הפיגוע בשרונה החזיר את ישראל למציאות הנוראה של רצח אזרחי חפים מפשע על-ידי טרוריסטים צמאי דם ושטופי מוח. ואם לא היה שי בכך, הפיגוע הנורא בקריית ארבע בה נרצחה בדם קר הלל בת ה-13 שוב הזכיר לנו באיזו מציאות סוריאליסטית אנו חיים. שני המקרים הטרגיים הללו כלי התקשורת נערכו בהתאם והשידורים הבלתי נגמרים השתלטו על סדר היום. מילים רבות נשפכו, הערכות של מלומדים נשמעו, מומחים ניתחו את המצב, אך מסקנות ארוכות טווח יוק. זו השגרה, שגרה של החלטות מידיות, התכנסות קבינט, ישיבות ראשי מערכת הביטחון.
רוב ההחלטות המתקבלות הן תגובה למה שהיה, ולדאבון הלב, אם חלילה שוב יקרה פיגוע נוראה, שוב יחזור הריטואל. המערכות מגיבות ואינן יוזמות. זהו כשל חמור כי ללא כיוון עתידי ברור, שוב נידרש למחיר דמים. יאמרו הבריות שזה גורלנו. אסור לקבל ולהשלים עם עמדה זו כי היא מובילה למסקנה איומה: חיינו הם רולטה רוסית בקזינו ים-תיכוני הגובה מחיר דמים. מי שרוצה להקטין עד למינימום את הטרור הרצחני חייב לקבל החלטות קשות ומכאיבות. הפתרונות העומדים בפני מקבלי ההחלטות רבים ומגוונים. מאמר זה מבקש להתמקד בשניים: השלמת גדר ההפרדה או גדר הביטחון, ומאידך היפרדות חד-צדדים של ישראל מהפלשתינים.
מאז שנת 2000 ואילך, התקבלה סדרה של החלטות ממשלה שנועדו לצמצם למינימום את הפיגועים היוצאים יו"ש, ולמרות שעברו 16 שנים, עדיין החלטות אלה לא מומשו עד תומן. כך כתוב באתר צה"ל תחת הכותרת "מרחב התפר": "תוכנית "מרחב התפר" נועדה להוות מרכיב בלחימה בטרור הפלשתיני מתוך כוונה להקטין את יכולת החדירה של מפגעים משטח הרשות הפלשתינית לשטח ישראל. מאז ספטמבר 2000 הועצמה תופעה של מחבלים שחדרו לשטח ישראל ובצעו פיגועי התאבדות". שתי הנחות יסוד עמדו בבסיס ההחלטות הללו, אם כי קשה לקבוע עד כמה התכוונו מקבלי ההחלטות לממשן:
1. תיבנה
גדר הפרדה עם כל המערכת הנלווית מאזור נחל בזק בעמק בית שאן, סובב הקו הירוק (פחות או יותר) עם שינויים מסוימים המתבקשים מסיבות שונות (בעיקרן דמוגרפיות וביטחוניות).
2. צה"ל יוסיף לשהות גם בצד הפלשתיני ממזרח לגדר עד להשגת הסדרים מדיניים). באשר ליעילותה של גדר הפרדה חכמה, לא סתם מכשול, כתב שלמה ברון ממכון למחקרי ביטחון לאומי: "התפיסה של הקמת מכשול כדי למנוע חדירות או להתריע עליהן אומץ בידי ישראל בגבול לבנון, בבקעת הירדן ומאז תחילת תהליך אוסלו גם מסביב לרצועת עזה. הניסיון המצטבר מצביע שמכשול כזה הוא אמצעי יעיל ביותר. נכון שכל מכשול אפשר לעבור, אבל עצם קיום המכשול מפחית את ניסיונות המעבר, מעכב את המנסים לעוברו ונותן התרעה על הניסיון לעוברו. אם המערכת כולה, הכוללת כוחות בהיערכות ובכוננות מתאימים, בנויה כהלכה, העיכוב וההתרעה מאפשרים ליירט את מי שמצליחים לעבור את המכשול". עד היום ממשלות ישראל לא מימשו את מה שהיה מתבקש מן המסקנות שלעיל. שיקולים פוליטיים וביורוקרטיים מנעו, עד היום, השלמת הגדר החכמה שהייתה יכלה לשנות את המציאות מן היסוד.
כך כותב פרופ'
ארנון סופר בספרו על גדר ההפרדה: "ההוכחה הטובה ביותר ליעילות הגדרות נמצא על-ידי כך שנערוך השוואה בין יעילות דרך מניעת החדירות מעזה בשיטת הגדר, לבין יעילות דרכי מניעת החדירות מיו"ש. במהלך העימות הנוכחי, בתקופה שבין 2000.9.28 לבין 2003.1.8 היו 8180 ניסיונות חדירה מעזה ו 7129 ניסיונות חדירה מיו"ש. כל ניסיונות החדירה מעזה אותרו על-ידי מערכת ההגנה היעילה שנבנתה על-ידי צה"ל ואלו מבין החודרים שהצליחו לעבור את הגדר נתפסו מיד (בשנת 2002, למשל, הצליחו לעבור את הגדר 13 פלשתינים, 11 לחיפוש עבודה או למטרות פליליות ו-2 למטרות טרור. כולם נתפסו. באותה תקופה נהרגו 41 בני אדם בעת ניסיונם לטפס על הגדר)". כאמור, מסיבות פוליטיות מובהקות, אם כי גם התערבות גורמים משפטיים, הגדר שנבנתה פרוצה לחלוטין. עובדה היא שגם בשרוה וגם בקריית ארבע שועים בלתי חוקיים ביצעו את הפיגוע. בהיעדר כל מכשול ממשי שימנע כניסת שועים בלתי חוקיים לישראל, לא ניתן להבטיח את ביטחון האזרחים.
ממשלת ישראל חוזרת וטוענת שאין עם מי לדבר, לכן היא מממשת את המדיניות של שב ואל תעשה. שר הביטחון החדש, ליברמן, ידע לומר לציבור שרק הוא יודע מה לעשות. התוצאות מונחות בפנינו.
המתנחלים ונציגיהם הפוליטיים דורשים לפתור את הבעיה האיומה של טרור רצחני על-ידי עוד ועוד בנייה. המשמעות היא יותר ויותר מעורבות בתוך אוכלוסייה ערבית עוינת, שטופת מוח ופונדמנטליסטית. לא החמאס ולא אבו-מאזן מוכנים כעת למהלכים מדיניים להפסקת הקזת הדם. בהייתן שזו המציאות, אין לישראל ברירה אלא לבצע צעדים חד-צדדים היינו היפרדות מהפלשתינים. הגדר שהוזכרה לעיל היא רק אחד האמצעים. יותר ויותר התנחלויות יובילו למצב שישראל תהפוך למדינה דו-לאומית. מי שחולם על חיסול כל הערבים, על טרנספר של כולם לירדן או עזה, חי באשליות. מי שסבור שהריסת בתים של מחבלים, גירוש משפחות, מניעת אישורי עבודה בישראל, יסייעו למניעת הטרור, משקר. מי שסבור שמתן היתרים לעלות על הר-הבית ולהתפלל שם תוך סגירת ההר לערבים, אינו חי במציאות. ישראל חייבת להחליט מה טוב לה ומה חיוני לביטחונה.
יבואו ויטענו שההינתקות מעזה הביאה עלינו טילים. אומר זאת כמי שחיי כל חייו ביישוב מוכה טרור וטילים, הקים משפחה וגידל ילדים מאז היוולדם: ירי הטילים לא הביא, לשמחת כולם, למותם של כ"כ הרבה אנשים כמו פיגועי הטרור הנוראיים. היות שחיי אדם מעל הכל, אני מציע לראות בכך העיקר. מנהיגות נבחנת בקבלת החלטות קשות ולא רטוריקה חסרת כל בסיס. זו העת עד שלא יהיה מאוחר. מדינה דו-לאומית תהיה אסון. הישארות במצב הקיים תוביל לאסון גדול יותר.
