קניוני עזריאלי הם ללא ספק הגורם המוביל בשוק הקניונים בישראל. עזריאלי חרת על דגלו הובלה, עיקשות ויצירתיות ואכן הצליח לבסס את מעמדו בשוק הנדל"ן המקומי.
אולם האם כל מה שהיה נכון לפני 30 שנה טוב גם כעת? השוק הישראלי מתכווץ, עסקים נאנקים תחת עול השכירות ודמי הניהול הכבדים והאם זה לא הרגע לעצור ולחשוב כמו פעם - ביצירתיות??!!
שוק הנדל"ן המסחרי מאופיין במספר מצומצם יחסית של משכירים (עזריאל, מליסרון, ביג, ריט ואחרים) ובמספר רב של שוכרים, אם כי לאחרונה מסתמנת תופעה של קבוצות שוכרים כמו פוקס על שלל רשתותיו, גולף והודיס.
עזריאלי, אשר ידוע בקשיחותו ובעיקשותו, הנהיג בשנים האחרונות ימי מכירות מרוכזים - עזריאלי סייל (להלן - "בזאר עזריאל", בהם הוא משקיע בפרסום, שילוט ובאמצעים נוספים), בין השאר על-מנת להגדיל את המכירות של סוחריו, אשר נאנקים תחת עול ההוצאות ואולי גם להרגיע אותם קצת (וגם להטיב עם העמלות שלו), אולם מדוע לא לשנות קצת את הדיסקט? מדוע להמתין לקריסת בעלי החנויות? מדוע לגבות שכר דירה קבוע, במקרים בהם הפדיון הוא נמוך ולגבות תוספת לשכר הדירה כאשר הפדיון הוא טוב? מדוע לא קיימת סימטריה? ניצול שכזה פשוט זועק לשמיים.
נכון יעשה עזריאלי, בתור חברה רווחית וציונית, אם יעשה חושבים מחדש וינהיג שכר דירה הגיוני, אשר יהיה תלוי באופן משמעותי יותר בפדיון החנות. מה ההיגיון להשתתף עם בעל החנות כאשר הפדיון שלו גבוה וכאשר הוא נמוך לא לעשות כן (למעט עושק)?
שינוי מהותי כזה הוא תנאי יסודי לחוזקה העתידי של החברה בארץ. בזארים הם דבר טוב, אולם אסור שהם יאפילו על הבעיות האמיתיות, בהן מתמודדות החנויות ביום יום.
