ועדת חוקה חוק המשפט של הכנסת, ממשיכה -
אט אט, אם כי בעקביות רבה - בהכנת הוראות חוק העונשין (חלק מקדמי וחלק כללי), התשנ"ב - 1992 בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, לקראת קבלת הצעת חוק זו,
במסגרת הרפורמה האמורה לחדש את הוראות חוק העונשין המיושן, שנחקק בשנת 1977.
כפי שצוין במבוא להצעת החוק - שהוגשה לכנסת, מטעם הממשלה - הרי כוונת הממשלה הינה להסדיר, בדרך של חקיקה הצעתם של פרופ' ש"ז פלר ופרופ' מ' קרמניצר לחלק מקדמי וחלק כללי של חוק העונשין, כאשר בהצעת חוק זו שולבה - בשינויים ובהשלמות - ההצעה לחלק כללי לחוק העונשין, שגיבשה לפני מספר שנים וועדת מומחים, בראשות נשיא בית משפט העליון, לשעבר, ד"ר שמעון אגרנט. בין היתר כוללת הצעת החוק יסודות העבירה הפלילית והאחריות לה (היסוד העובדתי שבעבירה; היסוד הנפשי שבעבירה; אחריות קפידה; אחריות פלילית של תאגיד והעבירות הפליליות, לפי חומרתן. כמו-כן כוללת הצעת חוק זו, עבירות נגזרות, דוגמת הניסיון, צדדים לעבירה והוראות משותפות).
כפי שדיווח, היום, העיתונאי,
איתמר לוין ("
מחלקה ראשונה" - תאריך 8.11.2016) הרי וועדת החוקה המשיכה להכין לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 124) (עבירות המתה), כאשר הצעת חוק זו,
נועדה ליצור מדרג חדש של עבירות המתה בחוק העונשין. אם בעבר נדרש, בעבירות המתה (רצח, הריגה בדרגותיה השונות), יסוד נפשי, כחלק בלתי נפרד מיסוד עבירות ההמתה, כתנאי נדרש וכחלק בלתי נפרד מיסוד העבירה הפלילית, כדי שניתן יהיה להרשיע נאשם, בעבירה פלילית של המתה, הרי - כיום - בעקבות הדיונים, בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקראת קבלת הצעת החוק והכנתו לקריאה שנייה ושלישית, בכנסת והפיכת הצעת החוק, לחוק מחייב,
הרי עבירת הרצח כוללת - בנוסף ליסוד נפשי של כוונה - עבירת המתה מתוך אדישות.
כפי שמביא העיתונאי, איתמר לוין, ציטוטים ואמירות מתוך דיוני וועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת - בפרסום הדברים היום, ב"מחלקה ראשונה" - הרי עולה כי כוונת המחוקקים הינה לחוקק תיקון לחוק העונשין, בספר החוקים, באופן שתהיה הבחנה והבדל של ממש, בין עבירה פלילית, שתיכלל - מכאן ואילך, בחוק העונשין, שיסודה בהמתה, באדישות, כמו-גם עבירה פלילית נוספת, שתיכלל - מכאן ואילך, בחוק העונשין שיסודה בהמתה, בקלות דעת.
למעשה ובפועל, כוונת התיקון המוצע לחוק העונשין, להעלות מפלס ההרשעה, בעבירות רצח, בבתי-משפט, בהם מוגשים כתבי אישום נגד נאשמים,
בעבירות רצח, גם אם לא הוכחה כוונה להמית וגם/או לרצוח, שעה - שכיום - בהתאם להלכה הפסוקה, שיצאה מלפני בית המשפט העליון,
לא ניתן להרשיע נאשם, ברצח, אם לא תוכח כוונת קטילה, שהביאה למעשה הרצח.
אחד המקרים המעניינים,
שבהם זיכה בית משפט, נאשמים ברצח, בנימוק שלא הוכחה כוונת קטילה, היה המקרה של הרצח של אריה קרפ המנוח, בידי תוקפים שתקפו אותו, לאחר שהם התגרו בו, קודם לביצוע מעשה הרצח ורציחתו, על ידם. מאחר שתוקפיו ומי שהביאו למותו של אריה קרפ המנוח לא היו מצוידים בנשק, אם כי הם היכו, מכות רצח, המנוח, קודם לפטירתו, לבית עולמו, קבע בית משפט העליון, בערעור שהוגש אליו, כי לא הוכחה כוונה. עו"ד תמי בורנשטיין, ראש התחום הפלילי, בפרקליטות המדינה, הציגה מקרה זה,
כמקרה מובהק של הריגה (היכולה להפוך, להרשעה ברצח, אם יתוקן חוק העונשין, כמפורט לעיל), מכוח ובשל אדישות.
אין כל ספק כי השינויים החקיקתיים הנרחבים, שמתכוונת הכנסת להכניס, בתוככי חוק העונשין, תשל"ז-1977, יביאו לשיניים של ממש, בתפיסה הבסיסית, הערכית והיסודית של הגדרת עבירת הרצח, מכאן ואילך, בידי בתי המשפט בישראל, אם וכאשר יתקבלו שלל התיקונים החקיקתיים, המוצעים לחוק זה -
אש וראשונה היכולת להרשיע נאשם, בכתב אישום, שיוגש נגדו, בעבירת רצח, ללא הוכחת יסוד כוונת הקטילה, כאשר די, לצורך הרשעה, בעבירת רצח שכזו, כי יתקיים יסוד של רצח, מתוך אדישות, ללא כל צורך להוכיח, כוונת קטילה.
טוב הדבר, שסוף-סוף נפנה והתפנה המחוקק בישראל, כדי "לעשות סדר", בחוק העונשין, שהתקבל בשנת 1977,
קרי, לפני קרוב ל-40 שנה - חוק שהתיישן, זה מכבר והגיע העת למלאו תוכן, מחדש, בדרך של הוספת תיקונים והשלמות לו והתאמתו למציאות הפלילית המשתנה, כדי שלפרקליטויות הפליליות, כמו-גם לחברה הישראלית, יינתנו כלים, להילחם, בגל הפשיעה הגואה.