התנהגות מגעילה אינה ההגדרה המדויקת

דווקא ביום שבו נקבע יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, החליטה מפלגת השלטון לקיים, באילת, אירוע פוליטי רעשני והמוני, שלווה בקולות שמחה - אירוע שזכה לשם: "הליכודיאדה השנייה". הנה כמה עובדות יסוד, כפי שלוקטו הן מתוך ה"ויקיפדיה", באשר למהותו של יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. עובדות כלליות: יום הזיכרון הבינלאומי לשואה הוא יום זיכרון לזכר השואה המצוין ב-27 בינואר. תאריך זה נבחר משום שהוא היום שבו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ בידי הצבא האדום, ושימש מדינות אחדות, ובהן גרמניה ובריטניה, כיום הזיכרון לשואה עוד קודם להחלטת האו"ם. לראשונה צוין יום זיכרון זה בשנת 2006, וההחלטה עליו התקבלה פה אחד. ההחלטה מציינת את רצח היהודים ומיעוטים נוספים בידי הנאצים. יום הזיכרון הבינלאומי לשואה נקבע על-ידי העצרת הכללית של האו"ם ב-1 בנובמבר 2005. ההחלטה מספר 60/7 נושאת את הכותרת "זיכרון השואה" וכוללת בסעיפי המבוא שלה אזכור של ההכרזה האוניברסאלית בדבר זכויות אדם, מגילת האומות המאוחדות ואת האמנה לענישה ומניעת רצח עם. כמו-כן מאזכרת ההחלטה את המושב המיוחד ה-28 של העצרת הכללית שהתקיים ב-24 בינואר 2005, וכן מאזכרת כי בשואה נרצח שליש מהעם היהודי וכן מיעוטים נוספים. בסעיף האופרטיבי הראשון של ההחלטה קובעת העצרת הכללית את 27 בינואר כ"יום הזיכרון הבינ"ל לזכר קורבנות השואה". העצרת הכללית קראה למדינות לפתח תוכניות לימוד בתחום זיכרון השואה, דחתה כל ניסיון להכחשת השואה, עודדה מדינות לשמר את אתרי מחנות הריכוז וההשמדה, גינתה תופעות של שנאת זרים ואלימות על-רקע מוצא אתני או אמונה דתית וביקשה ממזכ"ל האו"ם לפתח במסגרת מזכירות האו"ם תוכנית "האו"ם והשואה" ולדווח לעצרת הכללית על הפעולות השנתיות של התוכנית. העצרת הכללית לא הצביעה על ההחלטה - היא התקבלה פה אחד וללא הצבעה. יוזם ההחלטה היה מנהל מחלקת האו"ם במשרד החוץ הישראלי, רון אדם. היוזמה כללה גם את קיומו של מושב מיוחד של העצרת הכללית בנושא השואה, שהתקיים בינואר 2005. שר החוץ לשעבר, סילבן שלום, השתתף במושב המיוחד בנושא השואה ואף חנך, לצד מזכ"ל האו"ם קופי אנאן, התערוכה על מחנה ההשמדה אושוויץ שהוצגה במסגרת המושב המיוחד, לראשונה אי-פעם בבניין האומות המאוחדות בניו-יורק. עובדות פרטניות: בליכודיאדה השנייה ובקבוצת הפייסבוק שתמכה בה - אשר התקיימה - דווקא - ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה שנפתחה בקולות צהלה ובצבעוניות מרובה, בעייר הקיט והנופש אילת, נפתחה בסיסמא: "אוהבים את שרה נתניהו" ובהענקת תמיכה לראש הממשלה בנימין נתניהו. ליד הבריכה תלו שלט שהכריז: "לא יהיה כלום כי אין כלום" ואפילו קיימו פריימריז דמי. העובדות והעולם לפי מירי רגב: בתגובה לביקורת שנמתחה על עצם קיום הליכודיאדה, ביום שיוחד ונקבע כיום הזיכרון הבינלאומי לשואה, אמרה שרת התרבות והספורט - כן. כן. שרת התרבות - דברי חכמה מרתקים שאין לנו, אלא להביאם כלשונם, ללא כל שינוי שהוא, בזו הלשון: "שמעתי שתקפו אותנו שאנחנו עושים אירוע ביום שבו מציינים את יום השואה הבינלאומי. אני גאה במארגנים כי מעולם לא סיקרו את יום השואה הבינלאומי כפי שסיקרו את זה השנה, בזכות הליכודיאדה". אם לא די בדברים צלולים, רעננים וזכים כמי מעיין טהורים אלה, הרי הוסיפה שרת התרבות והספורט והבהירה דבריה, באלה משפטי המחץ הנוספים, כדלהלן: "היום - וראיתם - פתחנו בדקת דומיה", אמרה השרה לענייני תרבות והוסיפה: "השבוע בכנסת ציינו את יום השואה הבינלאומי. אין שר, חבר כנסת ואזרח שזיכרון השואה לא מלווה אותו יום יום. חזרתי השבוע ממיאמי. אחד הביקורים הראשונים שלי היו במוזאון השואה שם, ופגשתי שם אחד מניצולי השואה מקובה. אז שאיש לא יספר לנו איך אנחנו מוקירים את זיכרון השואה, את ניצולי השואה. אני לא זוכרת שקבעו שביום הזה אין אירועים ואין שמחות. אז שיפסיקו לחפש את הליכוד. אין מפלגה ערכית כמו הליכוד. לוגיקה, היקשים ומסקנות: אתה הבנת ת'זה ברוך? מה לא הבנת? זה עניין פשוט של לוגיקה? מישהו באו"ם קבע בהחלטה לקבוע יום מיוחד כיום הזיכרון הבינלאומי לשואה ולגבורה, שביום הזה אין אירועים ואין שמחות? לא, נכון? אז, זהו. מה זהו?, אתה שואל. אוף, אתה קשה, אז אני אסביר לך בדוגמאות. למשל ביום הכיפורים קיימים האסורים של: אכילה ושתייה; רחיצה; סיכה; נעילת הסנדל ותשמיש המיטה, אבל לא אסרו - במפורש - לשמוע מוזיקה. אז מה תגיד לבן-אדם שמקפיד על חמשת האיסורים המפורשים שנאסרו ביוןם כיפור, אבל הוא מת לשמוע מוזיקה והוא שומע מוזיקה ביום הכיפורים? שהוא לא ערכי? שהוא לא, חלילה וחס, יהודי? שהוא לא מוקיר זכר יום הכיפורים? שהוא מחלל שם שמיים, ברבים. ראבק, למה? הוא צם, לא שותה, לא מורח אפטר-שייב, מתרחק מאשתו או מהחברה שלו, כל היום ונועל נעלי ספורט, בלי טיפ טיפה של עור בפנוכו. נכון, הנעלים הם סטייל משהו משהו, אבל הם כולה - כולה מבד. אז בגלל זה הוא לא בן-אדם ערכי? הא?הא הא? הא הא הא? עובדות חשובות ששכחנו ונזכרנו לפני סיום הכתיבה:כמעט שכחנו לציין, שבפריימריז הדמי שנערכו בליכודיאדה זכתה מירי רגב, במקום ראשון. אחלה, מירי רגב. אוהבים אותך, מירי רגב. את גבר גבר, מירי רגב. תראי להם לשמאלנים האלה, אל תצאי - פתאומית - איזה צ'יפס. הא - מירי? אנחנו מאחוריך. מי זה אני אנחנו? כלכולנו: אני, ז'וז'ו, ג'ורג'ט וגם האשכנזים מהסניף שלנו שצ'טרפו עלינו בסוף, כי הם ראו שאנחנו חזקים ואת האלוהים שלנו. אחלה, מירי רגב, את. אל תתני להם להפחיד אותך. כנסי בהם - וחזק. נמאס כבר מהשמאלנים האלה מרמת-אביב זין.