איזה מסר, מעביר
בנק לאומי לציבור לקוחותיו? מסר של אחריות? רצינות? או מסר של חפיפיות וטעם של איפה ואיפה?
איפה נשמע שבנק מוחק חובות בשיעור של 85% מאדם שיש לו נכסים? מאדם שיושב על בית בשווי של עשרות מיליונים, מבלי שילחם באמת על כספי לקוחותיו?
כל רצון בנק לאומי היה למחוק את הנושא מסדר היום במינימום כותרות בעיתון.
זה שהבנק מחק את רוב החוב בשנים עברו לא אומר שאין כאן בעיה מוסרית וערכית, שכן המחיקה באה על חשבון הלקוחות של הבנק, אשר משלמים בדרך כזו או אחרת את חובות הגביר פישמן.
הלוואות מופקעות ומה רע בדיוק לגביר? הוא ממשיך להיות בעלים של נכסים רבים, יש לו אחוזה נאה, רהיטים ותמונות למכביר ונראה שאינו סובל חלילה מתת תזונה.
אז בבקשה שמישהו יסביר לי מדוע הבנקים מאפשרים לאנשים מסוימים שאחר כך נקראים טייקונים לקחת הלוואות מופקעות ללא ביטחונות ולהחזיר רק 10-15% מערכם ומנגד נוהגים הבנקים בקשיחות ובעליונות חסרת תקדים באנשים שחלילה חרגו ממסגרת האשראי שלהם בשקל אחד?
מדוע מסגרת האשראי לאנשים הפשוטים/הרגילים, מחושבת בדקדקנות ולפי כל חוקי הכלכלה השמרנית ואילו למיוחסים, היא מחושבת לפי שיקולים זרים תוך הפגנת גמישות מרבית?