אובמה - המנהיגות השקולה

מבחינת רפורמת הבריאות הציבורית, שנקראת 'החוק להגנת החולה וטיפול בר-השגה' ובקיצור האמריקני אובמה קֶר (Obamacare), נוצרה מלכתחילה אי-בהירות מבחינה התודעה. "חוק הדגל" למעשה של הנשיא אובמה, שקידומו, החלתו והטמעתו הושרשו עוד בקדנציה הראשונה, נתקל בקשיים לא מעטים בתחילתה של הקדנציה השנייה, בעיקר מבחינתם ההיענות האמריקנית להרשמה וליישומה המירבי של הרפורמה. מבחינת החוק שמטפל בעניין הורדת מספר האמריקנים שאינם מבוטחים, בנוסף מחייב מעסיקים במשק להעניק ביטוח בריאות ממלכתי לעובדים, עם זאת מונע מקופות החולים פגיעה כלכלית במבוטחים והתחמקות מכיסויים כספיים עקב החלפה של מקום העבודה אשר דרכו היו מבוטחים. סה"כ קצת יותר משבעה מיליון אמריקנים נרשמו לתוכנית הרפורמה עד אפריל 2014, מה שגרם להתפטרותה של מזכירת הבריאות (שרת הבריאות) ושירותי האנוש האמריקנית, קתלין סבליוס. סבליוס הסבירה את התפטרותה בעקבות כשלונה עקב קשיים חמורים ביישומה של הרפורמה. הטענה כי מעטים מדי נרשמו לאחר סיום תקופת ההרשמה הראשונה. למרות הקושי שבדבר, החליטו בממשל אובמה שאת ההיענות להרשמה יגבירו באמצעות הכרזה ומיתוג מחודש של החוק, ובנובמבר 2014 הוכרז על יעד למצטרפים חדשים של קצת יותר מתשעה מיליון עד אפריל 2015. לקראת יוני 2015, נרשמו לרפורמה עוד קרוב לתשעה מיליון אמריקנים. בסוף שנת 2015, היו רשומים ברפורמת הבריאות כ-17 מיליון אמריקנים. אחוז האמריקנים שלא היו מבוטחים ירד בתחילת שנת 2016 מתחת לרף של עשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה האמריקנית, ומה שהיה נחשב ככשלון התברר בסופו של דבר עד כה כהישג בלתי מבוטל וניהול מצויין של הממשל.

בעניין האבטלה האמריקנית הגדולה שנוצרה עקב המיתון שהיה בשיאו בשנת 2008, טופל המשבר הכלכלי בעיקר באמצעות חבילת תמריצים ענקית של קרוב לשני טריליון דולרים, שבין היתר סופקו לתעשיית הרכב האמריקנית (עזרה פדרלית לג'נרל מוטורס וקרייזלר בתמורה להתארגנות מחודשת), ולתמיכה ממשלתית במניות בעייתיות אשר לפני התמיכה גרמו לצניחה בשווי מניות הבורסה האמריקנית, ולעיכוב בהתאוששות מהמשבר הכלכלי. כמו-כן נאלץ הנשיא אובמה, לגייס את המפלגה הרפובליקנית לטיפול באבטלה עקב בחירות אמצע הקדנציה לסנאט ולבית הנבחרים, בהן המפלגה הדמוקרטית למרות השמירה על הרוב בסנאט, איבדה את הרוב בבית הנבחרים לטובת הרפובליקנים. עם זאת, הושג הסכם משותף המורה על תוכניות מיסוי מיוחדות. אם בתחילת הקדנציה הראשונה של הנשיא אובמה, עמד אחוז האבטלה האמריקנית על עשרה אחוזים, לקראת תחילת הקדנציה השנייה ירד לקצת יותר משבעה אחוזים, בנובמבר 2013 עמד אחוז האבטלה על קצת יותר משישה אחוזים, ולקראת סוף הרבעון השנתי של 2015 נרשמה ירידה של אחוזי האבטלה לכ-5.4%. ממשל אובמה טיפל בכלכלה האמריקנית בצורה מרשימה ומאוחדת פוליטית, וזהו עוד הישג עצום בקנה מידה בינלאומי. נוסף על אלו, הנשיא אובמה הוא הנשיא הרביעי בכל ההיסטוריה האמריקנית, שביקר בכל אחת מחמישים המדינות של ארה"ב.

במדיניות החוץ האמריקנית, רשם ממשל אובמה קשיים מבחינה תדמיתית. נעשה הרושם כאילו הניהול הוא כנוע ומתרפס בפני העולם הערבי, ומדינות שנחשבו עד כה כעויינות למערב בכלל ולארה"ב בפרט. הנשיא אובמה ציין כהבטחת בחירות בקמפיין, כי ינסה לגרום לשינוי גורף מבחינת היחסים עם מדינות בהן ארה"ב לא הייתה מעורבת מבחינה דיפלומטית. השיקול לפתיחת דף חדש מול העולם המוסלמי, הפתיחות לכינון יחסים דיפלומטיים מול אמריקה הלטינית עם מדינות כמו ונצואלה וקובה, להן היו מחלוקות ופערים משמעותיים מול ארה"ב. כך במהלך הקדנציה השנייה של אובמה, נתחדשו היחסים הדיפלומטיים עם קובה וביולי 2015 נפתחו שגרירויות בהוואנה ובוושינגטון. ללא ספק, מעמד היסטורי לאחר יותר מחמישים שנים בהן לא היו יחסים מכוננים ומנהיגי המדינות לא נפגשו. גם במהלך הכהונה השנייה, מדיניות ממשל אובמה היא למצוא את כל החלופות האפשריות והקיימות, וזאת על-מנת להגיע לפעולות צבאיות או חלילה למלחמה, כמפלט אחרון של חוסר מוחלט בברירה. השאיפה להתפשר מול אירן וסוריה וחוסר ההיענות מצד מדינות אלו בתחילת הקדנציה השנייה, הובילו את אובמה להמשיך במדיניות סנקציות כלכליות קשה. אובמה חזר והדגיש, כי קיימת אופציה צבאית לתקיפת תוכניות הגרעין של אירן, אך מתן העדיפות היא להגיע להסכם שהוא אולי לא מושלם, אך מועיל הרבה יותר. לאחר שעברו חודשים רבים מתחילת השיחות של המעצמות P5+1 וארה"ב מול משטר האייתולות האירני, הגיעו הצדדים להסכם ביולי 2015 אשר דוחה ומגביל את תוכניות הגרעין האירניות על-פי הערכות שונות למס' שנים, זאת בתמורה להסרת הסנקציות הכלכליות. בעניין מלחמת האזרחים הסורית, פעל ופועל אובמה בתיאום ובמסגרת ההתקרבות ביחסים הדיפלומטיים עם רוסיה ושאר המעצמות באירופה. כך למרות שנחצה "הקו האדום", שהתווה אובמה בתחילת כהונתו הראשונה בבית הלבן לשימוש בנשק כימי, ונעשה שימוש בנשק זה על-ידי הצבא הסורי בעו'טה נכון לאוגוסט 2013, נמנע הנשיא אובמה מהתערבות צבאית בסוריה ויחד עם מזכיר המדינה גו'ן קרי ושר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, קידמו את פירוק הנשק הכימי בסוריה ללא ירי של כדור אמריקני, ואו סיכון חייל אמריקני אחד. לגבי טרור המדינה האיסלאמית (דאעש), הטיפול האמריקני ופעולות התקיפה האווירית של צבא ארה"ב בצפון עירק כולל המדיניות של ממשל אובמה, שלא לכבוש מחדש את עירק ולהצניח כוחות קרקע, יצרה שיתוף פעולה קואלציוני בין המדינות (ביניהן מדינות המפרץ הפרסי) המתנגדות ונלחמות בטרור דאעש. מבחינת המדיניות מול ישראל, הציג ממשל אובמה קו מדיני ברור הקורא להסכם ראוי שמביא להפסקת הסכסוך הארוך והמתמשך בין ישראל והפלשתינים וקורא להבטיח את עתיד שני העמים על בסיס שתי המדינות. ממשל אובמה הסתייג לא מעט, ממדיניותו הנוקשה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, גם בנוגע לאי ההסכמה בעניין הפלשתיני, וגם בנוגע לאי ההסכמה בעניין איום הגרעין של אירן. מה שבסופו של דבר, גרם לישראל להיות מחוץ לתמונת השיקולים וההחלטות הסופיות ולמתח דיפלומטי יחסי, בין הבית הלבן לירושלים. למרות זאת ממשל אובמה, הציע ולהמשיך ולסייע בהתחמשות ביטחונית עבור ישראל ובתמורה כ"פיצוי" עבור ההסכם מול אירן לשלוח חבילת סיוע בהיקף של יותר משלושה מילארד דולרים. מבחינת הסכמי סחר חוץ, ממשל אובמה קידם ומקדם את הסכם השותפות הטראנס-פסיפית-TPP, שנחשב להסכם הסחר החופשי הגדול ביותר בהיסטוריה של הכלכלה הבינלאומית. הסכם שמכיל ומקיף 12 מדינות הנמצאות לחופי האוקיינוס השקט באזורי אמריקה, אוקיאנה ואסיה, ולמעשה לא פחות מ-40% מהכלכלה הגלובלית. נכון ליוני 2015, אישרו בקונגרס האמריקני את הרשאתו של הנשיא אובמה להאיץ ולהשלים את ההסכם, כמו גם לנהל ולבצע את השינויים בו. גם מבחינת מדיניות החוץ האמריקנית, הציב ממשל אובמה יעדים ברורים על-מנת להגיע למטרות השומרות על מנהיגות שקולה, אחראית והחלטית. ב-20 לינואר 2017, יסיים ברק אובמה את כהונתו השנייה והאחרונה כנשיא ארה"ב על-פי החוקה האמריקנית, שאינה מאפשרת התמודדות לבחירה עבור קדנציה נוספת בבית הלבן. בסה"כ הנשיא ה-44 של ארה"ב ניהל בצורה נרחבת, שקולה, אחראית ושונה, הן הטיפול מבחינת מדיניות הפנים האמריקנית, והן מבחינת מדיניות החוץ. לנשיא או אולי לראשונה, הנשיאה ה-45 של ארה"ב שיבחר/תיבחר בנובמבר 2016, ישנה לא מעט עבודה לנהל, לשמר, לשפר, ולפתח בצורה שתביא לאומה האמריקנית לא מעט מהישגי היעדים, בהם הצליח הנשיא אובמה לעמוד.