אבשלום כהן (88) מתגורר כיום בארצות הברית. אגודת אקו"ם החליטה להביע הוקרה לכהן על פעלו בזמר העברי וערכה לכבודו בסוף החודש שחלף (27.5.16) אירוע הצדעה ומחווה ב"בית היוצר" בנמל תל אביב. באירוע אותו הנחה חיים קינן סיפרו על האיש ופעלו בזמר הישראלי ושרו ממבחר שיריו. בין המשתתפים באירוע: מנכ"ל אקו"ם יוריק בן דוד, גילה חסיד (ניהול מוזיקלי וליווי בפסנתר) הזמרת רוני גינוסר, הזמר בן יוסף, נגן חליל הצד מאיר ברבי, הגיטריסט יהודה קיסר ונוספים. ביקשתי לראיין את אבשלום כהן ולשמוע סיפור חייו והוא נענה ברצון.

סיפור חייו

אבשלום נולד בתל אביב ב-13 למאי 1928 להוריו יוחאי ויונה כהן שנולדו בתימן. על תולדות המשפחה מספר אבשלום: "סבי, שלום כהן, אבא של אבי יוחאי ליווה סוחרים ערבים שלא ידעו חשבון והעסיקו את סבי שיעשה להם את החשבון ממכירת חפצים שהיו לוקחים לבירות. כך התפרנס סבי במשך מספר שנים, והיה נוסע בספינה איתם הלוך וחזור.. באחת הנסיעות הוא הביא את אבי יוחאי שהיה אז ילד בן 5 לערך לביירות שבלבנון ושם אותו בפנימייה של יהודים צרפתיים בשם אליאנס דה איזראל במטרה שיקבל חינוך טוב ומודרני מאשר בתימן. כעבור מספר שנים הערבים שסבי שלום עבד איתם ברחו ממנו כשהיו בבירות והשאירו את סבי ערירי בלי מקור מחייה. הוא השיג עבודה בבית כנסת בבירות ועבד בתור שמש. כעבור שנתיים הוא חלה וניפטר וניקבר בבירות. אבי יוחאי סיים את הלימודים בפנימייה בגיל 17 והיה דובר צרפתית טורקית עברית וערבית. בשנת 1911 בתקופת השלטון העותומאני הגיע אבי יוחאי לארץ ישראל וחיפש עבודה אך לא מצא. הוא המשיך למצרים ושם מצא עבודה כמלפף סיגריות . מוסיף ומספר אבשלום: אבי יוחאי לא ידע כמעט דבר על משפחתו בתימן אבל אלה חיפשו אותו. אחיו הבכור נשא את אימי יונה ירימי בת 14 נגד רצונה, הם חיו מספר חודשים והוא חלה וניפטר. המשפחה הייתה דתיה והיו מוכרחים לעשות ייבום או חליצה. הם חיפשו את יוחאי אחיו של הנפטר ושלחו מכתבים לבירות ולא קיבלו תשובות. הם ניסו בתי כנסת בישראל וקיבלו תשובה שהוא באלכסנדריה. כתבו לבתי כנסת שם ומצאו אותו וביקשו שיבוא. אבי היה מאורס ליהודייה מצריה ולא היה מעוניין בייבום אבל נסע לתימן לעשות חליצה. הוא ראה את אימי התאהב בה ממבט ראשון והחליט להתחתן איתה מיד. אימי סיפרה לי כשראתה אותו היא נבהלה הוא בא עם חליפה וכובע קאובוי משהו שהיא לא ראתה בחיים שלה. היא לא רצתה אותו ובכתה. אבל לא הייתה לה ברירה. הם התחתנו ונסעו למצרים נולדו להם שני בנים שחלו ומתו. בשנת 1915 עלו הזוג יוחאי ויונה כהן לארץ ישראל. לאחר עליתם ארצה נולדו להם חמישה ילדים: מזל, מלכה, סמואל, ישראל ובן הזקונים אבשלום. המשפחה התגוררה ברחוב פינסקר 41 בתל אביב. לא הרחק מכיכר דיזנגוף: "המצב הכלכלי בבית היה קשה, היינו עניים, גרנו בחדר אחד", מספר אבשלום. אבשלום למד בבית הספר העממי תל-נורדאו. כבר מגיל צעיר מאוד התגלה קולו היפה וכשרונו המוזיקלי והוא נבחר לשיר בכל מיני טקסים בבית הספר, אבשלום: "רציתי ללמוד ולנגן בפסנתר משפחתי הייתה כאמור עניה מאוד וכמובן לא היה לנו פסנתר בבית. היה לי חבר שגר ברחוב פינסקר 19 בת"א ובביתו היה פסנתר גדול, אחותו למדה פסנתר. הוא איפשר לי בשמחה לנגן ואני ניגנתי מידי פעם בפסנתר זה. שם החבר היה נחום קלקא לימים קבלן ידוע אשר על שמו "בנין קלקא" בתל אביב. באותה תקופה למדתי נגינה בפסנתר בחינם במשך שנה אצל אחותו של המלחין נחום נרדי ורכשתי אט אט ניסיון מסוים בנגינה ובקריאת תווים". בשנת 1941 זמן קצר לפני הבר מצווה של אבשלום נפטר אביו, יוחאי.

"עגלה עם סוסה" ו"הסבתא בנגב"

שירו הידוע ביותר של אבשלום כהן הוא ללא ספק "עגלה עם סוסה" אבשלום מספר כי כתב אותו (לחן ומילים) עוד בשנת 1944 בהיותו בגיל 16. רק כעבור מספר שנים השמיע אותו בקולו בתוכנית רדיו בשם "תיבת נח". אבשלום מספר, כי בסיום התוכנית ניגש אליו אדם שהציג עצמו כמר דזצינסקי מנהל בחברת התקליטים הד ארצי, וסיפר לו כי מאוד אהב את השיר, "עגלה עם סוסה", והוא מעוניין להקליט אותו. בהמשך הושמע השיר ליפה ירקוני והיא פסקה: "אני רוצה את השיר הזה" וביקשה להקליט אותו בקולה ולהכלילו בתקליט שלה. באותה תקופה כתבתי את השיר "הסבתא בנגב" המוכר יותר בשם "אני והסבתא ישבנו בצוותא..." אבשלום: "השיר נכתב בסוף 1947 כשהתגייסתי לצבא וראיתי בחורות אוחזות בנשק. התפעלתי כל כך ותיארתי אותן כשיהיו סבתות והנגב יהיה מיושב והן שם יספרו לנכדים את הימים במלחמה. נפגשתי עם יפה ירקוני בביתה היא גרה אז בדירה קטנה ברחוב שלמה המלך בתל אביב מול גן החיות השמעתי לה את השיר "אני והסבתא" והצעתי לה להקליט אותו ולצרף אותו לתקליט שלה יחד עם השיר "עגלה עם סוסה". יפה התלהבה מהשיר והשאר היסטוריה, השיר הוקלט על-ידי יפה ירקוני ונכלל בתקליט שהוציאה עבורה חברת "הד ארצי".

"השוק השחור"

שיר נוסף ידוע שכתב אבשלום כהן (מילים ולחן) הוא "השוק השחור" אותו מבצע ישראל יצחקי וכמובן יש ביצועים נוספים לשיר וכך נפתח השיר: "בואו, בואו הנה, כאן איש אינו יודע מהו צנע". שיריו אלה של אבשלום כהן הפכו לפופולריים באותה תקופה והושמעו רבות בתוכניות הרדיו שירים נוספים שכתב אבשלום: "על חוף אילת", "שיר הצב", "שבת במחנה", "מחול הכרם", "לונה פארק" ועוד. את שיריו ביצעו הוא עצמו בקולו וכן זמרים יידועי שם ובהם יפה ירקוני, ישראל יצחקי, מרים אביגיל, שמשון בר נוי, חנה אהרוני, טובה פורת ונוספים. בסוף שנות ה-40 ובשנות ה-50 הופיע אבשלום כהן בשירה ונגינה על בימות שונות ואירועים שונים ברחבי הארץ וכמו-כן הופיע בתוכניות רדיו. ב-1953 הקליט אבשלום כהן עם אהובה ואסתר לוי.את השיר לונה פרק: אבשלום מספר כי הזמר ישראל יצחקי שמע את שירי וביקש את רשותי להקליט אותו. סרבתי בשל הסכם שהיה לי עם חברת התקליטים "מקולית". יצחקי ואדם נוסף חיברו שיר בשם דומה "אבא'לה בוא ללונה פארק". שיר נוסף שכתב אבשלום כהן (הפעם לחן בלבד) הוא "מחול הכרם" את המילים כתב יחיאל מוהר. הסיפור לגבי הולדת השיר "מחול הכרם" מובא ב"זמרשת" אבשלום אישר לי לפרסמם ושלח אלי את הסיפור. מספר אבשלום על הולדת השיר: "בקיץ 1953 ישבתי בצהריים אחד בבית קפה על מדרכה ליד קולנוע מגדלור ממול קולנוע מוגרבי. בשולחן לידי ישב אדם שלא הכרתי והתפתחה בנינו שיחה ידידותית, הוא הציג עצמו ואמר, שמי יחיאל מוהר, אני מיד הבנתי שמדובר במשורר החשוב ומיד עניתי לו שאני אוהב מאוד את שיריו ושחיברתי מנגינה חדשה אך אני מתקשה לכתוב לה מילים, והייתי רוצה שהשיר ייכתב על כרם התימנים. הוא ביקש לשמוע את המנגינה. שרתי לו והוא התפעל וקבענו להיפגש בעוד שבוע באותו המקום. כעבור שבוע הוא הושיט לי את המילים לשיר שקרא לו "מחול הכרם". באותו מעמד הוא אמר לי "אם תשלם לי 5 לירות אני אתן לך את כל הזכויות". נתתי מיד 5 לירות, והוא הכתיב לי בפתק "אני, יחיאל מוהר, נותן לאבשלום כהן את כל הזכויות למילים שכתבתי למנגינתו לשיר 'מחול הכרם'". הוא גם חתם, והפתק ישנו אצלי עד היום. התפלאתי אז שהוא מכר לי "ילד" שלו. כשהתקבלתי לאקו"ם בשנת 1954 נתתי 50% ליחיאל מוהר ולא עשיתי כפי שביקש. השיר הוקלט על-ידי יפה ירקוני ואחרים". נוסע בשנות ה-50 לניו-יורק בהזמנת ההסתדרות הציונית בשנת 1955 הופיע אבשלום כזמר בכנס גדול בתל אביב של ההסתדרות הציונית של אמריקה. מספר אבשלום: "לאחר ההופעה ניגש אלי נשיא ההסתדרות, אמריקני מיליונר בשם ג'ק טורצ'ינר, הודה לי על ההופעה ואמר לי שהוא רוצה שאבוא לניו-יורק ולהופיע למען המגביות. אמרתי לו שאין לי כסף לממן נסיעה כזאת הייתי עני למרות שהופעתי בארץ ושירי היו מפורסמים אבל לא קיבלתי פרוטה מ"הד ארצי" שמכרו המון תקליטים עם השירים שלי. הוא ענה לי אל תדאג אני אשלם לנסיעתך ואכין לך מקום מגורים. כמובן ששמחתי והכל היה כפי שהבטיח. הגעתי לניו-יורק הופעתי הרבה. אפילו הופעתי בטלוויזיה בשנת 1956 בתוכנית "טונייט שו" בליווי של גיל אלדמע. הוספתי להופעות שלי רקדנית יפהפייה בשם אשרה אלקיים ופסנתרן נהדר בשם יונתן זאק. לימים תהפוך אשרה אלקיים- רונן- לאחת הכוראוגרפית והרקדניות הבולטות בעולם המחול הישראלי ובשנת 2015 זכתה בפרס על שם אריק איינשטיין שהוענק לאמנים שתרמו להתפתחות התרבות הישראלית לדורותיה. שנה לאחר שהגיע לניו-יורק, מונה אבשלום לנהל את המוזיקה במחנה קיץ לילדים בשם "יהודה הצעיר". שם חיבר את אחד משיריו בשם "שבת במחנה"- השיר הפך להיות המנון המחנה ולימים הוקלט על-ידי מקהלת קול-ישראל לנוער. ב1956 התחתן אבשלום ונולדו לו שני בנים. מספר אבשלום: " דאגתי למחייתנו. למדתי באותה תקופה בסמינר למורים הצלחתי והיו לי המון הצעות ללמד עברית ומוזיקה עברית. מצבי הכלכלי נעשה מבטיח. לכן המשכתי לגדל את ילדי ולפרנס את משפחתי בכבוד. בארץ כבר לא היה לי בית. הייתי אז בקליפורניה והועסקתי בתור מורה וחזן עם מקהלה של 50 זמרים. חיברתי הרבה מנגינות לפרקי תפילה כמו "אדון עולם", "מי כמוך", "בישיבה של מעלה", ועוד. ב-2013 התגלה בגופו של אבשלום גידול סרטני הוא עבר ניתוחים, וחזר לחיי שגרה יש לו שני בנים שחיידק המוזיקה נדבק ככל הנראה גם בהם ושניהם עוסקים במוזיקה: רוני הוא מתופף ומוסיקאי והוא גם מורה בבית ספר בתיכון השני- יונתן, הוא מוסיקאי וכותב ספרים.