X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
סקירת ספרו של משה שפריר, פשר, קובץ שירים, שירי מקרא והגות, הוצאת נבו, חשוון תשע"ו, 2015, 127 עמודים
▪  ▪  ▪
משה שפריר ורעייתו טובה[צילום: תפארת חקק]

>
>
>
>
>
>
>
>
לפני כמה שנים זכינו לכינוס חגיגי של יצירת משה שפריר בקובץ "אסיף היובל" - והינה בימים אלה מפתיע אותנו שפריר בקובץ מענג ובשל, "פשר", קובץ מרתק, שבו מנסה המשורר להאיר את משנתו הקיומית המיוחדת דרך מבט מחודש על עולם הדמויות המקראיות.
משה שפריר, זכה למוניטין במשך שנים, הן כמשורר רב פעלים והן כמבקר ספרותי חרוץ וחד לשון. שפריר נמנה עם קבוצת המשוררים של "דור המדינה", והביוגרפיה שלו היא הסיפור של המדינה: נולד בשכונת בורוכוב (גבעתיים של היום) בשנת תרצ"ו. הוא שירת בנח"ל והיה אחר-כך חבר בשדה-בוקר (שהיה אז הקיבוץ הדרומי המרוחק ביותר בארץ, ושם הוא הכיר מקרוב את דוד בן-גוריון).
לאחר-מכן הוא פנה ללימודים במחלקה לגאולוגיה של הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה העברית בירושלים, ובתום לימודיו הוא עבד כגאולוג בארץ ובסיני באיתור מקורות מי-תהום ובחיפושי נפט ומחצבים. הוא גם שימש כסופר לענייני מדע בעיתונות וכמרצה על נושאים אלה ברחבי הארץ. בתחילת שנות ה-70 התקבל שפריר לאגודת הסופרים העברים, ובמשך שתי קדנציות כיהן כסגן יושב-ראש האגודה.
בשדה בוקר עוד זוכרים לו את השנים שחי כחבר קיבוץ עם רעייתו טובה: משה היה אחראי להדיר ואשתו המבשלת האחראית במטבח. כאשר שב דוד בן-גוריון לקיבוץ כחבר מן השורה, היה שפריר ה"בוס" ששלח אותו לעבודה כל יום, וקבע לו את סדר יום. כפי שאמר בן-גוריון בעקבות ספר משלי: "באין חזון - יפָּרע עם".

הגות ופילוסופיה דרך התנ"ך

לשפריר כותל מיוחד בשירתנו: שירתו של שפריר מתלבטת בשאלות הגותיות-פילוסופיות, ומבטו מבקש לעצב בלשון שירית משנה קיומית. שפריר מעלה תהיות אקזיסנציאליות בדבר מצבו של האדם בעולם, מרגע היותו יצור חי ועד ליום מותו. מי שעוקב אחר כתיבתו של שפריר לאורך שנים מגלה, כי יש בשיריו התחבטות - וזה מתבטא בכל ספריו - באותם נושאים "כבדים".
נושאים "פילוסופיים" שזורים לכל אורך כתיבתו במשך השנים: נושאים כמו מהוּת החיים, מקומו של האדם בעולם, יחסיוּת הזמן והזיכרון האנושי, האמונה באלוהים לעומת חוקי המדע והטבע; מהם המניעים של האהבה ומהי תרומתה לפתרון חידת הקיום, ומהו העתיד הצפוי לנו.
בספרו החדש 'פשר' מוצגות דמויות מקראיות כדרך להאיר משנת חיים עשירה המשלב ישן וחדש, מבט על ההגות המקראית ובצידה פרשנות חדשה מבית מדרשו של המשורר.
מעבר לתובנות המקוריות שהוא מביא בשיריו אלה, שפריר אף מתייחס בשירתו לדמויות של אישים ונשים במקרא ובמקורות התרבות היהודית, ואכן זאת מצאנו לאורך שנות כתיבתו, ואף זאת, שפריר היטיב גם להתייחס לדמויות המופיעות במיתוסים זרים. כדי להבין את משיכתו לנושא הזמן, לחשיפת הזמן הקדום, יש לחזור לשורה נצחית שמוכרת לנו מן הספר "אותות": "אֵין דָּבָר יוֹתֵר מַתְמִיהַּ / מִן הַזְּמַן הַמְמַהֵר עַד לְהַפְתִיעַ / מֵאָז רֶגַע הַבְּרִיאָה וְעַד עַתָּה".
כמשורר זה אחד הנושאים המרכזיים בכתיבתו: הזמן הממהר במֵרוצו מאז ראשית הבריאה - זה מטריד את שפריר, משום שמעבר למהירות אין הוא מספק לאדם נוחם ומענה לבעיותיו הקיומיות:"...כַּאֲשֶׁר אוֹתוֹ הַזְּמַן כֹּה מִתְמַהְמֵהַּ / לְהָבִיא עֵצָה וְתוּשִׁיָּה / לָאָדָם אֲשֶׁר יוֹרֵד לְאֶרֶץ נְשִׁיָּה" - כך בשירו "תְּמִיהוֹת", בשירתו המוקדמת. מאותה ארץ מקראית קדומה הוא מנסה לענות על חידות שנותרו בלתי פתורות.

שפריר והגיבורים הטראגיים

אלו חידות אנושיות מטרידות אותו, מדוע הוא מזדהה עם ה"אנדרדוג"? אנו זוכרים את שאול מחפש את האתונות - אבל המשורר אינו מתעניין בשאול המחפש, אלא באתונות האובדות, מה גורלן, מה הן הרגישו, האם חשו חסרות אונים ועצובות כשהן לבדן?
מצבים טרגיים ודמויות אובדות דרך - אלה נושאים הכובשים את ליבו של המשורר. ראו כיצד הוא מזדהה עם מר גורלן:
"פרצו האתונות בנעירות של בּכי מר
יותר משבּכו האתונות של קיש כשתָּעו ביער
הן אף בּכו יותר מאתונו של בלעם...."
והוא יודע ומבין, שיש להן נפש רגישה, ואותה מנסה המשורר לפענח, להבין, לפצח מה הפשר שלה:
"יש להן בלי ספק נפש חיה.
כי יש להֶן רגשות וגם סוג של תודעה,
ואילו יכלו גם עכשיו לדבּר כבני אדם,
הן היו לבֶטח שואלות ואף אומרות:
מהי הרָעה שעשינו לבני אדם בעולם..." - עמוד 96.
מחוזות המקרא והמיתוס, הן דרכו של שפריר להבין סודות קדומים. באותו אופן ניסה להבין גם גיבורים מדרשיים, שנותרו כסמלים ניצחיים, למשל, דמותו של חוני המעגל: כך ניסה גם בעבר לדון במחזוריות חייו של חוני המעגל: לברר את חידת חייו של חוני בגלגולו השני, לאחר התרדמה הארוכה, והוא שואל: "מָה אַתָּה יוֹדֵעַ עַכְשָׁו... מָה אַתָּה זוֹכֵר עַכְשָׁו?".
המשורר מאמין שיש בזיכרון כוח למצוא אחדות לכל המצבים והגלגולים, הקודם והמאוחר. ובכל זאת הוא מגלה שמשהו השתנה במהותו, בפנימיותו של חוני: "...דְָּּמָך שׁוּב אֵינוֹ טָעוּן בַּרְזֶל לַעֲיֵפָה,/ אַתָּה נוֹפֵל עַל אַרְבָּעָה,/ כְּמוֹ הִנְּךָ מְבַקֵּשׁ לְהִתְנַקֵּז מֵעַצְמְךָ,/ אַךְ אַל דְּאָגָה: כּוֹנֵס הַנְּפָשׁוֹת הָרִשְׁמִי / עוֹמֵד לְהַגִּיעַ בְּכָל רֶגַע".

מחזוריות החיים והמוות

יש תחושה, ששירתו של שפריר מאמינה, שחיינו הם מסכת של גלגולים, מסכת שינויים והשתנויות, וכל זאת כדי לנצח את הכִּלָּיון, את המוות. לכן הוא בונה מחדש דמויות מקראיות כדי לפצח באופן הצופן האישי שלהם, צופן עכשווי שיאיר לנו את חיינו שלנו: ההתחבּרות לעולמו של חוני המעגל או לעולמם של גיבורים קדמונים אחרים, היא אולי ניסיון לקבל מכוחן של הוויות קדומות אלה, על-ידי החייאתן בשיריו, דרך להפיח בעצמו חיים חדשים.
ראינו שירים רבים דוגמה החייאת דמות חוני בקובץ השירים שלו "אסיף היובל" - הספר 'אסיף היובל' יצא לאור בהוצאת ספריית הפועלים, 275 עמודים, 2008. כעבור כמה שנים הוציא שפריר דיסק שירים בעקבות אסיף היובל.
כך הוא פונה בספרו החדש 'פשר' לקין, כדי להבין את משמעות קיומו, ואכן ראינו שגם בספרים קודמים כתב שפריר מחזורי שירים לקין. דמויות טראגיות מסקרנות אותו ושובות אותו.
"אתה הראשון שנולדתָ
והראשון שהביא מִנחה" - עמוד 29.
אבל נושא אי-קבלת המנחה, למרות היותו של קין נושא המנחה הראשון, הופך לבעיה אנושית קיומית, לשאלה מוסרית, ושפריר שואל בשיר אחר:
"אילו לא הייתי עובד אדמה
אולי הייתה שם
גם מנחתי מתקבלת" - עמוד 31.
אך החיבה לקין, אינה מונעת בעדו, לנסות לפענח סודות הקשורים בהבל, אחיו של קין:
"מה חבל, הֶבל
על שאֵין אנו יודעים
מֶה היו דבריך האחרונים" - עמוד 32.

האנושיות והבדידות

שירת שפריר היא שירת בן אנוש המנסה לפצח את חידת הלבד, חידת היחד. שירתו של שפריר מנסה, אפוא, להפיל מחיצות כדי להתחבר לעולם, לזולת, לעצמו. התחושה היא כי החתירה הקיומית הבלתי נלאית באותו אוקיינוס של בדידות, היא רצון למצוא אחיזה בעולמות אחרים, לנסות להבין פשרי נפשם.
שירתו של שפריר מציירת אישיות המנסה לפרוץ גבולותיה ומגבלותיה, כדי למצוא מוצא קיומי. עיקרה הלירי של שירה זו היא למצוא דרך של תקשורת בין עולם ה"אני", אותו עולם ייחודי לעצמו, עם העולם הנתון ממול, עולם האהובה, עולם הבריאה, עולם הברואים.
ועיקרון זה ראינו גם בשירת האהבה שלו, וגם בשירתו הפילוסופית: כאשר הוא בוחן את הזולת בתוך גבולות קיומו - הוא רואה זאת בניסוחים פילוסופיים: אַתְּ אֵינֵךְ מֻטֶּלֶת בְּסָפֵק / אַתְּ עַכְשָׁו מֻטֶּלֶת בְּחֵיקִי / אַתְּ עַכְשָׁו מֻטֶּלֶת / בְּמִטָּתִי: יְפֵהפִיָּה נָמָה / שֶׁשְׁעוֹן הַמְטֻטֶּלֶת / קוֹצֵב אֶת זְמַנָּהּ" ("אַתְּ אֵינֵךְ מֻטֶּלֶת בְּסָפֵק"), אסיף היובל עמוד 77.
כך בשיריו על בעלת האוב, אנו מגלים דרך לפצח את סודות האישה, סודות הדמות המאגית, וזו דרך אישית להבין את חידת האהבה, חידת הקיום: היסודות הכישופיים שיש באישה המאגית כבר באו לביטוי כבר בשירי ספרו הראשון של שפריר "גֶּשֶׁם מְאֻחָר", משנת 1967. וכבר אז שר שפריר (בבית האחרון של שירו "אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ",): "אֲנִי הוֹזֶה אוֹתָךְ עוֹלָה בִּקְטֹרֶת בַּעַל אוֹב /...", ובהמשך: "...פָּנוּ בִּי קְסָמַיִךְ לְהִתְפַּתֵּל,/ וְגַם אִם חַלּוֹן לִי קָרַעְתְּ בִּשְׁמֵי-אֵל / לֹא שָׁכַב לְבָבִי; הִנֵּה כִּכְּפִיר הוּא נוֹהֵם".
היות האישה חלק מן הזוגיות שהיא קוסמוס בפני עצמו מתבטאת במילים: "כשאת נשארת כאן / נחל שמבקיע / לחם שמשביע / זמר שמרגיע / אותות לאושר כאן", "כשאת אתי", עמוד 77).

האהבה לאישה, האהבה לארץ

נושא האהבה לאישה, והאהבה לנופי הארץ, אכן טבוע בחותם שירתו, ושפריר ידע לתת לו נתיב, באוסף של שירים מולחנים, דיסק שירים מיוחד - ועל כך כמה מילים: כל רגעי התמיהה וההשתאות מן הבריאה קולחים מן הדיסק, והלחנים המופלאים נותנים הרגשה של עולם בתחילת קיומו, שירים של פליאה. למסכת זו תהייה על ראשית הבריאה, מצרף משה שפריר בדיסק שלו שירים שהם שירי התבוננות על הארץ, על האנשים החיים בה.
כך למשל השיר "סתיו חיינו" שזכה ללחן של שרה דביר, וכן השיר "בלדה על אדם שנלחם", שאף הוא הולחן על-ידי שרה דביר. התובנות שעולות מן השיר על עלי התלתן מתחברות ללחן המרגש של דביר: יֵשׁ שְׁלֹשָה לְבָבוֹת / לְעָלֶה שֶׁל תִּלְתָּן; / וּבִסְתָו מְעֻנָּן / יְהֵא לֶב-הָאָדָם / פִּי שְׁלֹשָה אָז אֵיתָן
האהבה לארץ מזינה שיר נוסף - "שיר הארץ הטובה" שהולחן בקסם רב על-ידי שושיה בארי דותן, וכך השיר "שיר שלום לארץ". שירי האהבה לאנושות ולבריאה מלווים בקובץ המבחר בשירים קיומיים, שיש בהם הרהורים עמוקים על טבע האדם, על משמעות החיים:
בשירו "נחל אכזב" (אסיף היובל, עמוד 52) מנסה המשורר להתחקות אחר קיומו, גם ללא סיועו של הזמן: "אַתָּה קַיָּם, מַשְׁמָע אַתָּה זוֹכֵר עֲדַיִן / הֵיכָן הִתְחַלְתָּ, אֵיךְ עָבְרוּ בְּךָ הַמַּיִם...". ועיקר הנחמה היא התקווה לאיזו אחרית שונה, מעין תקווה נבואית לאחרית ימים מאושרת, שבסוף השיר: "אַתָּה קַיָּם, מַשְׁמָע אַתָּה צוֹפֶה עֲדַיִן / אֲסִיר-תִּקְוָה לְאֵיזוֹ אַחֲרִית אַחֶרֶת".

סוד קיומו של האדם מאז הבריאה

סוד זהותו של האדם מאז הבריאה אינו פוסק, אפוא, מלהטריד את המשורר הקיומי. לכן יש מחזורי שירים על אדם וחוה. כך בשירו "אדם הראשון שואל" - כותב המשורר:
לפתע באתי לעלם
אליו כך באתי בלי הסכמתי
וכך פתאום הייתי בעולם
אדם בוגֵרחֲסר תקופת ילדוּת" - עמוד 18.
שפריר מעלה נקודה שעליה לא חשבנו: אדם הראשון איבד את הילדות, את ימי הנעורים, ומייד נזרק לעולם של ניסיון, לעולם של פיתיון, לעולם של עיצוב יחסים בוגרים עם אישה ועם האהבה. זה מטריד את המשורר ואנו זוכים לשורת שירים המנסים לפענח סודות קיומיים אלה:
"לכן נוצרת דווקא אחרון
ביום הבריאה האחרון
לאחר כל הברואים האחרים שישנם בעולם,
שאולי הכשירו את כל העולם לקראתך..." - עמוד 19.
וכדי להבשיל את באדם המתלבט את בגרותו, מבהיר לו שפריר, שהייתה זו חוה שסייעה לאדם ובכלל לאנושות להבין את סודות חיינו:
"ובכך חוה הוציאה אל החופש את האנושות
ושחררה את בני אדם וחוה מתומתם..., - עמוד 21.
אמיתות קיומיות אלה מטרידות את שירת המשורר מאז ומתמיד: שפריר כמשורר רואה את עובדת קיומנו כהוויה של הכרח, של חוסר בחירה, של חיים בתוך מקריות: "אִישׁ לֹא שָׁאַל אֶת פִּיו / כְּשֶׁצָּעַק אֶת בְּשׂוֹרַת-לֵדָתוֹ,/ אִישׁ לֹא שׁוֹאֵל אֶת פִּיו / אִם חָפֵץ הוּא, אוֹ מַה דַּעְתּוֹ / אִישׁ לֹא יִשְׁאַל אֶת פִּיו / כְּשֶׁיִּשְׁתֹּק וְיַחְזִיר נִשְׁמָתוֹ...". ("בִּיוֹגְרַפְיָה", בקובץ 'אסיף היובל').

גורל האדם, גורל הגיבור הטרגי

גורלו של האדם עובר בין השיטין בשירים שונים, וכך גורלו של שמשון הגיבור. גם שם מנסה שפריר להבין סוד הגבורה, סוד האישה, סוד החיים.
יודע הוא, ששמשון זכה לסבך קיומי ולמבוך חיים, שקשה לאדם לעמוד בו. וקובע שפריר כתאום-חיים לשמשון הנערץ עליו:
"לו נזיר אני
הייתי מבקרה כל לילה
וכל לילה אהיה נוטף מדבשה" - עמוד 63.
ויודע הוא כי בחירה בדרך הרת גורל זו מסוכנת היא, שכן הגיבור עלול לאבד את היעד העיקרי. בשירו על שמשון הוא משווה זאת בחכמה רבה ובמקוריות מפתיעה לדמותו של משה הנביא, שידע לטוות חלום, אך לא להגשים אותו:
"אבל אני כמו משה, שעלה על הר נבו
לראות את הארץ שאליה לא יבוא"... עמוד 63.

חידת החיים היא חידת ההחמצה

גם בשירתו המוקדמת ראינו אותו מנסה למפות את חייו, להבין דרך גיבורי המקרא מה חידת החיים, מה הפשר העמוק:
"...אֶת חַיָּיו מְנַסֶּה הוּא לַשָׁוְא לְמַפּוֹת,/ כָּל חַיָּיו מְחַפֵּש הוּא לַשָׁוְא עֲקֵבוֹת..." ("כָּאן אָדָם שֶׁנּוֹלַד לְתוֹךְ מִלְחָמוֹת" (כך בשירו זה מתוך "אסיף היובל" - וכך שם אנו רואים חיפוש מתסכל: מעבר לחיפוש, שהוא כמעט-אינסופי אצל שפריר, יש בכל-זאת איזו השלמה טראגית, ושוב חזר גם שם מוטיב הר נבו: "...אֲבָל אֲנִי כְּמוֹ משֶׁה / הָעוֹלֶה אֶל הַר נְבוֹ / לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ מִנֶּגֶד / וְאֵלֶיהָ לֹא לָבוֹא" ("כָּל לַיְלָה", מתוך 'אסיף היובל'. נושא הר נבו, וההחמצה של השאיפה האנושית, אלה דברים שהולכים עם שפריר לאורך כל שירתו, ולכן קרא להוצאת הספרים שלו "נבו". משה שפריר חש הזדהות עם גורל משה, וכה עזה כמיהתו להבין הכל, להשיג הכל, לחצות את הירדן. החשש המקנן בלבו של כל אדם הוא החשש הזה, האם יישאר על הר נבו, האם אכן יוותר כשחצי תאוותו בידו, כשאין לו יכולת להגשים את משאת נפשו").
לסיכום, אפשר לומר שלפנינו שירה עשירה, שירה הגותית, וזו דרך כתיבה שקה למצוא היום במחוזותינו. המקרא וגיבורי המקרא הם עבורו, גיבורי חיים, דרך להבין תעלומות סתרי כל חי. בדרכם הוא הולך, את נפשם הוא מנסה להבין, וזה מסע חיפוש ארוך, זו דרך חיים שסוחפת אותנו. אנו מוצאים בסופה, בסוף כל אותה דרך חתחתים, נתיב סלוּל מקורי וייחודי של משורר מפוּכּח, רַגשׁן ורֵיאָליסט כּאחד.

תאריך:  20/12/2015   |   עודכן:  20/12/2015
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות הרצל חקק לדוא"ל
 
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
גיבורי המקרא כדרך להבין את חידת האדם
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב הודעה 
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
צילה שיר-אל
בשנה הקרובה יימצא יופיטר בבית המקושר עם כל התחומים של נסיעות למקומות רחוקים וקרובים כדי ליהנות מאפשרויות חדשות שיכולות להיווצר
יואב יצחק
ב-2008 ניצל שוקן את מעמדו וקיבל מה"טייקון" יצחק תשובה את מלון פלאז'ה בניו-יורק לעריכת הכנס השנתי של 'הארץ'-דה-מארקר; חינם אין כסף, כולל אירוח-אוכל    למימון הכנס שערכה קבוצת 'הארץ' ביום 13.12.15 במלון רוזוולט בניו-יורק פנה שוקן לאנשי עסקים בכירים, כולל לאלה המושמצים בדה-מארקר, וביקש מהם לסייע במימון    כל זה לא מונע משוקן, שלא הצליח אפילו להגן על דגל ישראל, להתנהל בצביעות נגד יצחק תשובה ולגנות ארגונים כמו: "אם תרצו"
אלעזר לוין
שלמה מאור טוען שבמשך 7 שנים פעל להשביח את המגרש ברחוב פעמוני, המיועד לבניית 174 דירות יוקרה, והבעלים הקודמים מסרבים לשלם לו דמי יזום    אברמוביץ' וזיתוני מסרבים להגיב    גם ענבל אור הייתה מעורבת
טובה ספרא
האלימות המילולית השתלטה על חיינו; שפת הביבים הפכה לכלי נשק    דאעש: ניצחונותיהם תעמולתיים יותר    הצורך להשפיע יהיה מניפולטיבי, עם רצון להשפיע על התכנים שנשמע
ארי בוסל
פעם בשנה חוגגים לו יומולדת, החג הנחוג ביותר בעולם, הקדוש ביותר, אלא שכמו כל דבר אחר, גם חג המולד התמסחר. זה הוא יום שמשך למעלה משלושה שבועות עומלים על מכירות, והכל לכבודו
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il