מה שנכתב על גב ספרו של בן מזריץ הבאני לקרוא הספר. הכותרת צינה שמדובר ב"דרמה אמיתית על עושר אגדי, פשע, יריבות ובגידה בתוככי עולמם של אוליגרכים רוסיים מיליארדרים", ואני בדמיוני רואה מחקר בלשי-חברתי הכתוב כספר מתח נוסח הסנדק.
ציפיתי לקרוא את קורות החיים, או יותר נכון קורות חיי הפשע של האוליגרכים, כשאני ממשיך וקורא ש"בוריס ברזובסקי ורומן אברמוביץ' הם שני מיליארדים גדולים מהחיים. ברזובסקי, מתמטיקאי לשעבר, התחיל את דרכו בעסקי מכוניות ועם השנים הפך ל"סנדק הקרמלין". בן חסותו אברמוביץ' הצעיר והנמרץ עסק במכירת צעצועים והצליח להקים מאפס אימפריה אדירה של נפט ואלומיניום". בהמשך אני מצפה להתבונן על תהליכי ניכוס רכוש המדינה על-ידי האוליגרכים נוכח ההמשך, כלהלן: "השותפות ביניהם שינתה את חייהם. הם גלשו על גלי ההפרטה של רוסיה לאחר נפילת המשטר הסובייטי וצברו עושר בל יתואר בעודם מפלסים אל דרכם אל השלטון ב"מערב הפרוע" של רוסיה".
בסיום ציפיתי לעקוב אחר רדיפתם על-ידי המשטר באשר: "ואולם לאחר שברזובסקי תקף את הנשיא
ולדימיר פוטין באמצעי התקשורת ונאלץ להימלט לאנגליה החלה השותפות להתערר. גופות החלו להיערם, כולל זו של מכר ידוע של ברזובסקי שמת מהרעלת פולניום. אברמוביץ' המשיך לשגשג, אך ברזובזסקי עצמו מת באחוזתו המפוארת בלונדון. נטען כי התאבד".
הספר מכיל רשימה ביבליוגרפית, אך לא מפתח שמות, שהיה יכול לשפרו. הוא מחולק לשלושה חלקים ול-38 פרקים (לא כולל אחרית דבר), אך חסר תוכן עניינים שיכל לשפרו.
הפרק הראשון נסוב סביב מסרו של פוטין לאוליגרכים "אתם יכולים להמשיך ולהחזיק במיליארדים שלכם, אבל אל תעמדו בדרכי..." (עמ' 7). הפרק השני יותר צבעוני, מתאר את ניסיון ההתנקשות שכשל בברזובסקי על-ידי פיצוץ מכוניתו. הציפיה מתכווננת להמשך כספר מתח. הפרק השלישי עוסק בתחקיר המשטרתי של פיצוץ המכונית. אז הפרק הרביעי עוסק בפגישה בין ברזובסקי לאלכסנדר קורז'קוב ש"היה שומר הראש של בוריס ילצין" (עמ' 25). מוקד הפרק הוא יצירת האוליגרכיזם המתואר בתמציתיות אירונית במילים הבאות: "הכול התחיל כרעיון אצילי- דרך להעניק את משאבי האומה ישירות לעם בצורת שוברים שישמשו תעודות מניה (מה שמכתב עם תפיסת השוברים של מילטון פרידמן התיאורטיקן הכלכלי הליברלי-י.ב.) אבל תוכניות השוברים נכשלה כמעט מיד, קורבן לאינפלציה האדירה שסייעה בהפיכתו של ברזובסקי לאדם עשיר כל כך.
התוכנית עברה שינוי, משוברים שהאדם הפשוט קנה לאופציות שנמכרו לאנשים היחידים שהיה ברשותם מספיק כסף לקנות אותן - הקבוצה הקטנה של אנשי עסקים שהקדימו לנצל את הכלכלה החדשה" (עמ' 29). במקום סיכום שכזה, היה ראוי לפרט ולפתח הספר בסוגיה זו. הפרק החמישי עוסק במעקב של הבולשת הרוסית אחר שיירת מכוניות של אחד בשם אנטון גוגול. הפרק השישי פוגש את אברמוביץ' המציע לברזובסקי ביאכטה המפליגה באיים הקריבים שיתוף פעולה. כלכלי בתחום הנפט. הפרק השביעי עוסק בפגישה עסקית בין ברוזובסקי לבין ולאד ליסטייב, כוכב הטלוויזיה שמונה להיות מנהל האו- אר -טה שהופרטה לא מכבר. הפרק השביעי כבר עוסק ברצח של האחרון.
למרות זאת התחושה היא של קריאת כתבות עיתונאיות ולא קריאת ספר שהוא מחד מעמיק ונותן תובנות על צמיחת האוליגרכיים, ומאידך אין מדובר בספר ממש מותח בשל מבנה הפרקים הקופצני מדמות לדמות.
יתכן שאם קוראים ללא ציפיות כמוני, הוא יהיה יותר קריא.
