ברצוני לשתף את הקוראים בכמה הרהורים שעלו במוחי על העולם המערבי ה"נאור" במשך כשבועיים בהם עשיתי בצפונו של עולמנו הקריר, השומם כמעט מאדם, ובו אין יום ואין לילה. התמצית היא: העולם ה"נאור" מאבד את הבסיס המוסרי שלו. יכול מאוד להיות שהסבא שלי ואבי סבי היו אומרים לי שכך זה היה מאז ומעולם, ואין בכך חדש. אולי!? אתמקד בנושא מרכזי אחד, ובתוספת שולית.
והנושא הוא "המדינה האיסלאמית"/ דאעש. ארה"ב נתונה עכשיו בוויכוח נוקב מה היו המניעים של הרוצח באורלנדו, והאם דאעש נתן לו רק השראה או יותר מכך; כל העולם עוסק ברצח, ובכל הכיכרות המרכזיות של ערי אירופה מדליקים נרות נשמה ונושאים תפילות; התקשורת האמריקנית חוזרת ומזכירה שעה אחר שעה כי לא היה כרצח הזה בהיסטוריה האמריקנית. כמובן שזה נכון, וזה מזעזע, אבל מדובר בטיפה באוקיאנוס ההרג והרצח שהעולם שלנו עובר בשנים האחרונות רק במזרח התיכון עצמו.
דאעש הוא ארגון אכזרי, קיצוני להחריד, אבל, כאשר מתבוננים מסביב רואים שהוא בכלל לא בראש הרשימה של מעשי ההרג והאכזריות. אין בידי סטטיסטיקה אך די ברור שדאעש הרג הרבה הרבה פחות מאשר המשטר של אסד בסיוע כל צבא השכירים הגדול שלו, בראשם אירן ובחצי השנה האחרונה גם רוסיה. הסיבה פשוטה: אין לדאעש כלי השמדה המוניים! ומה שעוד יותר ברור זה ההרס. המשטר של אסד, הרוסים וגם האמריקנים והקואליציה שהקימו נגד דאעש גורמים להרס וחורבן שהמזרח התיכון לא ידע כמותם מאז הפלישה המונגולית במאה ה-13. מעשי ההרס של דאעש הם לעומתם כמשחק ילדים. והכמויות העצומות של מיליוני פליטים לא נגרמו דווקא על-ידי דאעש. כך או כך, אנחנו עדים לסבל אנושי בלתי יתואר שמתרחש מול עיני העולם, וזה מגלגל עיניים ולא מזיל דמעה אחת. אלפי ילדים נהרגים, עשרות אלפים מורעבים, בתי חולים נהרסים, ובעולם אין הפגנות! מה בכל זאת יש? קרי, שר החוץ האמריקני, מזהיר בפנים חמורות, שאם לא תהיה הפסקת אש, אז "התוצאות תהיינה חמורות"! אפילו לא בדיחה עצובה!.
וצריך לזכור: כאשר אנחנו קוראים שצבא עירק "שיחרר" עיר שדאעש שלט בה, וזאת בעזרת חיל-האוויר האמריקני, המשמעות היא שאין יותר עיר, אך ישנן מיליציות שיעיות צמאות דם, המזכירות לי את גדודי ההוצאות להורג של ה-SS, הדואגות לחסל שרידי אוכלוסייה סונית ולבוז ולשדוד כל מה שנשאר. דרך אגב, מעשי הביזה וההרס של צבא אסד ושכיריו לאחר "שחרור" תדמור, עלו בהרבה על מה שחולל שם דאעש.
יתר על כן, מה שקורה הוא שהעולם המערבי הפך את דאעש לשעיר לעזאזל של כל תחלואי העולם. התוצאה היא שדאעש נופח לממדי ענק, וכביכול הוא מהווה איום על כל מדינות ערב המתונות. לא דובים ולא יער. אנחנו עדים בימינו אנו לאחת המלחמות הכי אבסורדיות: מזה כמעט שנתיים חיל-האוויר האמריקני מפציץ יעדי דאעש, ומנסה לאמן כוחות מורדים סורים למלחמה נגדו, אך לא למלחמה נגד משטר אסד. התוצאה: האמריקנים והקואליציה שעמם הצליחו להרוג כמה אלפי לוחמים של דאעש, ובו בזמן נהרגו עשרות אלפי אזרחים סוריים מהפצצות רוסיות וחביות נפץ של מטוסי אסד. והיד עוד נטויה, וההרס משתולל.
אז דאעש אינו צדיק כמובן, שלא תהיה אי-הבנה, אבל הבסיס המוסרי המתפורר של המערב ממש זועק. וכאשר ראשי השלטון בצרפת מדגישים שהם חרדים לביטחון ישראל, שהוא בראש דאגות משרד החוץ שלהם, צריך להבין, לדעתי, שביטחון ישראל פחות מעניין אותם מארגון ארוחת צהריים טובה לשרי חוץ חשובים יותר או פחות.
