א. לא איכזב
לא אזיל דמעה על לכתו של בוגי יעלון ממשרד הביטחון, אם תקרה, ולא אחלחל מפחד עם כניסת
אביגדור ליברמן ללשכת השר.
מעולם לא התפעלתי מיעלון - גם לא כרמטכ"ל - ועוד פחות לאחר שהשקעתי 25 שקל בקניית ספרו. קראתי את הגותו והזדעזעתי, אף כי מעולם לא ציפיתי לגדולות ממנו.
ב. פעמי שלום
מה בלע/הסניף
יצחק הרצוג, שפתאום הביאו לדבר על פעמי שלום, ששמע בהזיותיו?
ג. רישום נשים
בארצות-הברית אין חובת גיוס כבר יותר מארבעים שנה - מתום מלחמת ויטנאם. החובה היחידה על גברים אמריקניים היא להירשם בלשכות הגיוס בהגיעם לגיל 18.
עם ביטול האיסור על נשים לשרת במקצועות לחימה בכוחות המזוינים האמריקניים, הוצע להחיל את חובת הרישום לגיוס גם על נשים. בינתיים מטרפד הרוב הרפובליקני בקונגרס את הרעיון, למרות שהוכנס כתיקוני חקיקה להצעות התקציב, הנידונות בוועדות לכוחות המזוינים בבית הנבחרים ובסנאט.
בין המתנגדים התקיפים להחלת הרישום על נשים נמצא הציר הרפובליקני מק תורנברי מטקסס, שעומד בראש ועדת בית הנבחרים לכוחות מזוינים.
ד. מקווה שלא ישכח
הח"כ המיועד יהודה גליק מביא לכנסת ניסיון ייחודי כפקיד בכיר בשירות המדינה, שפרש עקב התנגדותו לגירוש יהודי קטיף. אך יותר מכל מזוהה גליק עם המאבק למען עליית יהודים להר-הבית. עתה, באופן פרדוקסלי, דווקא בגלל היותו ח"כ, ייאסר על גליק לעלות להר-הבית.
אם כך, אני מקווה, שיהודה גליק לא ישכח את עלילותיו - כלומר, את התעללות המשטרה והפרקליטות, שתפרו לו בזדונן תיק על אלימות כלפי מתפרעת ערבייה בהר-הבית.