X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
אין כל סיבה כל שהיא, שהמדינה תממן מכספי המיסים של כלל אזרחיה, שומרי תורה ומצוות, כמו-גם חילונים גמורים, הליכים בענייני סכסוכים בענייני ממונות, על-פי עקרונות חוק הבוררות ובהתאם לדינים החלים, כדת משה וישראל. מי הרוצה להתדיין בפני בית-דין רבני אזורי, מוטב יעשה זאת, על חשבונו שלו ולא במימון הקופה הציבורית
▪  ▪  ▪
[צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]

למי שתוהה ואינו יודע מה משמעות המונח הלטיני "תיאוקרטיה", נבהיר כי תיאוקרטיה הינה שיטת ממשל הרואה באל השליט הישיר של החברה והמדינה. לפי גישה זו חוקי האל הינם החוקה הלגיטימית היחידה. נזכרנו בהגדרה זו, בימים אלה, כשהממשלה הפיצה, בין גורמים העוסקים במשפט ובחקיקה, תזכיר חוק הקובע שיוענקו לבתי הדין הרבניים האזוריים, בישראל סמכויות שיפוט בסכסוכים אזרחיים. כיום פוסקים בתי הדין הרבניים האזוריים, באופן מקביל - יחד עם בתי המשפט לענייני משפחה, בענייני משפחה, לרבות בענייני מזונות אישה ומזונות ילדים, החזקת ילדים, משמורת קטינים וכל הקשור והכרוך בכך. בענייני גירושין של יהודים, בישראל, מסורה הסמכות העניינית הייחודית לדון ולפסוק, בעניינים אלה, בתי-הדין הרבנים האזוריים, בלבד.
לפי תזכיר הצעת החוק, הרי בתי-דין רבניים אזוריים, יוכלו לדון ולפסוק בהתדיינות כספיות של יהודים, לפי דין תורה, אלא אם פסקי הדין יסתרו חוק שוויון זכויות האישה, או חוקי המגן המעניקים זכויות לעובדים או החוק המעניק הגנה לאדם בעל מוגבלות, כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. תזכיר חוק זה נוסח בידי הנהלת בתי הדין הרבניים.
תזכיר הצעת החוק קובע, כי יוענקו לבתי-דין הרבניים אזוריים סמכויות שיפוט, מלדון בסכסוכים כספיים, במקום סמכות הבוררות, לדון בעניינים אלה, לפי המצב החוקי הקיים, כיום. תזכיר הצעת החוק מציע לאפשר להעניק לבתי- הדין הרבניים האזוריים, סמכויות דוגמת הטלת עיקולים, כפיית עדים להתייצב בפני בתי-דין אלה והוצאת צווי עיכוב יציאה מהארץ וצווים זמניים אחרים. כמו-כן יוכלו בעלי-דין שעניינם התברר בערכאה ראשונה בפני בית-דין רבני אזורי, לערער על פסקי הדין של בתי-הדין הרבניים האזוריים, בפני בית הדין הרבני הגדול או בפני בג"ץ. כיום, אין חובה לאפשר ערעור לפי סמכות הבוררות הקיימת לבתי-הדין הרבנים האזוריים.. תזכיר הצעת החוק קובע עוד, כי בית הדין הרבני האזורי, יידון, אך ורק בסכסוך שכל הצדדים הנוגעים בו, מסכימים - במפורש ובכתב - שיעסוק בו.
לבתי הדין הרבניים יש סמכויות שיפוט בענייני גירושין ונישואין של בני הדת היהודית, אך בעבר דנו הם גם בהליכי בוררות בעניינים ממוניים. בשנת 2006 קבע בג"ץ, בהלכה שיצאה מלפניו, כי בתי דין רבניים אינם מוסמכים לדון כבוררים בסכסוכים כספיים ובנושאים שלא נקבעו בחוק, וכי על המדינה לעגן בחקיקה הליכי הבוררות.
"לערכאת שיפוט ממלכתית לא נתונה סמכות לדון ולהכריע כבורר מכוח הסכמת הצדדים, אלא אם ניתנה לה סמכות כזו במפורש בחוק", כתבה השופטת, איילה פרוקצ'יה, בעניין הגדרת סמכויותיהם השיפוטיות של בתי-דין רבניים אזוריים. לעניין זה הוסיפה היא וכתבה - בפסק-דינה - כי: "בתי הדין הרבניים הינם חלק בלתי נפרד ממערכת השפיטה בישראל, והם שואבים את כוחם וסמכויותיהם מכוח חוק המדינה. אין להם אלא מה שהחוק הקנה להם".
בעקבות פסיקה זן, הרי נמנע מבתי הדין הרבניים מלדון בסוגיות ממוניות, ומי שביקש לברר סכסוכים לפי המשפט העברי נדרש לפנות לבתי דין רבניים פרטיים לממונות. בישראל קיימים עשרות בתי דין מסוג זה, הפועלים במגזר החרדי והדתי-לאומי. חלק מהמוסדות הללו זוכים ליוקרה רבה בציבור. מתוקף חוק הבוררות יכולים פסקי הדין של בתי-דין אלה, לקבל תוקף של פסק דין רשמי, בכפוף לאשרור של בית משפט מחוזי.
בכל הכבוד הראוי, אין ברור לנו, מדוע יש צורך להעניק סמכות לבתי-דין רבניים אזוריים, שהוקמו מכוח חוק המדינה, להבדילם מבתי-דין רבניים פרטיים, הדנים בענייני ממונות, בהסכמה, על בסיס הסכם בוררות, זאת שעה שבתי-הדין הרבניים האזורים שהוקמו מכוח חוק, הינם בעלי סמכות שיפוט לדון בענייני ממונות, אך ורק אם כל הצדדים לדיון מסכימים לסמכותו העניינית של בית-דין רבני אזורי זה, לדון בסכסוך הממוני והם נתנו הסכמתם לכך - מראש, במפורש ובכתב?
לדעתנו אנו, הרי אין כל סיבה כל שהיא, שהמדינה תממן מכספי המיסים של כלל אזרחיה, שומרי תורה ומצוות, כמו-גם חילונים גמורים, הליכים בענייני סכסוכים בענייני ממונות, על-פי עקרונות חוק הבוררות ובהתאם לדינים החלים, כדת משה וישראל. מי הרוצה להתדיין בפני בית-דין רבני אזורי, מוטב יעשה זאת, על חשבונו שלו ולא במימון הקופה הציבורית, בעשרות בתי-דין רבניים פרטיים, הועלים בתחום זה, במימונם של הצדדים המעוניינים בבוררויות שכאלה. כפי שאין המדינה מממנת מכספי משלמי המיסים והקופה הציבורית - בדרך כלל - שירותי אדריכלות, שמאות, פסיכולוגיה ועוד, כך אין מקום לממן מכספי הקופה הציבורית שירותי בוררות בסכסוכי ממונות, באמצעות בתי-דין רבניים אזורים, שהוקמו בחוק.

הכותב הוא השותף-המייסד של ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה - בין היתר - בתחומי רישוי עסקים ותכנון ובנייה, בנוסף לשאר התחומים המשפטיים, בהם עוסק המשרד דוגמת: המשפט הפלילי, דיני מעצרים, דיני מיסוי, כמו-גם בתחומי המשפט העסקי, דיני חברות, פירוקים ופשיטות-רגל דיני ירושות וסכסוכים עסקיים-משפחתיים ודיני משפחה, כמו-גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין.
תאריך:  18/04/2017   |   עודכן:  18/04/2017
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
שלטון החוק החילוני או שלטון תיאוקרטי
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
צודק לחלוטין
אלי יזרעאלי  |  19/04/17 09:23
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
חיים שטנגר
מאמרו המקומם של יוסי קליין על הציונות הדתית צדק בדבר אחד: יש בה אנשים מסוכנים, דוגמת הרב יגאל לוינשטיין, שמתיימרים לדבר בשמה למרות שאינם חלק ממנה, ומוציאים שם רע לכל האחרים
חיים שטנגר
איך מסתדרים בין כל החמץ הזה, המוצג בגלוי ובראש חוצות בלי לעבור על הציווי ההלכתי של "בל ייראה ובל יימצא". מילא, בל יימצא, זה עניינם של בעלי המסעדות, אבל בל ייראה זה עניין שלנו, הולכי הרגל, הרואים ת'חמץ מוצג בגלוי מבעד לזכוכיות של בתי-הקפה והמסעדות
חנינא פורת
לפני 60 שנה מונה חיים הרצוג לראש מטה פיקוד הדרום    בתקופה הקצרה ששימש בה כאלוף פיקוד הוא פיתח ועיצב את יחסי הצבא עם הבדואים הנודדים למחצה ועם ההתיישבות היהודית החדשה לאורך גבולות מצרים וירדן, בהם מתיישבים עולים חדשים    נבחן את תרומתו בתחומים אלה וננסה לראותם על רצף יישובו של הנגב בעשור הראשון למדינה
חיים שטנגר
המשאב הציבורי, הקרוי זיכרון היסטורי, הבא לידי מימוש וביטוי - בין היתר בדרך של הנצחת אישי ציבור, אינו רכושו הפרטי של היחיד או של בני משפחתו של המונצח. לכן, ככל שתוקם רשות הנצחה ארצית בחוק, כן ייטב וכן יפחתו הלחצים הפוליטיים, המשפחתיים והאחרים
חיים שטנגר
אין לצפות מחברי-כנסת להשתתף בדיון סרק בוועדת הכספים, כפי שניסה לכפותו עליהם יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני. לכן, משסירב הוא לבקשתם לדחות דיוני הוועדה, ליום המחרת, כדי לאפשר להם, ללמוד כראוי השינויים שהוכנסו, באופן פתאומי לחוק, בידי משרד האוצר, מנע הוא מהם - אפשרות ראויה להשתתף בהליך החקיקה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il