X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
כאשר פלוני או אלמוני מחליטים ללמוד הם תורמים, באופן עקיף, לצמיחה הכלכלית ולרווחה של כולנו ולכן עלינו לעודד רכישת השכלה
▪  ▪  ▪
מנגנון שנוי במחלוקת [צילום: עבד ראחים חטיב/פלאש 90]

על-פי דוח של ה-OECD שכרם של העובדים האקדמאים בישראל עולה בעשרות אחוזים על זה של עובדים שאינם אקדמאים. גם שיעור ההשתתפות בשוק העבודה עולה ככל שעולה רמת ההשכלה.
בשומענו נתונים אלה מתעוררות אצלנו "בלוטות הצדק האוטומאטיות" ורובנו שואלים את עצמנו מדוע שני עובדים, באותה חברה (חברה בשני המובנים שלה firm ו-society), מקבלים שכר כל כך שונה האחד מהשני.
מנגנון השונות בשכר הוא מנגנון מאוד שנוי במחלוקת וברשימה זו אתייחס רק לצד אחד שלו, המתאם שבין השכלה לרמת שכר. זהו מתאם שעלינו לברך עליו. הוא חלק מ"היד הנעלמה" שדוחף פרטים ללמוד, לשפר ולחדד את כישוריהם האישיים והמקצועיים. לית מאן דפליג כי עלייה ברמת ההשכלה מהווה את אחד ממנועי הצמיחה במשק. כאשר פלוני או אלמוני מחליטים ללמוד הם תורמים, באופן עקיף, לצמיחה הכלכלית ולרווחה של כולנו ולכן עלינו לעודד רכישת השכלה, או לפחות לא להפריע למנגנון שיוצר תמריצים ומעודד לכך.
התוצר הלאומי הגולמי משול ל"עוגה" שאותה עלינו לחלק לכל הפרטים במשק. אם נחלק את העוגה באופן שווה בין כולם נאבד את אחד התמריצים החשובים שדוחף צעירים לרכוש השכלה אקדמית.
נחשוב על הדוגמה הבאה:
נניח שבשנה מסוימת משה, אקדמאי, קיבל שכר של 20,000 שקל ואילו חיים, שאינו אקדמאי, קיבל רק שכר של 10,000 שקל. על פניו מתקיימת שונות בלתי נסבלת בשכר. אבל אם נגרד, ולו רק שכבה דקה של צבע מ"יצר הצדק הטבעי של כולנו" ונעמיק בדברים כדאי לחשוב על העובדות הבאות: משה רכש את השכלתו האקדמית, במשך חמש שנים. במשך שנים אלו הוא עבד בעבודות דחק כדי "להחזיק את ראשו מעל המים" או שלא עבד בכלל. באותו זמן חיים עבד במשרה מלאה והספיק לצבור רכוש, מעמד וחי באיכות ורמת חיים שעלתה על זו של משה.
משה התמודד עם קשיים לא מעטים במהלך הלימודים, עם הצורך לתמרן בין עבודה ולימודים, לעמוד בבחינות, לכתוב עבודות, ובכלל, חי בתוך מערכת לחצים שכמוה חיים לא ידע. כשאנחנו מסתכלים על פערי השכר בשנה מסוימת, אחרי שמשה כבר סיים את לימודיו והתבסס במקום העבודה, עלינו לתת את הדעת על כך שלמעשה מנגנון "היד הנעלמה" מפצה את משה על אובדן ההשתכרות במשך שנות הכשרתו כאקדמאי והמסע המפרך (והמרתק...) שעבר ולכן עלינו לברך על כך שמשה משתכר יותר מחיים. אם היינו לוקחים את כל עלויות השכר של 30,000 שקל (עלויות השכר של חיים ומשה ביחד) ומפזרים אותן באופן שווה בין חיים למשה היינו עושים עוול למשה ובצורה עקיפה גם לכלכלה, שכן היינו שומטים מתחת לידינו את אחד המנגנונים החשובים שדוחף את כולנו קדימה, מנגנון המתאם שבין השכלה לשכר.

ד"ר צביקה וינר, מרצה בחוג לכלכלה בבית הספר לניהול במכללה האקדמית גליל מערבי.
תאריך:  20/06/2016   |   עודכן:  20/06/2016
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 OECD
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
על הקשר בין השכלה ושכר
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
בנוסף כמובן יש לזכור
הירונימוס  |  20/06/16 23:12
2
זאת ועוד
שרית22  |  21/06/16 22:22
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עפר דרורי
בספר דיון פילוסופי וגם עובדתי על חיבורה של הציונות הדתית לצבא ולמדינה    אחד הדברים הבולטים בספר הוא הבאת מידע ועובדות שלא כל כך ידועות בציבור
חנינא פורת
בשנות הארבעים של המאה הקודמת, החלה תנופת התיישבות בנגב. המתיישבים הצעירים התמודדו עם אתגרים כמו בדידות ומחסור במים, הישרדות בתנאי אקלים מדברי וסופות החול, מאמץ להכרות עם השבטים הבדואים וטיפוח יחסי שכנות עימהם. מבין המתיישבים בלטה דמותו של אריה יחיאלי, איש מצפה רביבים, שהתקיימו בו כל אותם רצונות ותקוות והוא עיצב דרכים מקוריות ליישום משמעות המושג דו-קיום יהודי בדווי בנגב תוך כבוד הדדי והימנעות מאלימות
צילה שיר-אל
ויש לכם יכולת להשיג מה שאתם רוצים אם רק תבקשו ותחייכו ותפעילו את קסמיכם    שבוע הקרוב צמוד כוכב היחסים הבין אישיים והמוכר בשמו וונוס לבית הכספים שלכם
אלעזר לוין
עזריאלי אינו הראשון בתל אביב. לפני 95 שנים נחנך בעיר קולנוע עדן קיץ, וכמה שנים אחריו גן קינה, שניהם תחת כיפת השמיים    פעם היו מוקדי תרבות ואירועים פוליטיים    עדן מיועד להפוך למלון בוטיק, ועל המגרש של גן רינה בנו מלון סוויטות בבעלות האחים נקש
אלי אלון
במסגרת אירועי 70 שנה ל"ליל הגשרים", נחנך בדרום רמת הגולן מצפור גשר "אל-חמה", ממנו ניתן לצפות בשרידי גשר "אל חמה" שהיה אחד מעשרת הגשרים שפוצצו לוחמי הפלמ"ח במבצע "ליל הגשרים"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il