X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
מטרת החוק הינה להבטיח פעילותם התקינה של נותני השירותים הפיננסיים, החוץ בנקאיים, כמו-גם להבטיח במקביל שמירה ראוי, נכונה והדוקה על העניינים והאינטרסים של ציבור לקוחותיהם של גופים אלה
▪  ▪  ▪
ח"כ אלי כהן. יו"ר ועדת הרפורמות [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]

ועדת הרפורמות של הכנסת שהוקמה במטרה לטפל בחקיקת הרפורמות שמקדם שר האוצר, משה כחלון בתחומי הבנקאות והדיור כפיצוי לסיעת "כולנו", לאחר שסיעה זו לא קיבלה ראשות ועדת הכספים, ומהווה מעין ערוץ עוקף לוועדת הכספים של הכנסת, שבראשה עומד ח"כ משה גפני - החלה בעבודתה השוטפת ולאחרונה הופיע בפניה היועץ המשפטי של האוצר, עו"ד יואל בריס. ועדת הרפורמות מונה 13 חברים, מהם שבעה חברי כנסת מסיעת הקואליציה ושישה חברי כנסת מסיעת האופוזיציה, כאשר יו"ר וועדה זו, הינו ח"כ אלי כהן.
לאחרונה קיימה וועדת הרפורמות, דיון ראשון בהצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים, שעניינה בפועל ולמעשה מינוי רגולטור על שירותים פיננסיים, חוץ מוסדיים אלה. היועץ המשפטי של האוצר, הסביר לחברי הוועדה, במסגרת הדיון, כי מטרת הצעת החוק הינה, ליצור מנגנון פיקוח על ציבור העוסקים בנתינת שירות מטבע, ניכיון צ'קים ובנקאות זעירה, הפועלים בצורה שאינה מגנה על ציבור הצרכנים הנזקקים לשירותיהם.
בהתאם להצעת החוק, הרי המפקח על השירותים הפיננסיים החוץ מוסדיים, ימונה על-ידי שר האוצר, כאשר עניינה של הצעת חוק זו, היא פיקוח על שירותים הפיננסיים הניתנים בידי גופים שאינם בנקים, לרבות ובכלל זה שירותי הלוואות חוץ בנקאיות, ניכיון שיקים, שירותי מטבע חוץ, העברת כספים בין מדינות ועוד. בהתאם למצב החוקי הקיים כיום, הרי מרבית פעולות אלה אינן מצויות תחת כל פיקוח שהוא.
היועץ המשפטי של האוצר, עו"ד יואל בריס, אמר לחברי ועדת הרפורמה, בהופעתו בפניהם, כי: "הפיקוח הקיים היום הוא על המוסדיים - הבנקים, ביטוח, גמל, קרנות פנסיה ועוד הוא פיקוח מאוד מובנה וחזק. לעומת זאת בעניין החוץ מוסדיים, עליהם יש פיקוח חסר, אם בכלל - נותני שירות מטבע, שירותי אשראי, בנקאות זעירה, אמצעי תשלום. ובכך אין הגנה על הצרכן, אין תחרות והקטנת ריכוזיות, יש השפעה על יציבות משקי הבית, יציבות המערכת הפיננסית אין מלחמה בפשיעה ומניעת הלבנת הון".
מדבריו של היועץ המשפטי לאוצר עולה, כי מטרת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים המוצע, הינה לפתח ענף מתן שירותים פיננסיים, חוץ מוסדיים, כמו-גם להביא להקמת חלופה הולמת למערכת הבנקאית, בתחום מתן השירותים הפיננסיים, מחד-גיסא ומאידך-גיסא, מטרתו של חוק זה הינה, למנוע מגורמים עבריינים להשתמש בענף השירותים הפיננסיים, החוץ ממסדיים, למטרות שאינן חוקיות.
מתוך מצגת הצעת החוק, שהציג היועץ המשפטי של האוצר עולה, כי העוסקים בתחום מתן שירותים פיננסיים, חוץ מוסדיים, יחויבו בקבלת רישיון, לצורך עיסוק, בתחום זה. למעשה ובפועל, מטרת החוק הינה, להפוך העיסוק בתחום מתן שירות פיננסיים, חוץ בנקאיים, לעיסוק הדורש רישוי, כפי שהדבר נהוג באשר לציבור רואי החשבון, הרופאים, עורכי-הדין ושאר בעלי מקצוע, שחובת הרישוי הינה תנאי יסודי ובסיסי, לעצם זכאותם, לעסוק במקצועם זה.
הצעת החוק קובעת, כי מי שיעסקו בתחום מתן שירותים פיננסיים, חוץ בנקאיים, יחויבו בחובות רישוי בהתאם להיקף פעילותם. במצב דברים זה, יהיו קיימים שני סוגי רישיונות למי שיתעתדו לעסוק בתחום מתן שירותים פיננסיים, חוץ בנקאיים. רישיון אחד יהיה, רישיון בסיסי, אשר יאפשר למחזיקים בו לבצע פעילות מצומצמת בתחום מתן שירותים פיננסיים, חוץ בנקאיים. רישיון שני יהיה, רישיון מורחב, אשר יאפשר למחזיקים בו לבצע פעילות, בהיקף עיסוק משמעותי, בתחום מתן שירותים פיננסיים, חוץ בנקאיים.
בהתאם להצעת החוק, הרי נקבעו הסדרים, בכל הקשור לשליטה והחזקת אמצעי שליטה בנותני השירותים הפיננסיים, כמו-גם, באשר לזהות והחובות שיוטלו על בעלי התפקידים שיכהנו בגופים שיספקו שירותים פיננסיים, חוץ בנקאיים. הצעת החוק מטילה הגבלות וחובות, אשר יחולו על אופן, דרך וצורת פעילותם של נותני השירותים הפיננסיים, החוץ בנקאיים וכן מקנה היא סמכויות פיקוח למפקח שימונה, בידי שר האוצר, לצורך כך. למעשה, מטרת החוק הינה להבטיח פעילותם התקינה של נותני השירותים הפיננסיים, החוץ בנקאיים, כמו-גם להבטיח במקביל שמירה ראוי, נכונה והדוקה על העניינים והאינטרסים של ציבור לקוחותיהם של גופים אלה.
מדבריו של היועץ המשפטי של האוצר בפני וועדת הרפורמות עולה עוד, כי לאחר שיושלמו הליכי הרגולציה, קיימת כוונה לעגן בחקיקה בנוסף, הסדרים בכל הקשור למתן שירותים פיננסיים נוספים דוגמת: שירותי תשלום, שירותי סליקה והנפקה, שירותי תיווך, באמצעות פלטפורמות להעברת נכסים, קופות גמילות חסדים ואגודות אשראי. מן הראוי להדגיש ולציין, כי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים, אינו חל על בנקים חברות ביטוח, וחברי בורסה. הצעת החוק מאפשרת למפקח על חוק הפיקוח, לקבוע דרישות בדבר הון מינימלי, שבו יחויבו נותני שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים אלה, כתנאי לעצם תחילת פעילותם, בתחום זה, כמו-גם תקבע רשימת עבירות, המוגדרות כעבירות, לפי הוראות החוק.
בשלהי רשימה זו, מן הראוי לציין קוריוז והוא - אי-הופעתו של יו"ר הכנסת, ח"כ יולי (יואל) אדלשטיין, לישיבה הראשונה והחגיגית של וועדת הרפורמות, שעה שמן המקובל הוא שיו"ר הכנסת מגיע - ומכבד בנוכחותו - ישיבות פתיחה חגיגיות של וועדות הכנסת. נראה שהיעדרות מופגנת זו של יו"ר הכנסת, נובעת מהעובדה, שלדעת קיומה של וועדת הרפורמות מיותר והוא הביע דעתו, בעניין זה, עוד בעבר - ובפומבי.

הכותב הוא השותף-המייסד של ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשפט הפלילי, דיני מעצרים, כמו-גם בתחומי המשפט העסקי, דיני חברות, פירוקים ופשיטות-רגל, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים-משפחתיים ודיני משפחה, כמו-גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין. ד"ר חיים שטנגר, אינו עובד במקצועו, במהלך השנה הקרובה ובמקומו עובדים - בתקופה זו - עורכי הדין אורי פנטילט וארנון שצמן.
תאריך:  21/01/2016   |   עודכן:  21/01/2016
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
פיקוח על שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
חיים שטנגר
סיבת הסיבות לקיומן של עסקות טיעון, הינה העובדה, כי מערכת בתי-המשפט בישראל, אינה יכולה לעמוד בעומס של קיום הליכים משפטיים, סדורים ומסודרים, עד תומם, קרי, עד מתן פסק-דין, לאחר שמיעת מלוא ההוכחות בתיקים אלה, העדת עדים ומתן פסק-דין, בסופו של הליך זה. הדברים נכונים, בעוצמה רבה יותר, בכל הקשור לתיקים פליליים מורכבים
חיים שטנגר
בית משפט העליון אינו קשור להסדר טיעון, אינו מחויב לאשר הסדר טיעון, אולם כאשר הסדר הטיעון, הינו סביר ועולה בקנה מידה אחד עם הנורמות המקובלות והאינטרס הציבורי, הרי יאשר בית המשפט, בדרך כלל, הסדר טיעון שכזה
חיים שטנגר
מי שבוחר לרצוח אדם, בדם קר, בסכין, אינו "טרוריסט" ואינו "מחבל". מדובר בחיית אדם של ממש. סבור אני, כי תעמולת הנגד שלנו אינה עושה שימוש ראוי, בחידודם של דברים, בכך שהיא מבליטה דרך הרצח שבהם נוקטים אנשי "אינתיפדת היחידים"
חיים שטנגר
התחושה השוררות, בארץ, בכלל ובמדינת תל אביב, בפרט היא של איש הישר בעיניו ייעשה. תחושה של התפרקות השלטון ומערכת האכיפה, באופן מוחלט, עד שהאדם מן השורה מרשה לעצמו לעשות מעשים, שבשום מדינת חוק - אפילו אלה הנמנות על העולם השלישי והרביעי - לא היו עוברים עליהם בשתיקה ולסדר היום, בלא מענה ראוי של אכיפה מיידית
חיים שטנגר
החקיקה הקיימת, כיום, במדינת ישראל, אינה סותרת כל מחויבות שהיא של המדינה, הנובעת מחתימתה של מדינת ישראל על הסכמים בינלאומיים בתחומים הקניין הרוחני והפטנטים ומהיותה צד ישיר להסכמים בינלאומיים אלה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il