כהונתו בת חצי תריסר השנים של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, החלה השבוע והוא נכנס לתפקידו לוטה בערפל לגבי הדרך שבה ילך. תנועת אומ"ץ, שניהלה מערכה ציבורית ומשפטית ממושכת נגד בחירתו, הגיעה למסקנה שעליה לברך על המוגמר ולהתמקד בהמשך המאבק בשחיתות השלטונית, בהתאם לכך שלחתי אל מנדלבליט את המכתב הבא: "תנועת אומ"ץ מברכת אותך בהיבחרך ליועץ המשפטי לממשלה ומאחלת לך הצלחה במילוי תפקידך. אנו מציעים לדחוק הצידה את המשקעים שהיו קשורים במועמדותך, בהסתייגות שלנו ממועמדותך שכללו בין השאר פנייה של אומ"ץ לוועדת האיתור והגשת עתירה לבג"ץ. עתה משנבחרת כדת וכדין, אנו מציעים שאומ"ץ תשתף איתך פעולה במאבק בשחיתות השלטונית כפי שעשינו עם היועצים המשפטיים הקודמים. שמחנו לשמוע את דבריך שבהם קבעת שאינך מחויב לאיש, אלא לשלטון החוק ולאזרחי המדינה אנו משוכנעים ומאמינים שאמנם כך תפעל". מנדלבליט השיב כי הוא מחויב לנושא ויפעל למאבק בשחיתות השלטונית.

המבחן הראשון - השת"פ עם שי ניצן

אין ספק שאחד המבחנים הראשונים של מנדלבליט יהיה קשורה למידת האמון ושיתוף הפעולה עם פרקליט המדינה, שי ניצן, בתום תקופה שבה השנים היו צהובים זה לזה. ניצן, שנכנס בשעתו לתפקידו עטור שבחים ומחמאות הצליח לבזבז בינתיים את מרבית האשראי. מעשהו השערורייתי האחרון היה קשור במחטף של הרגע האחרון שנועד לחלץ את ראש הממשלה לשעבר המגה-מושחת אהוד אולמרט מהעמדה לדין בתיק פלילי חמור של הדחת עד ושיבוש מהלכי משפט. ניצן הדו-פרצופי טען אומנם שלא ייתן את ידו ל"עסקת סלב", אבל בפועל פעל בשירות אולמרט והעניק לו שורה של הנחות סוף העונה. במקום שאולמרט יעמוד לדין ויקבל את העונש ההולם, הוא הסכים שאולמרט יקבל עונש מאסר חופף לתקופת המאסר שנפסקה לו בפרשת הולילנד. השופט אביטל חן, שדן בעסקה מפוקפקת זו, הביע את מורת רוחו על המאסר החופף שממנו נהנה אולמרט, ובשבוע הבא יודיע האם הוא מאמץ את העסקה. תנועת אומ"ץ טיפלה באחרונה בהתנהלותו של ניצן בכמה תחומים. אנחנו לא הענקנו לו הנחות מאחר שאינו ראוי להן. כך, למשל, הגישה אומ"ץ השבוע לנציבת הביקורת על הפרקליטות, הילה גרסטל, בעקבות ראיון בערוץ 2 שבמהלכו דיבר באורח חופשי על תיקים תלויים ועומדים:

• תיקו של השר לשעבר בנימין בן-אליעזר תוך התעלמות מחזקת החפות והעלאת טענה לפיה פואד שיקר.

• תיקי אולמרט שתלויים ועומדים.

• תיק זדורוב שיש בעניינו בקשה לדיון נוסף בבית המשפט העליון.

• תיק דומא.

ביקשנו לבחון את התנהלותו של ניצן שמדבר על תיקים תלויים ועומדים, שלא הולמת את כללי המינהל התקין.

דרישה להשעות את ניצן מתפקידו

לפני זמן קצר נקטה אומ"ץ בצעד קיצוני יותר, כאשר פנתה אל שרת המשפטים, איילת שקד, בדרישה להשעות לאלתר את ניצן מתפקידו. זאת, בעקבות פנייתה של גרסטל אל היועץ המשפטי דאז, יהודה וינשטיין, שבה האשימה את ניצן באי-אמירת אמת בפרשת מאיה פורמן-רזניק, התנהגות בחוסר תום לב ובניסיונות חוזרים ונשנים למנוע את הביקורת עליו ועל הפרקליטות. גרסטל כתבה: "ברצוני להביע צער על העובדה שפרקליט המדינה בחר לפנות אליך במכתב שבסימוכין, תוך שימוש בביטויים בוטים ואמירות חמורות, אשר כפי שניתן יהיה לראות בהמשך, אינם מבוססים. צר לי גם על כך שבמקום לקבל את הביקורת שהובעה בהכרעתי בצורה מתונה, מינימליסטית ומכובדת, להפנים אותה ולהפיק ממנה לקחים, בחר פרקליט המדינה לתקוף את הכרעתי באופן שעשה, תוך שימוש באמירות לא ענייניות שמטרתן היחידה היא השפעה לא עניינית על שיקול דעתך בסוגיה המאמץ האדיר שמושקע על-ידי פרקליט המדינה בביטול הכרעתי שבנדון אמור להדאיג את מי ששלטון החוק חשוב לו". לטענתה, "הפגמים שהתגלו בהתנהלות הפרקליטות בפרשה אף היו גדולים מכפי שנראה מלכתחילה". לגופם של דברים קבעת גרסטל חד-משמעית בעניין תצהירו של ד"ר חן קוגל: "התנהלות זו היא התנהלות פגומה ואסורה. מדובר בניסיון לשנות עדותו של עד, ניסיון למנוע את התמונה העובדתית-המקצועית המלאה מבית המשפט, כשאין מדובר בעמדה משפטית הנוגדת את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, קל וחומר, בן בנו של קל וחומר, כאשר היה ברור שד"ר קוגל מעיד מטעם המבקשת ולא מטעם המדינה". על טענתו של ניצן, לפיה מדובר בשיקול דעת משפטי, משיבה גרסטל: "אין בכך אמת עובדתית וניצן לא העלה אותה בזמן אמת. אין מנוס מהמסקנה שמדובר בניסיון, אחד מיני כמה, להימנע ולמנוע ביקורת. העלאת טענה של 'שיקול דעת משפטי' אך ורק כדי להימנע מביקורת, בנסיבות אלו, נגועה בחוסר תום לב". במכתבה עסקה גרסטל בדרישתו של ניצן למנוע את כניסתה של פורמן-רזניק לתפקיד מנהלת מחלקה במכון לרפואה משפטית, בעקבות הביקורת החריפה שמתח עליה בית המשפט המחוזי במשפט זדורוב. היא מתארת כיצד ביקשה מניצן הסבר למקור הסמכות המשפטי מכוחו העלה דרישה זו בפני מנכ"ל משרד הבריאות, ומכוחה התנה את הסכמתו למינויה של פורמן-רזניק במגבלות חמורות שלא על דעת שרת הבריאות ומנכ"ל משרדה. גרסטל מציינת עוד, כי ניצן השיב תחילה שהסתמך על עמדתו של וינשטיין, ועשה זאת כדי לחסום את הביקורת של הנציבות על פעילותו, שכן חוות דעתו של היועץ המשפטי מעניקה חסינות מביקורת הנציבות. גרסטל סיכמה את מכתבה: "איני מתייחסת לשאלת סמכות היועץ המשפטי לממשלה לבטל את הכרעתי שבנדון, אך אני סבורה שהגיעה העת לומר באופן ברור ונחרץ כי אין זה סביר ואין זה מקובל שפרקליט המדינה יפנה מחד-גיסא, חדשים לבקרים, ליועץ המשפטי לממשלה ולשרת המשפטים בבקשות להגנה, לכאורה, מפני נבת"ם, תוך ניסיונות חוזרים ונשנים להצר את צעדיה, שלא לומר למנוע את פעילותה כליל, ומאידך-גיסא, יהיה שותף גם באופן אישי וגם כמנהל להתעלמות בוטה, עקבית וממושכת של הפרקליטות מהוראות היועץ המשפטי לממשלה ושרת המשפטים אשר הקימו, מכוח סמכותם המנהלית, את נבת"ם וקבעו גם לאחר המלצות דוח גולדברג שיש לשתף עמה פעולה". למרבה הצער החליטה שקד לדחות את הדרישה להדיח את ניצן, והחלטנו להימנע מלהעמידה למבחן בג"ץ. אומ"ץ פנתה כבר לפני כמה חודשים אל גרסטל בבקשה לבדוק את התנהלותה הכושלת של הפרקליטות בפרשה זו. הבדיקה של הנציבות התמשכה יתר על המידה. אני יכול רק לנחש שניצן לא הזדרז לשתף פעולה.

המצב נותר בעינו

שקד הבינה שמערכת היחסים העכורה שבין גרסטל לפרקליטי המדינה לא יכולה להימשך כך והטילה על השופט העליון בדימוס אליעזר גולדברג, שכיהן בעבר כנציב התלונות על השופטים, להמליץ המלצה אופרטיבית שתאפשר את המשך תפקודה של הנציבות. גולדברג המליץ אומנם להגביל את סמכויותיה של הנציבה, אבל בפועל המצב נותר, בעינו מה גם שהתנגדות הפרקליטים להמשך עבודתה של גרסטל נותרה גורפת. בהקשר לכך אני מבקש לצטט קטע ממכתב ששלחתי בשעתו לגולדברג: "ראוי לציין שתנועת אומ"ץ יזמה כבר לפני שנים, בשיתוף עם השר לשעבר מיכאל איתן, הצעת חוק להקמת מערך ביקורת על הפרקליטות שלצערנו לא הבשילה. מאז הקמת הנציבות פנתה אומ"ץ כמה פעמים לנציבות בדרישה לבדוק נושאים שונים שעמדו על סדר היום הציבורי כמו - התיקים של עו"ד רונאל פישר בתקופת כהונתה של פרקליטת המחוז לשעבר רות דוד, טיפולה של הפרקליטות בפרשת אולמרט ואורי מסר, פרשת תת-ניצב ברכה ז"ל, תפקודה של מחלקת הערער במשרד המשפטים ועוד. "הצעתו של פרקליט המדינה לכפות על נציבות הביקורת על הפרקליטות לקבל תלונות רק מאלו שנפגעו אישית ע"י פרקליטים ציבוריים אינה מקובלת עלינו, מאחר שהיא נועדה לטרוק את הדלת בפני תנועת מתנדבים מסוגה של אומ"ץ שחרתו על דגלם מאבק למען ניהול תקין וטוהר מידות. אנו פונים אליך בבקשה לבחון היטב את עמדתו של פרקליט המדינה בכלל, וכלפי גופים המגישים תלונות בפרט". כאשר נכנס ניצן לתפקידו, זמן קצר אחרי שהנציבות החלה את פעילותה, הוא הודיע למקורביו שהוא מברך על פעילותה ומתכוון לשתף פעולה עם גרסטל. עמדה זו הייתה בניגוד לעמדת קודמו, משה לדור, שאמר לי בשעתו שהוא מתנגד נמרצות להקמת הנציבות שעלולה לעודד הגשת תלונות נגד פרקליטים ולשבש את עבודתם. השינוי הקיצוני בעמדתו של ניצן מעיד לא רק על-כניעתו לפרקליטי המדינה, אלא שיש בה גם קורטוב של צביעות. מאז זרמו מים עכורים רבים. התקווה שניצן יהיה אדם נחוש, אמיץ ובעל חוט שדרה שיאזן את החולשה, הרפיסות והססנות בקבלת החלטות של וינשטיין - נגוזה. ניצן אכזב בטיפולו בשורה של נושאים בוערים שעמדו על סדר היום הציבורי. לסיום כדאי לצטט דברים שכתב השבוע פרופ' מרדכי קרמניצר בהתייחסות לגיבוי המוזר שהעניק וינשטיין לפרקליטות בפרשת קוגל: "לראשי מערכת אכיפת החוק נטייה לגבות בכל תנאי את הכפופים ולדחות ביקורת מבחוץ. דווקא משום כך הדעת נותנת עד כמה חיונית ביקורת זו ןעד כמה היא חייבת להיות מעגנת בחוק ברור שמסמיך לקיים ביקורות משמעותית ועצמאית בכל דרגי המערכת, לרבות היועץ המשפטי לממשלה עצמו" מעניין מה תהיה עמדתו של מנדלבליט, שלא אמר עד כה בפומבי אם הוא בעד או נגד פעילות נציבות הביקורת, שהוא אמור להיות אחד המבוקרים שלה.