דני: הלו,
מיכל: הלו,
דני: כן,
מיכל: שלום.
דני: שלום.
מיכל: זאת מיכל כהן, אתה צלצלת אלי?
דני: כן מיכל שלום לך, מדבר דני, אני ממודיעין מח"ש.
מיכל: היי כן שלום דני, אמר לי דובי שאתה צריך לצלצל אלי, שאתה רוצה לדבר איתי.
דני: זהו, אז פשוט הבנתי שדיברת איתם, דיברת עם משה, ואז אני ביקשתי לדבר איתך כדי להבין, כי זאת אומרת אני מעדיף לשמוע מ
מקור ראשון את הסיפור או את התמונה כולה. אז אם יש לך זמן, או שאת רוצה יותר מאוחר שנדבר.
מיכל: אה בשמחה, אני רק רוצה שני דברים רק להבין.
דני: כן.
מיכל: אתה בעצם רוצה לדבר איתי על העניין של הפרשה של אשדוד, העניין של
אפרים ברכה?
דני: נכון כן.
מיכל: כן, עכשיו אז רק דבר אחד שחשוב לי, בשמחה תגיד לי מתי שאתה רוצה אני אבוא אנחנו ניפגש, רק חשוב לי בעצם מה שאני אומרת לך זה יהיה בהמשך לאותה הסכמה בעל פה שנוגעת לאי-הפללה.
דני: כן, כן, כן,
מיכל: ואתה יודע שיהיה לנו חיסיון לכבוד הרב ולי. אתה יודע שיהיה לנו חיסיון מפני הפללה עצמית בעניין הזה.
דני: מה שסוכם עם סגן מנהל מח"ש,
מיכל: עם משה כן.
דני: עם משה בסדר, אז אני אתקשר אלייך יותר מאוחר ונקבע פגישה או פה או במקום אחר?
מיכל: בשמחה מרובה, תגיד לי מתי שצריך בשמחה.
דני: אוקי תודה רבה לך.
מיכל: תודה כל טוב.
דני: ביי.
