעקבות המתקפות בפריס העניקה מועצת הביטחון של האו"ם, בהחלטה שהתקבלה פה אחד, גיבוי למלחמה העולמית נגד 'המדינה האיסלאמית'. מנדט זה אמור לסייע למדינות הקואליציה להאיץ את פעילותן נגד מרכזי השליטה של 'המדינה האיסלאמית', דוגמת ראקה, בירת החליפות, בסוריה, וכן במוצול ורמאדי בעירק, ולשחררם מידיה, כדי לשלול ממנה את יכולתה הסמלית והמהותית לשלוט.
במערכה כזו המתנהלת נגד אויב מסוג 'המדינה האיסלאמית', הפועל כצבא "טרורילה" המתמגן באזרחים, יש חשיבות לתחכום ולחדשנות. כדי שהמבצעים יהיו יעילים וממוקדים, וכדי להימנע ככל האפשר מפגיעה באזרחים, אשר תנוצל על-ידי 'המדינה האיסלאמית' לגיוס תומכים ופעילים, יש להסתייע בכוחות מקומיים בתכנון, בפעילות, בסיוע אווירי, בסיכול ממוקד ובהפעלת כוחות מיוחדים, שיתבססו על מודיעין איכותי. הקשיים לרתום לפעולה משותפת קואליציה של מדינות רבות, בעלות אינטרסים פרטיקולריים דומיננטיים ולעיתים סותרים, הם ברורים. אולם, ניתן להעריך, כי הגברת ההיקף ועוצמת פיגועי ההרג הראוותנים של 'המדינה האיסלאמית' בערים שונות במערב תדחוף את מדינות הקואליציה למאמץ להתגבר על פערי האינטרסים ביניהן ולפעול במשותף להסרת האיום. תהליך גיבושה של הקואליציה לפעולה תקיפה ומשותפת צפוי להימשך זמן, אם כי יש להניח, כי הוא יואץ ככל ש'המדינה האיסלאמית' תצליח להתגבר על פעולות הסיכול של יריביה ולבצע פיגועים רבי נפגעים.
בפעולות הסיכול הנערכות כיום ברחבי אירופה ניכר שיתוף פעולה הדוק ויעיל בין שירותי הביטחון והמודיעין השונים ביבשת ומחוצה לה, דוגמת זה המתקיים עם מדינות ערביות, ביניהן מרוקו. חלקו גלוי לעין הציבור ורובו סמוי. שיתוף פעולה זה, הוא חיוני מאין כמותו ומהווה בסיס להצלחת המערכה נגד הטרור הג'יהאדיסטי.
בעוד שבערי אירופה נערכות פעולות נרחבות של שירותי המודיעין והביטחון המקומיים במטרה לעצור פעילים ותומכים של 'המדינה האיסלאמית', הגיעה ממאלי שבאפריקה תזכורת כואבת לכך שמערכת הטרור הג'יהאדיסטית אינה מוגבלת למדינות המערב בלבד או ל'מדינה האיסלאמית'. בפיגוע שבוצע במלון רדיסון בבמאקו, בירת מאלי, על-ידי חוליה מארגון המורביטון, הקשור דווקא ל'אל-קאעידה במגרב האיסלאמי', נרצחו 20 מאורחי המלון, ביניהם תושבי המקום ושלושה עשר אזרחים זרים - מרוסיה, סין, ארצות הברית, בלגיה וישראל. הלקח מאירוע זה הוא, שהלחימה נגד הטרור הג'יהאדיסטי בעת הנוכחית חייבת לכלול פגיעה מהותית הן ב'מדינה האיסלאמית' ושותפיה והן במערכת הבריתות של אל-קאעידה. למרות היריבות ביניהן על השליטה במחנה הג'יהאד העולמי, שתיהן חולקות שנאה למערב ורצון לפגוע בו ולהרסו, מה גם, שהן עלולות לחזור ולשתף פעולה בעתיד להגשמת החזון להשליט את האידיאולוגיה הסלאפית-ג'יהאדיסטית בעולם כולו.
