X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
איננו מסוגלים להתנתק מהמרוץ לנשיאות ארה"ב. אנו עסוקים בתאטרון האבסורד המשחק עבורנו ללא הפסקה, ונראה שאנו מחמיצים את התמונה הנרחבת, ובה שינויים טקטוניים היסטוריים, חלקם עוד לפנינו
▪  ▪  ▪
התעלמו מסיכונה את בטחון ארה"ב. קלינטון [צילום: AP/Carolyn Kaster]
תודות לאובמה
אומרים שהנשיא אובמה דומה לטפלון: שום דבר לא נדבק בו, הוא לא אשם בשום דבר, ומגיע לו קרדיט רב כל כך - עבור כל מה שקורה (שניתן לסובב כדבר חיובי). השמש זורחת ושוקעת - תודות לו.

לאחרונה הפכנו משועבדים לעיסוק בפוליטיקה, מכורים כלסם. אנחנו רתוקים לטלוויזיה או לרדיו. העיתונים ואתרי האינטרנט פותחים בתמונות של המתמודדים, ואלו מושכות את העין ואת תשומת הלב כמו מגנט. בכל הזדמנות, הנושא המועדף, וכמעט היחיד, בו עוסקים כולם הוא ההתמודדות למרוץ לנשיאות, הן מצד המפלגה הרפובליקנית והן מצד ה״כחולים״ (כחול הוא צבע המפלגה הדמוקרטית, וסמלה: חמור; הרפובליקנים - אדום, פיל). פשוט, אין אנו מסוגלים להתנתק מהמרוץ לנשיאות. אנחנו עסוקים בתאטרון האבסורד המשחק עבורנו ללא הפסקה, ונראה שאנחנו מחמיצים את התמונה הנרחבת, ובה שינויים טקטוניים היסטוריים, חלקם עוד לפנינו.
לכאורה, נראה שאין כל סיבה למה שמתחולל בזמן זה ממש. האם באמת מישהו מרגיש שגורל האומה האמריקנית על כף המאזניים עד כדי כך שאין אנו מסוגלים לנשום, לעבוד, להתייחס לילדים או לצרכים מיידיים ולכן אנחנו שקועים אך ורק במרוץ לנשיאות? כמובן שלא. המרוץ מספק לנו בידור, ואנחנו צורכים אותו בהתלהבות, ללא הפסק.
אדקדק ואשאל בנוסף, האם אכן מישהו ממתין ברצינות לשינוי הממשל הקיים בתנאי ובאקלים הכלכלי הנוכחי? העבר מלמד שכשטוב והאינדיקטורים הכלכליים חיוביים, אין סיבה או רצון לשנות את הממשל הקיים. אנסה לחזק את הטיעון. בבחירות האחרונות, לפני כמעט ארבע שנים, המועמד הרפובליקני אמר, באירוע ״סגור״ לכאורה (לא קיים דבר כזה יותר), ש-47% מהאוכלוסייה בגדר ״זכאים״ אלו או אחרים ולכן סיכויי הפתיחה של המפלגה הדמוקרטית לזכות גדולים במיוחד.
מיט רומני טען: ״ישנם 47% מהאנשים שיצביעו עבור הנשיא (אובמה) בכל מקרה... הם תלויים בממשלה, הם מאמינים שהם קורבנות, שהממשלה אחראית לדאוג להם, שמגיע להם ביטוח רפואי, אוכל, מגורים ודברים אחרים. קוראים לזה ׳זכאות׳ (׳מגיע לי׳). והממשלה צריכה לספק להם את כל רצונם. והם יצביעו לנשיא, יהיה מה שיהיה... הוא פותח במספר ענק. האנשים האלו לא משלמים מס הכנסה״.
מספרים אלו לא השתנו. אנשים התרגלו שמגיע להם, והם לא רק מצפים, כי אם דורשים לקבל הטבות מהטבות שונות. אין אחריות אישית, ולהם מגיע הכל. אנחנו צריכים לעבוד ולשלם מיסים, והם הנהנים. הם ודאי לא יצביעו למועמד רפובליקני, שיצפה ויעשה הכל שהם ישובו למעגל העובדים.
ובכן, מה שונה היום מאתמול? הן נסיון העבר (תנאים טובים = חוסר רצון לשנות את הקיים) והן הנתונים בשטח (כל מושיטי היד למיניהם שוודאי לא רוצים לפגוע בנוחות חייהם ולנקוף ולו אצבע עבור עצמם) מצביעים על שעלול לקרות: המשך שלטון הדמוקרטים.
לכאורה, כל מי שיחליף את אובמה יהיה טוב יותר לישראל מהקיים. ומה שטוב לישראל, טוב לנו! אך להחליף גרוע ביותר בגרוע היא צורת פעולה פגומה לחלוטין, ותמיד יש לשאוף לא לרע במיעוטו כי אם לטוב ביותר האפשרי.

חצויים באמצע

מה גורם להתעניינות שבשיאה, בעוד אחת הבעיות המתמשכות העיקריות בארה״ב היא שיעורי ההצבעה ההיסטוריים הנמוכים בבחירות (בכל רמות הממשל)?
משך העשור האחרון, ארה״ב חלוקה, בערך באמצע, בין אדומים לכחולים. אכן, יש מפלגה ״עצמאית״ אך זו זניחה וסיכויי ההצלחה של מועמד עצמאי אפסיים. (אני דווקא אוהב לשמוע את טיעוניו ועמדותיו של גרי ג׳והנסון, איש מלא תבונה ודאגה אמיתית לארה״ב, אלא שניסיונותיו לזכות בנתח שאינו שולי-עד-זניח הם בגדר חלומות בהקיץ.) התהום הפרוסה בין הכחולים לאדומים עמוקה וכמעט אינה ניתנת לגישור. בני אותה משפחה לעיתים לא ידברו זה עם זה, או ייזהרו מאוד שלא לעסוק בפוליטיקה, אם הם לא שייכים לאותה מפלגה. המספר לכאן ולכאן כמעט זהה - מחצית האוכלוסייה שייכת למחנה האחד, ומחציתה למשנהו.
בבחירות האחרונות השתתפו בסך המצביעים הדמוקרטים ״מיקי מאוס״ והמון אנשים שנפטרו מזמן, ודבר זה הטה את המאזניים. אלו שיטות אופייניות למאפיה בשיקגו או בדטרויט, שם כל האמצעים מותרים לשם השגת המטרה. שיטות ״פסולות-לכאורה״ אלו אגב אופייניות לא רק לדמוקרטים, אלא נעשו נחלת הכלל. ישנם כללים תיאורטיים, של נקיון כפיים ויושרה, אך כשמגיעים לפוליטיקה, הכל מותר והכל נעשה: לכלוך, איומים, התקפות שיקריות, שקרים במצח נחושה, עשייה מרחק יד מהמועמד, כך שניתן יהיה להצהיר ״לא ידעתי״ או ״זה לא אני״ וכיו״ב.

חייבים לנצח!

אם תשאלו אותי, חבר המפלגה הרפובליקנית, מאז שהייתי יכול להצביע, האם אני מרוצה, התשובה פשוטה: מאוד לא! אם תשאלו את בני דודיי (יש לנו משפחה ענפה מאוד בארה״ב, מזה ארבעה דורות), האם הם מרוצים, התשובה פשוטה ביותר: בוודאי! הם - כמו מרבית היהודים הליברלים - הצביעו ותמכו כספית באובמה, וממשיכים להאמין ולתמוך בו גם היום, למרות הכל.
אומרים שהנשיא אובמה דומה לטפלון: שום דבר לא נדבק בו, הוא לא אשם בשום דבר, ומגיע לו קרדיט רב כל כך - עבור כל מה שקורה (שניתן לסובב כדבר חיובי). השמש זורחת ושוקעת - תודות לו. הכוכבים מנצנצים בשמיים ומזכירים לנו את מילות הקסם בהן נשבינו, ״שינוי״ ו״תקווה״, כמובן מפיו יצאו מרגליות אלו. כדור-הארץ אינו שטוח (ודאי תגלית שלו), ומסתובב סביב השמש (ולא להפך) - כמובן שתודות לעצם קיומו! הנה מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם יחד (והנשיא אובמה בבית הלבן, עד כמה הוא טוב ליהודים ולישראל, לפחות לפי משנתם של היהודים האמריקנים הסוגדים לאלוהיהם - הליברליזם המתקדם!).
אין ספק שהרפובליקנים רוצים להביא לידי שינוי לו ייחלנו משך שמונה השנים האחרונות. טבלת הייאוש שלנו מלאה באיקסים, והנה נותרו לנו עוד פחות מתשעה ירחים אחרונים עד לבחירות, וחודשיים אחריהם ליום שאחרי.
אצל הדמוקרטים יש לשמור על הקיים, שכן החשש שלהם הוא בדיוק מפני מה שהולך לקרות: ביום שאחרי ייגמרו כל המסיבות. ייפסקו הכספים. העולם ימשיך כהרגלו, אך לא הם יקבעו דבר. הדמוקרטים התרגלו להיות מעל החוק. כשהעבירו את רפורמת הבריאות הממלכתית, אובמה-קר, עשו זאת מאחורי דלתות נעולות, ועוד הודיעו לנו שיהיה סיפק זמן בידינו ללמוד ולהסתגל.
כשרצחו את ארבעת האמריקנים בבנגזי, טפלו האשמה שיקרית ומגוחכת (״סרטון של אדם לא שפוי בדעתו מדרום קליפורניה, שבעטיו קרה מה שקרה״). קלינטון שיקרה, אך הכל מותר, וכחלוף מספר שבועות וחודשים היא יצאה במתקפה: ״הדבר היה כה מזמן, מדוע להעלות שדים ממקום רבצם?!״.
כשגילו שקלינטון פעלה בניגוד להנחיותיה היא והשתמשה בשרת פרטי בביתה, בניגוד לכללי ביטחון-שדה בסיסיים ביותר, וסיכנה על-ידי כך את ביטחון ארה״ב, הוחלט באופן מעשי לתת לחקירה להתגלגל על אש נמוכה עד שיימאס לכולם ויישכח העניין. כשהתגלה שרשות מס הכנסה שימשה ככלי בידיו של אובמה נגד גופים שהאידיאולוגיה שלהם אינה תואמת את זו שלו, החליקו את העניין ועד מהרה עברו לסדר היום. ובחודשים האחרונים הנשיא אובמה החליט שגם את החוקה אפשר לרמוס ולדרוס, להשחית ולזרוק, שכן איש לא יעצור בעדו, וכך הוא מוציא הוראות נשיאותיות אחת אחרי השנייה שרובן ככולן לא חוקיות. כל אלו על קצה המזלג, וכבר קצה נפשנו בכל הקורה. אך אין אנו יודעים ולו מעט ממה שקורה ומה שעוד עלול לקרות.
יוצא ששני המחנות נחושים בדעתם לנצח. האחד כדי להעביר את השליטה לידיו, והשני כדי לא לאבד את השליטה שכה חיונית להמשך הנוחיות אליה התרגל משך שמונה שנים ארוכות.

תאריך:  13/03/2016   |   עודכן:  14/03/2016
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
תאטרון האבסורד האמריקני (א')
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
חביבי, התבלבלת
אלטע קאקער  |  14/03/16 05:00
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות בחירות בארה''ב
עידן יוסף
"מו"מ בין ישראל לפלשתינים יהיה אולי הקשה ביותר בכל הזמנים"    רוביו: "אין שום אפשרות לעסקה עם הפלשתינים בעשורים הקרובים"
איתמר לוין
רוני אלשיך החמיץ הזדמנות    חוק הספרים החטיא את מטרתו    אפשר רק להצטער שג'וליאני אינו מתמודד    מכבי ת"א לא ידעה מה שכולם ידעו    מה אנחנו מפסידים בערוץ הראשון    "זאב זאב" בהטרדות מיניות
דביר מור
(טור ראשון מתוך שניים - סיכום נשיאות)    האם הצליח המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב בקמפיין 2008 ברק אובמה, להגשים באופן כללי את המשנה הפוליטית שהביא איתו כנשיא לבית הלבן?
איציק וולף
ברני סנדרס ניצח באופן דחוק בפריימריז הדמוקרטיים במישיגן    קלינטון ניצחה באופן סוחף במיסיסיפי    טראמפ ניצח בפריימריז הרפובליקניים בשתי המדינות הללו    טד קרוז מוביל באיידהו
יצחק מאיר
בישראל, כך מזהים המשקיפים, לא מוטרדים כל כך ממה שתעשה בחירה במי שלא רוצים בו לאמריקה, אלא במי טוב לישראל
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il