משפטנים הבקיאים במשפט החוקתי והמנהלי, "ישלפו לכם, מהמותן", האמירה לפיה חוק יסוד, הינו חוק על ואין לשנותו, על נקלה. לכן, בדרך כלל, קובעת ההלכה הפסוקה - למעט במקרים, חריגים שבחריגים - כי חוקי יסוד לא ניתן לשנותם, על נקלה והיא מוצאת אסמכתא לכך, בהוראות החוק. רק במקרה נדיר אחד, הזכור לנו (בו היה כותב שורות אלה מעורב, כעותר, בעתירה שבאה לאכוף זכות יהודים להתפלל על הר-הבית) קבע בית משפט העליון, כי אין כל קסם במשפט "חוק יסוד" ושעה שהמחוקק לא חוקק חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, ברוב של חברי הכנסת ולא התנה שינויו וגם/או ביטול סעיפים בחוק זה, ברוב מיוחס ומיוחד, הרי אין כל משמעות להכתרת החוק בשם חוק יסוד.
כדי להסיר כל ספקות שהם, חוקק המחוקק, בחוק יסוד: ה
ממשלה, הוראת סעיף 44(א) לחוק זה, הקובעת - ברורות ומפורשות - דברים, בזו הלשון:
"אין לשנות חוק-יסוד זה אלא ברוב חברי הכנסת; הרוב הדרוש לפי סעיף קטן זה יהא דרוש להחלטות מליאת הכנסת בקריאה הראשונה, בקריאה השנייה ובקריאה השלישית; לעניין סעיף זה, "שינוי" - בין מפורש ובין משתמע"
בפרק הדן בסיום תפקידו של ראש הממשלה, קושר ומדביק חוק יסוד: הממשלה, מצב הדברים של הפסקת כהונתו של ראש הממשלה וחדילתו מלעמוד בראשות הממשלה,
כהתפטרותה של הממשלה כולה, דבר המצריך עריכת בחירות, אם לא ניתן להקים ממשלה חלופית, ללא צורך בבחירות.
מקריאת אותו פרק, העוסק בסיום תפקידו של ראש הממשלה, נמצאים אנו למדים דעת, כי הוא עוסק בפטירתו של ראש הממשלה, לבית עולמו, כאשר - במצב דברים זה - רואים הממשלה, כאילו היא התפטרה, ביום פטירתו של ראש הממשלה, לבית עולמו. מצב אפשרי אחר, בו דן החוק הינו אם נבצר מראש הממשלה, דרך קבע, למלא תפקידו, הרי אז רואים הממשלה, כאילו התפטרה היא, ביום ה-101 שבו מכהן ממלא-מקום ראש הממשלה, במקומו. מציאות דברים נוספת הקשורה להתפטרות הממשלה, כתוצאה ממעשה או במחדל, הקשור לראש הממשלה, קורה במצב דברים שבו ראש הממשלה חדל מלהיות חבר כנסת, שאז רואים ראש הממשלה, כאילו התפטר הוא מכהונתו, כראש ממשלה, ביום שבו נפסקה חברותו בכנסת והתפטרותו מתפקיד ראש הממשלה, דינה - כהתפטרות הממשלה כולה.
בדיקת מכלול המקרים והנסיבות שבהם רואים ראש ממשלה מכהן, המתפטר מתפקידו או שעה שנבצר ממנו, דרך קבע, להמשיך ולכהן כראש ממשלה פעיל, כהתפטרותה של הממשלה כולה, מורה ומצביעה על כך כי צריכה להתקיים סיבה רצינית, כדי שראש הממשלה יתפטר מתפקידו ובמצב דברים זה יראו הממשלה שהוא עמד בראשה, קודם להתפטרותו, כממשלה שהתפטרה - דבר הגורר בעקבותיו, דרך כלל, מערכת בחירות חדשה. כדי שלא לגרור מדינת ישראל לאנדרלמוסיה ולבזבוז כספים ומשאבים, שלא לצורך, ראה לנכון המחוקק להגדיר - במדויק - באיזה נסיבות יראו הממשלה כמתפטרת, עם התפטרותו של ראש הממשלה מתפקידו, כראש הממשלה.
נכון הדבר, כי חוק יסוד: הממשלה, אינו קובע באיזה מקרה רשאי ראש הממשלה להתפטר מתפקידו, כראש הממשלה והוא מותיר מרחב של שיקול דעת, בלתי מוגבל, לראש הממשלה, כדי להחליט מתי ובאיזה נסיבות, יכול הוא להתפטר מתפקידו, כראש הממשלה. ככל הנראה סמך המחוקק על יושרו והגינותו,
כמו-גם על בגרותו הנפשית והאישית של מי המכהן בתפקיד ראש הממשלה, לפיה לא ינצל הוא מציאות פוליטית בלתי רלוונטית להתפטרותו או היקלעותו למצוקה אישית, תוך שהוא עושה שימוש, במכשיר ההתפטרות שלו, מתפקידו כראש הממשלה, כדי להשיג הישגים פוליטיים, הזרים לרוח חוק יסוד: הממשלה ולהביא לבחירות מוקדמות, במטרה להיטיב מעמדו ומצבו הפוליטי.
התירוץ העלוב מבית מדרשו של ראש הממשלה, בנימין (ביבי) נתניהו, שבו מבקש הוא להצדיק חזרתו מהסכמתו המוקדמת להקמת התאגיד - הסכמה אליה הגיע הוא, קודם לכן, עם שר האוצר,
משה כחלון - במצבם העגום של עובדי
רשות השידור, העומדים להיות מפוטרים, עם הקמת התאגיד וכן בעובדה שסיעתו של כחלון, סיעת "כולנו" הסכימה, בהסכמים הקואליציוניים לכבד דרישות הליכוד, מעוררת, במקרה הטוב, חיוך ציני וגיחוך מר. פתע פתאום דורש
בנימין נתניהו מוסריות וקיום הסכמים קואליציוניים, שעה שלאורך הקריירה הפוליטית הארוכה שלו, יודע הוא - וגם/או אמור לדעת הוא - כי הסכמים קואליציוניים, אינם שווים אפילו מחיר הנייר, שעליו נכתבו תנאיהם השונים.
אומנם חוק יסוד: הממשלה לא קבע מה הם התנאים שבהם יכול ראש ממשלה להתפטר מתפקידו, להביא להתפטרות הממשלה ובעקבות זאת לגרור מדינה שלמה, להוצאת כספים מיותרת ולהקדמת הבחירות. נכון הדבר שצילו של איום הגשת כתב אישום נגד בנימין נתניהו, כראש ממשלה מכהן, מרחף מעל ראשו של בנימין נתניהו. נכון הדבר, שאם תתקיימנה בחירות מוקדמות, אולי יורה היועץ המשפטי לממשלה, על הקפאת ההליכים המתקיימים, בימים אלה נגד בנימין נתניהו, העלולים להביא להגשת כתב אישום נגדו, עד לאחר הבחירות. אבל, האם דבר זה מצדיק, התפטרותו של נתניהו מתפקידו כראש הממשלה, יצירת מצב של התפטרות הממשלה כולה, כתוצאה מכך והקדמת הבחירות?
לאור התנהגותו הצינית של בנימין נתניהו ואיומו להתפטר מתפקידו כראש ממשלה, ראוי לתקן חוק יסוד: הממשלה ולקבוע, המקרים שבהם לא יוכל ראש הממשלה להתפטר מתפקידו, כראש ממשלה מכהן. נכון שקשה להגדיר וקשה - עוד יותר - ליישם זאת, בפועל ולמעשה. עם זאת, שעה שפוליטיקאי עושה שימוש בלתי ראוי, בכל הכבוד הראוי, באפשרות התפטרותו מתפקידו כראש ממשלה מכהן, לדעתנו אנו, תוך שימוש בחוק יסוד: הממשלה, לעשות כן, יש להגביל זכות זו, באופן מיידי - בין אם מדובר בבנימין נתניהו או בראש ממשלה עתידי אחר, תהא זהותו, אשר תהא.
