ועוד על ההתבטאות האומללה של ביטן

ליושב-ראש הקואליציה, דוד ביטן, יש השכלה משפטית, אך מסתבר שהשכלה המשפטית שלו ננעלה על בריח ומסגר, כשהוא התבטא ביום שבת, שרצח רבין לא היה פוליטי. ראוי שדוד ביטן יפנים שחז"ל היו חלוקים בדעתם - אם בוצע הרצח המתועב של גדליהו בן אחיקם, שמונה על-ידי בבל לנציב על שארית הפליטה בארץ יהודה אחרי חורבן הבית הראשון - היה בא' בתשרי או בג' בתשרי, אך בדבר אחד הם כן היו מאוחדים, שיש לקיים יום צום לדורות ב-ג' בתשרי. צום שנועד לאחד את כל העם היהודי סביב הוקעה הלכתית המתייחסת בחומרה רבה לרצח אדם על-רקע פוליטי. אין מחלוקת על כך שב-י"ב בחשוון תשנ"ו, 4.11.95 נרצח ראש ממשלה, שנבחר על-ידי העם. הנאשם ברצח מצא לנכון להסביר את מניע הרצח ולדבריו: "ללא פסק הלכה או דין רודף שחלו על רבין מפי רבנים, שאני יודע עליהם, הייתי מתקשה לרצוח... אם לא היה לי הגב של הרבנים ולא היו עומדים מאחורי אנשים...". תככים פוליטיים, הסתה פרועה בתוך הארץ ואינטרס זר של בעליס מלך עמון, שרצה בכיליון ממלכת יהודה כל אלו יצרו את יגאל עמיר של 586 לפני הספירה בדמות ישמעאל בן נתניה, צאצא מזרע המלוכה, שצו משיחי הניע אותו לרצוח את גדליהו בן אחיקם. אנשי הביטחון, שעטפו את גדליהו בן אחיקם, דרשו ממנו להיזהר מבן נתניה, אך גדליהו לא האמין שיהודי ירצח יהודי ונאות להזמינו ואף כיבדו בסעודה, שהסתיימה ברציחתו. עולם ההלכה (נדה ס"א) מבקר קשות את גדליהו בן אחיקם שלא שהה לאזהרות של יוחנן בן קרח, שהיה אחד מאנשי הביטחון. רצח גדליהו, כפי שתואר בספר ירמיהו מ"א 1-18, גרם להלם. עולם ההלכה לא נשאר אדיש ליום הירצחו. ג' בתשרי נקבע ליום צום ולתענית לדורות. ליום חשבון נפש והפנמה - אילו תוצאות הרות אסון עלולות להיגרם כתוצאה משפה מתלהמת ושנאה חסרת מעצורים לאחר. עולם ההלכה לא נשאר אדיש לאי היענות גדליהו לאזהרות שריו באותם הימים כמו יוחנן בן קרח, שדרש ממנו להיות ער מפני סכנות האורבות לו מבית, שעלולות לקפח את חייו. כמוהו יצחק רבין לא היה מוכן לקבל את אזהרות יועציו ליתר זהירות וללבוש אפודת מגן. גדליהו בן אחיקם בתמימותו הפקיר את גופו לחרבו של יהודי שקיפחה את חייו, יצחק רבין בתמימותו הפקיר את גופו לשלוש יריות שקיפחו את חייו. מול תגובה ערכית, שקבעה ציוני אבל הלכתיים כדי להוקיע לדורות את רצח גדליהו, שהיה מינוי של בבל לנציב בממלכת יהודה, אנחנו עדים לתגובה צוננת של העולם הרבני לנוכח רצח יצחק רבין, שנבחר לראש ממשלה באורח דמוקרטי, ולתגובה חסרת אחריות של יושב-ראש הקואליציה, דוד ביטן, שאינו מבין שרבין נרצח בשל דעותיו הפוליטיות ומהלכיו המדיניים. הממסד הדתי לא הגיב לנוכח הרצח בצעד אמוני דתי. רצוי שהממסד הדתי יקשיב לדבריו הכואבים של אדם רב זכויות בשם אפרים הלוי: "הוא (הממסד הדתי - א.ק) לא קבע יום צום כדי לבסס לאלתר את תגובת ההלכה, כשם שקבעו חכמי ישראל בעקבות רצח המושל גדליהו בן אחיקם, לא חוברה תפילה, או קינה ולא צירפוה לספר התפילות כפי שעשו חכמים לאורך הדורות. הרבנים הראשיים הסתפקו בהספדים נמלצים ותו לא. דת ישראל ואמונת ישראל שתקו ושותקות. אין מקומם של פוסקי "דין רודף", או אלו שלא הקיאו מתוכם את משמיעי הלכה זו, בעיצוב כללי ההתנהלות הציבורית... ". מה שכן קיבלנו במרוצת השנים האחרונות היו הרבה קולות של לאות מההתייחדות עם זכרו של יצחק רבין, התייחדות שהוצגה כפסטיבל מאוס וממושך. השנה רק 5 ימים - 5 דקות לפני שעת האפס - נמצא תקציב לארגן את יום הזיכרון לרצח רבין, ובמקום עצרת ממלכתית היינו עדים להתכנסות מפלגתית. ונותרנו עם הרבה קולות של אהדה לרוצח במיוחד במגרשי הכדורגל - "יגאל עמיר!" "יגאל עמיר!!". העולם הרבני ההלכתי עם הממסד הדתי חייבים להתגייס למתן תשובה לרצח ב-י"ב בחשוון 1995 שנים לספירה, כפי שנתנו אנשי ההלכה במהלך ההיסטוריה למעשה המתועב, שהתרחש ב-ג' בתשרי בשנת 586 לפני הספירה.