התרחשות פוליטית דוגמת הפגנת חצי מיליון הנשים - שהתקיימה בסוף השבוע החולף אל מול הבית הלבן - במחאה על מדיניותו הצפויה של נשיא ארה"ב הנבחר, דולנד טראמפ - כפי שהביע אותה, לא פעם, במהלך הבחירות לנשיאות ארה"ב - מהווה אירוע פוליטי חריג ובלתי מקובל בפוליטיקה המקומית בארה"ב. מזה שנים מביעים אזרחי ארה"ב תושבי ארה"ב דעותיהם הפוליטיות - בין השאר - בהשתתפות בהפגנות ועצרות שעניינן הבעת מחאה פוליטית נגד שלטון קיים, בגין מעשים שעשה הוא ושאינו לרוחם.
עד כה - כוונו מחאות והפגנות פוליטיות אלה, כלפי מה שנעשה בידי השלטון הקיים. הנשיא הנבחר של ארה"ב, דונלד ג'ון טראמפ, לא זכה אפילו למאה ימי חסד, הניתנים לכל נבחר ציבור, כדי לראות כיצד יפעל בתפקידו החדש ואם יממש הוא הבטחותיו, בפועל ולמעשה.
בתאריך 28 באוגוסט 1963 - בתקופת נשיאותו של נשיא ארה"ב המכהן, ג'ון פיצארלד קנדי - נערכה הפגנת ענק בוושינגטון בכותרת: "המצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות", בה השתתפו כ-250,000 איש. בהפגנה זו נשא מרטין לותר קינג בפני משתתפי ההגנה, נאומו הידוע ביותר: "יש לי חלום" שדן בשוויון זכויות לכל.
ההפגנה נערכה לפני הירצחו של קנדי ובשל משנתו הפוליטית, שהיה בה משום פגיעה זכויות מיעוטים.
בתאריך 15 בנובמבר 1969 - בתקופת נשיאותו של נשיא ארה"ב המכהן, ריצ'רד מילהאוז ניקסון - נערכה הפגנת המונים נגד המשך מעורבותה של ארה"ב במלחמת ויטנאם. הפגנת המונים זו שזכתה בשם: "המצעד נגד המוות" יצאה מבית הקברות ארלינגטון, עברה לפני הבית הלבן, והמשיכה לבניין הקונגרס. כל אחד ואחד מאלפי המפגינים שצעדו בשורה עורפית במשך עשר שעות, נשא שלט עם שמו של חייל אמריקני שנהרג. לקראת חשיכה הדליקו הצועדים נרות.
ההפגנה נערכה כיוון שהנשיא ניקסון, המשיך בתמיכה במעורבות ארה"ב במלחמת ויטנאם, כקודמיו: הנשיאים: לינדו ביינס ג'ונסון ויוברט הורשיו האמפרי ג'וניור ולא הביא להפסקת המעורבות האמריקנית בויטנאם ולסיום משלוח חיילים אמריקנים לויטנאם.
עד כה קיבלו תושבי ארה"ב כנתון פוליטי עובדתי, כי משנתקבלה הכרעה פוליטית בקלפי, בתום תקופת בחירות, אם סוערת ואם לאו, הרי יש ליתן לשלטון הנבחר, לפעול על-פי דרכו, קרי, לשלוט באין מפריע. לא היו כל חריגים לתפישה פוליטית זו ושום גורם לא ניסה לשדנות הכרעה פוליטית שנתקבלו בקלפי, באמצעות הפגנות המונים, שמטרתן להסיר הלגיטימיות של הבחירה וההצבעה בקלפי.
מרבית מתנגדי טראמפ מצדיקים ומנמקים התנגדותם לבחירתו כנשיא ארה"ב, בכך שטראמפ "גנב הבחירות". לטענתם הם, זכה טראמפ בבחירות בשל מספר האלקטורים שצבר, בעוד שרוב תושבי ארה"ב הצביעו - מספרית - בקלפי, דווקא עבור הילרי רודהם דיאן קלינגטון. אחרים טוענים, כי זכייתו של טראמפ בתפקיד נשיא ארה"ב אינה לגיטימית בשל מעורבותם של הרוסים במערכת הבחירות האחרונה בארה"ב.
תנוח דעתם של מתנגדי בחירתו של
דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב. לו היה סיכוי משפט, כל שהוא, כי בית משפט בארה"ב היה פוסל בחירתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב בשל שיטת הבחירות בארה"ב, לפיה מי שזוכה במרבית מספר האלקטורים נבחר לנשיא,
הגם שמבחינה מספרית מרבית אזרחי ארה"ב הצביעו נגדו, הרי המתמודדת מולו,
הילרי קלינטון, הייתה תובעת אותו - על אתר - בבית משפט בארה"ב. בארה"ב בה הכל תובעים הכל, בשל כל דבר מוצדק וכל דבר בלתי מוצדק, כאחת, לו היה להילרי קלינטון סיכוי קל שבקלים, לזכות בנשיאות ארה"ב, באמצעות ודרך הליך משפטי, היא לא הייתה מפספסת הזדמנות פז כזו.
הכל שוכחים, פתע פתאום, כי הילרי קלינטון לא הייתה הראשונה שזכתה במספר הקולות הרב ביותר של אזרחי ארה"ב, בבחירות לנשיאות אולם, יריבה, דונלד טראמפ, זכה במספר האלקטורים הרב יותר ולכן - נבחר הוא לנשיאות ארה"ב. זו היא השיטה והדרך הפוליטית בארה"ב, המעוגנת, שנים, בחוקת ארה"ב.
למי ששכחו נזכיר, כי בבחירות לנשיאות ארה"ב שנערכו בתאריך 7 בנובמבר 2000 התמודד אל גור מול ג'ורג' ווקר בוש וזכה לרוב של מעל חצי מיליון בקולות הבוחרים. בעקבות החלטת בית המשפט העליון של ארה"ב להפסיק ספירת הקולות החוזרת, הפסיד קולות האלקטורים של פלורידה לבוש. בוש זכה ל-271 קולות אלקטורים, וגור זכה ל-266 קולות אלקטורים. בעקבות הפסדו בבחירות גור פרש מהחיים הציבוריים. גם ריצ'רד מילהאוז ניקסון גבר על יוברט הורשיו האמפרי, בבחירות לנשיאות ארה"ב, בשנת 1969, ברוב דחוק של 500,000 בוחרים, שהיו 0.7% מכלל הבוחרים ואיש לא מחה על כך.
הסיבה האמיתית להתנגדות לבחירת דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב והרצון העז
לקעקע חוקיות בחירתו, נובעת מהעובדה שהוא מאיים על תפיסתם והתנהלותם הפוליטית של מתנגדיו ועל סדר יומם הפוליטי השגרתי. זה השורש והבסיס להתנגדות להיותו נשיא לגיטימי של ארה"ב. כל מי שהחזיקו עד כה - משך שנים - בעמדות ובמשרות פוליטיות בכירות - מסרבים לפנותן ולהעביר מושכות השלטון לידיהם של איזה "בילי היליס" נבערים מדעת שירדו עליהם - פתע פתאום - מההרים הנידחים ומעיירות שכוחות בארה"ב. המלחמה האמיתית הינה בין האינטלקטואלים והמקצוענים הפוליטיים המסרבים להעביר וליטוש כוחם הפוליטי ולהעבירו לאיזה "כנופיית טירונים", שזכו בבחירות רק מבחינה מספרית ולא מבחינה איכותית, לדעתם הם. זה הוא בסיסה הרחב והמלא של המחלוקת וגילוי פניה המכוערים של הדמוקרטיה בארה"ב.
