מי מפעיל את הטרור בצרפת ובבלגיה, ולשם מה? התשובה היא שעובדתית כל הטרוריסטים הם מוסלמים ששמו להם למטרה להשליט על אירופה את האיסלאם. מסקנה: תפיסת המפגעים ושולחיהם היא 'אקמול' בלבד ולא התרופה, ולכן אי-אפשר להתחמק מלטפל במחלה – האיסלאם הקיצוני המיליטנטי.
כאן בארץ מופעל טרור כבר מ-1920, ומאז ללא הפסקה. מטרת מפעיליו היא השמדת המפעל הציוני ואת זאת הם מנסים לעשות באמצעים מדיניים, על-ידי מלחמות קונבנציונליות ובעיקר - על-ידי הטרור. ובהיות הטרור רק נשק, ברור שהציבור, החברה או העם האוחזים בו, הם האויב ונגדם המלחמה.
אחרי הרצח המפלצתי של הלל-יפה אריאל והרצח האכזרי של ראש ישיבת עותניאל, מיכאל מרק, הי'ד, נערך בערוץ 2 של הטלוויזיה ויכוח מעניין בין חבורה גדולה של שדרים ופרשנים, כולם כמובן מן השמאל, לבין הימני הבודד שהם נוהגים להזמין על תקן שק-חבטות. הדיון נסב כמובן על "הטרור", וכצפוי - כולם, מינוס שק-החבטות, הגיעו למסקנה ששום אמצעי לא יועיל: "הטרור" הוא בלתי מנוצח, ומה שלא יחליט הקבינט – הגליה, סנקציות כספיות, חסימת כבישים, שלילת עבודה בישראל – על "הטרור" זה לא יעשה כל רושם. ובטרם הספיק איש הימין לפתוח את הפה – זרקו לו בלעג, כדי להקדים רפואה למכה: 'בוודאי תדרוש "תשובה ציונית", לבנות עוד בתים בהתנחלויות – מה זה שייך לטרור?!'
בזה הרגע נפקחו לי העיניים להבין, עד כמה השימוש שלנו במונח "טרור" הוא שגוי, מפני שמעצבי דעת הקהל מתייחסים לטרור כאלו הוא האויב ולא הנשק שבידי האויב, וכתוצאה מזה הדיון מתרכז ומצטמצם בשאלה הטכנית, אילו אמצעי ענישה או מניעה יעילים במלחמה נגד "הטרור".
בוויכוח ההוא, בערוץ השני, 'שק החבטות' היה צריך להזיז הצידה את הדיון הזה כבעל ערך משני ולהתרכז בעיקר: שהואיל ומטרת האויב המפעיל את נשק הטרור היא השמדת ההתיישבות הציונית על יושביה - ולא לחינם הם קוראים גם לת'א 'התנחלות' – כישלונו של הנשק הזה וניצחוננו עליו אינם בו עצמו, כי אם במידת שגשוגו, התקדמותו והתפשטותו של המפעל שהם מבקשים להחריב בעזרתו. ובמלים אחרות: רצונך 'להכות בטרור'? לשלול ממנו את ההצלחה, הניצחון, האוויר לנשימה? חזק את המפעל הציוני!
והנה עובדה היא, שההתחדשות הציונית מתרחשת היום בירושלים וביהודה ושומרון. שם, היכן ששרידי ההיסטוריה נושקים את התחלות הבנייה, מצוי מוקד האידיאליזם הציוני של ימינו וזה כעת שדה הקרב על עתיד המפעל הציוני משני עברי הקו הירוק, ולכן מפעילים שם הערבים את הטרור ביתר שאת, ושם הם חייבים לנחול את מפלתם.
אי לזאת, "תשובה ציונית" של בניית אלפי דירות ביו'ש בתגובה על מעשי טרור אינה סיסמה ריקה ובלתי רלוונטית לטרור, כי אם להפך: התשובה האסטרטגית והמענה המדיני הבלעדיים לאויב המפעיל נגדנו את הטרור.