האם סומן קו הסיום שבו ייסגרו בתי המשפט לתעבורה, ופקודת הפלת"ד המיתולוגית תעבור ממדף ספרי המשפט למדף ספרי ההיסטוריה? התשובה לכך קצת מורכבת ומסועפת, אבל בשורה התחתונה היא חיובית.
בשנת 2002 ביים סטיבן ספילברג את הסרט "דוח מיוחד", בכיכובו של טום קרוז. בבסיסו עמדו שלושה אנשים בעלי יכולות על-טבעיות, שיכלו לחזות מראש מעשי רצח. אז היו נכנסים לפעולה שוטרי מחלקת הקדם פשע, והיו עוצרים את הרוצח העתידי עוד לפני ביצוע המעשה עצמו.
ועכשיו, תארו לכם שאתם נוהגים ברכב, אשר יודע לחזות מראש את הסיכוי להתרחשות תאונה ומבצע מהלכים למניעתה, וכל זאת בצורה אוטומטית וללא מגע יד אדם. מדובר בדמיון מופרך, כי אם במציאות הקורמת עור וגידים, וצפויה להיות חלק מעולמנו הרבה יותר מהר ממה שאנו מסוגלים לדמיין.
במרבית תאונות הדרכים נמצא האשם כמעט תמיד ובאופן מיידי: הגורם האנושי. הנהג שלא היה ער לתנאי הדרך ולא התאים את נהיגתו. רוב המערכות בישראל אינן סלחניות ולא מסוגלות להכיל טעויות אנוש של נהגים. וכך, במקום לטפל בתשתיות ולהפחית את גורמי הסיכון, כפי שבוצע למשל בהפרדות המפלסיות בין כבישים ומסילות ברזל וזאת רק לאחר מספר רב של תאונות שגבו חיים רבים, גורמי האכיפה ובתי המשפט מתמקדים בהרתעתו של הנהג באמצעות ענישה קשה.
בשנים האחרונות הכבידו בתי המשפט לתעבורה את ידם בצורה משמעותית על נהגים שהיו מעורבים בתאונות וגרמו ברשלנות למותם של עוברי דרך אחרים. אולם למרות זאת חלה עלייה בכמות ההרוגים בתאונות דרכים, ולכן שווה להסתכל על הפתרון האמיתי שאליו צועד העולם הנאור.
מיטב חברות ההיי-טק ויצרניות הרכב המובילות הבינו, כי לא ניתן לשנות את האדם וכי יש לו תכונות אנושיות לטוב ולרע. היכולת שלו לקלוט נתונים ולעבד אותה מוגבלת, וכך גם זמן התגובה לאירועים בכביש.
חברות כמו גוגל, INDUCT, וולוו, ניסאן ומרצדס הן רק חלק מאלו המציגות כלי רכב הנוסעים באופן אוטונומי לחלוטין, ללא התערבותו של בן אנוש. גוגל אף קיבלה לאחרונה היתר לרשום את מערכת ההפעלה כנהג לכל דבר ועניין. וולוו, ניסאן ומרצדס הודיעו שבשנת 2020 הן יחלו בייצור סידרתי של רכבים אוטונומיים. ואילו בתחום הסעת ההמונים מתנהל פרויקט אירופי נרחב בשם CityMobil2, אשר מטרתו להציג רשת של תחבורה ציבורית שמתנהלת ללא נהג.
נכון, עדיין צריך לפתור בעיות כמו הגנת הפרטיות, ועוד סוגיות משפטיות, אך ברור שהתהליך הוא בלתי הפיך ויותר קרוב ממה שחושבים. נראה דמיוני? הבה ונזכור שרק לפני עשור, האפשרות שבכל טלפון נייד יהיו מערכת ניווט וגישה לכל מאגרי המידע העולמיים, נראתה דמיונית לא פחות.
הרכב האוטונומי ומערכות תקשורת נתונים, שייצרו "שפה" בין כלי הרכב הנוסעים זה לצד צד, יבראו עולם חדש, שמנטרל לחלוטין את אותו גורם אנושי ממשוואת תאונות הדרכים, וכך הסיכוי להתרחשותן יקטן בצורה משמעותית. אם כך יהיה, ייחסכו מיליארדים רבים של פיצויים לנפגעים, וגם בתי המשפט לתעבורה ייעלמו.
כך ייוצר מצב, שאדם יבלה בפאב, ישתה לשוכרה, ייכנס לרכבו ותפקידו יסתיים בהזנת הכתובת אליה הוא אמור להגיע. לא עוד נהיגה בשכרות על כל הסכנות הכרוכות בכך, ולא עוד אכיפה נרחבת נגד נהגים שיכורים.
כאשר מבקשים להיאבק בתאונות הדרכים, עוסקים שוב ושוב בגורם האנושי. הדרך הנכונה היא להשקיע את המשאבים בהצטרפות לתהליך שקורה כאן ועכשיו: מעבר לרכב אוטונומי.
