X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
חוק ההסדרה לא גזל ולא עוול סערת עמונה היא דוגמה בולטת לאפסות המשפט
▪  ▪  ▪
קיטונות של בוז [צילום: איתמר לוין]

"ויקם השדה... לאברהם" (כג,כ)
חוק ההסדרה
'חוק ההסדרה' שעבר בקריאת טרומית בכנסת ישראל זכה לקיתונות של צעקות 'בוז' על עוול ונישול, חמס וגזל. צעקן גדול הוא הצדקן בני בגין, בעל רקורד מרשים בהפרעה להסדרת מתיישבי ישע בהליכי חקיקה ו... סניגורם של הבדואים להסדרת התיישבותם על קרקעות הגזולות בידם (ולא יפלא אפוא על מה שפורסם כי בנו אבינדב הוא ממפגיני בילעין הקבועים). הלה, האב, טען בראיון לרשת ב' כי "חוק ההסדרה נועד למעשה לאפשר גזל באמצעות חקיקה". אחריו מיותרות זעקות השבר המוסרניות של השמאל הפוליטי, המתעטף בגלימת בית משפט וטוען (מן העיתונות): "שום חוק שבעולם לא יכשיר גזל של רכוש פרטי".
האמנם, חוק ומשפט לפנינו או שמא פוליטיקה במֵירָעה?
תקנת השוק
'תקנת השוק' הוא מושג בחקיקה הישראלית, ואולי גם אצל אומות העולם, הלקוח מן הדין העברי כערך משפטי-יהודי המהופך לחוקי סדום. תקנה קדומה זו, מימות מהפכת סדום, אומרת כי מי שהגיע לידו בתום לב נכס גנוב או גזול ונתבע להחזירו - ישלם לבעל הרכוש את תמורתו הכספית ולא יידרש להשיב את הנכס שכבר השתקע בידו והושקעו בו משאבים (ניסוח חפשי. כמו לכל חוק ותקנה יש פרטים רבים שלא פורטו כאן). העקרון אומץ, כאמור, בחוק המקרקעין הישראלי (תשכ"ט-69) לאמר (סע' 10): "רכישה בתום לב - מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום ¬לב על הרישום, יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון". מה שנדרש מן הבונה או הנוטע בתום לב הוא לפצות כספית את בעל המקרקעין ולא לפנות את ה"מחוברים" (=בינוי או נטיעות בגוף הקרקע).
תקנה זו, בדין העברי, דומה לתקנות חושן משפט נוספות "כגון זה כופין (את הצודק הפורמלי) על מידת סדום". קיימת גם תקנת 'מריש (=קורה) הגזול' ששוקעה בבנין שאין דורשים להרוס מבנה כדי להשיבה אלא ישלם את דמיה. ברוח דומה הן מיקבץ 'תקנות יהושע בן נון' שרובן קשורות להסדר משפטי לפנים משורת הדין של בעלות מקרקעין, "שעל-מנת כן הנחיל יהושע את הארץ" (ראו ב"ק ל,א). ראו גם מאמרו של הרב יעקב אריאל: 'ישוב שנבנה על אדמה גזולה' בתחומין (כרך לב).
בג"ץ - "מקום המשפט שם..." (קהלת ג,טז)
סערת עמונה היא דוגמה בולטת לאפסות המשפט, "ויקו למשפט והנה משפח" (ישעיה ה,ז), ואפרש דבריי הקשים, כולל המילה שדולגה בתת-הכותרת מפסוקו של קהלת. אפשר לקבל בדוחק את היועה"מ לממשלה המאיים על חוק ההסדרה ב...האג, ב'חוק הבינלאומי' האוסר תפיסה קרקעית בשטחי כיבוש. אפשר גם להאמין לאיומו השני, הממוקד יותר: "חוק נתן ולא יעבור בג"צ"! (תהלים קמח,ו). שיחי וכעסי מכוונים ל"מקום המשפט שם" ה...בג"ץ, אשר כולם מנבאין בשמו: 'לא יעבור!' האם מה שמתוקן ומקובל וטוב ויפה ו...צודק בחוק המקרקעין הישראלי הופך לגזל, לעוול ולעושק ולרשע (=המילה המדולגת) כאשר הוא מוחל על מרחבי יהודה ושומרון, כמו מאות חוקים ישראלים אחרים? אם 'תקנת השבים' עולה בקנה אחד, בישראל, עם "כבוד האדם וחירותו", מי מינה את הבג"ץ בירושלים לישב על כס האג הבינלאומי? האם תפקיד הבג"ץ לדון בצדק וביושר החוקתי בישראל או להזהיר את רה"מ מפני קשיי התמודדות עם האג או מול נשיא ארה"ב השכיב-מרע הפוליטי?
למסורת חז"ל (פדר"א לה, ובזוהר בר' נז,ב) אדם הראשון נקבר במערת המכפלה, ולפיכך חשק בה אברהם. לא מצאתי במקורות תשובה לשאלה מה היה קורה אילו עפרון היה מסרב למכרה בכל הון שבעולם? יחכימוני קוראיי!

תאריך:  22/11/2016   |   עודכן:  22/11/2016
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מי מינה את בג"ץ לישב בכס השיפוט בהאג?
תגובות  [ 8 ] מוצגות  [ 8 ]  כתוב תגובה 
1
מילים כדרבנות ל"ת
ולואי כמדקרות  |  22/11/16 17:19
2
דברי חכמים. תענוג לקרוא. ל"ת
אל: כבוד הרב  |  22/11/16 18:19
3
הרוזן הקשקשן מבלבל את המוח
הירונימוס  |  22/11/16 19:54
 
- הרונימוס הקשקשן מבלבל את המוח
sbaruch48@gmail.com  |  22/11/16 22:58
 
- גלה לנו פעם אחת, מה מביא
אברהם 10100  |  23/11/16 18:43
4
משפטנים בעד חיסולה של ישראל1
שפרירית  |  26/11/16 19:52
5
משפטנים בעד חיסלוה של ישראל2
שפרירית  |  26/11/16 20:02
6
משפטנים בעד חיסולה של ישראל3
שפרירית  |  26/11/16 20:07
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות הקרב על עמונה
עו"ד אביעד ויסולי
כל הטענות המשפטיות המושמעות בפרשת עמונה, אינן נכונות במקרה הטוב ומופרכות מן היסוד במקרה הפחות-טוב. בדיקה מעמיקה שלהן מעלה, כי ניתן להותיר את עמונה על-כנה בלא כל בעיה. זה עניין פוליטי לחלוטין
אלכסנדר ס. שכטמן
היועץ המשפטי לממשלה כבר הביע את עמדתו וארה"ב כבר הדגישה שהחוק אינו לרוחה, אך המדיניות של הממשלה הנוכחית בדבר כך ש"ארץ ישראל נקנית בייסורים" מערערת למעשה עוד יותר את המשילות הישראלית
רבקה שפק ליסק
המחזות המכוערים, החוזרים ונשנים בכל פעם שבג"ץ מורה על פינוי מאחזים בגדה המערבית, אינם מוסיפים כבוד למתנחלים
אפרים הלפרין
בואו נחזור לרגע לשנת 1937, שמי אירופה משחירים, ובארץ פרעות, ההנהגה היהודית מבינה את הבסיס הרעוע של ההתיישבות אשר לא יהווה אבן שואבת ליהודי העולם ולא יצליח להגן על עצמו מפני הפורעים, ומזהה גם את ההזדמנות, חוק עותומני האוסר הריסת בית לאחר שנבנה לו הגג.
רון בריימן
זה רק עניין של זמן עד שארגוני "זכויות האדם" למיניהם יתבעו - בשמם, או בשם בעלי קרקע עלומים - את פינויו של בית המשפט העליון ומוסדות אחרים, שמעמדם אינו שונה באופן מהותי מזה של בתי עמונה    האם בית המשפט העליון יכריע למען פינויו שלו מעל אדמותיו של ערבי תושב שייח באדר לשעבר, עקב גחמה של ארגון שמאל קיצוני כזה או אחר?! האם דינם של תושבי עמונה שונה מדינם של שופטי בית המשפט העליון?!
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il