מה אנו יכולים, בשלב זה, ללמוד מביקור טראמפ באזור ובישראל?
ראשית כל, ארה"ב "חוזרת" למזרח התיכון, לאחר שזה ננטש ב-8 השנים האחרונות על-ידי ממשל אובמה; ארה"ב של טראמפ, למרות שאינה זקוקה יותר לנפט של האזור ואינה תלויה בו, רואה בו אינטרס אמריקני מובהק בשל מיקומו הגאוגרפי החשוב והיותו צומת דרכים חשוב לכלכלה העולמית; אם אובמה נטש את בעלי בריתו באזור, הרי שטראמפ חוזר אליהם, מחבק אותם ומבטיח שהוא לא ינטוש אותם, אלא אף יגן עליהם.
ומכאן נובע השינוי השני הגדול במפת "הבריתות" של המזרח התיכון. אם ממשל אובמה ראה באירן את הגורם האזורי החזק, ולכן לא רק שחתם עמה על הסכם גרעיני שיאפשר לה בעתיד לפתח מהר נשק גרעיני, אלא גם צידד בשאיפות ההגמוניה שלה בסהר הפורה ובמאבק השיעי שלה נגד המדינות הסוניות שהיו בעלות בריתה של ארה"ב בעבר. כיוון שכך הוא נתן לאירן יד חופשית בסוריה ולא נקף אצבע מול פשעי המלחמה של אסד. בא טראמפ ומצהיר קבל עולם: זה נגמר! אירן היא האויב הרע, וארה"ב מתייצבת לימין המדינות הסוניות!
ובמסגרת הזאת, סעודיה היא הציר המרכזי של הקואליציה הסונית שארה"ב תומכת בה. ומכאן עסקת הנשק הממש דמיונית בין ארה"ב לסעודיה של כמעט חצי טריליון דולר ב-10 שנים, שיחמשו את סעודיה במיטב איכויות אמצעי הלחימה בים, באוויר, ביבשה ובאלקטרוניקה. ברור שמעבר לממד הצבאי, יש כאן ממד כלכלי ממדרגה ראשונה: הרבה מקומות עבודה בארה"ב (כהבטחת טרמפ בבחירות) וגם בסעודיה עצמה. אין סכנה גדולה לדעתי שסעודיה תפנה את הנשק נגד ישראל בעתיד. הבעיה היא מה יקרה אם המשטר הסעודי יפול בעתיד, והוא הרי לא הכי יציב. שאלה אחרת היא עד כמה יוכלו הסעודים לנצל כהלכה את מה שיקבלו. לפי הביצועים שלהם בעבר, ועכשיו בתימן, הצבא הסעודי אינו מהמשובחים.
משבר של קיצוניות
ועכשיו לנושא מרכזי אחר, שטראמפ הגדירו כמטרה העיקרית של הביקור: לרתום את מדינות ערב וכלל מדינות האיסלאם למלחמה בטרור, ששחקניו העיקריים הוגדרו במפורש ע"י טראמפ: דאעש, אל-קאעידה, חיזבאללה, חמאס, ומעליהם אירן, פטרונית הטרור. היעד הוא "לבודד את אירן", ולהקיא ולהשמיד את אנשי הטרור, האידיאולוגיה שלהם, והמימון שלהם. מה שממשל אובמה נמנע מלהגיד, אומר טרמפ בפני 50 ראשי מדינות מוסלמיות: " בכנות, צריך להתמודד עם המשבר של קיצוניות איסלאמית וקבוצות הטרור האיסלאמי שקיצוניות זאת מעודדת". איך עושים את זה? המדיניות שטראמפ מציג: ארה"ב לא תעשה את המלאכה עבורכם. אתם המוסלמים תעשו, כל מדינה בתחומה וכולם ביחד. ארה"ב תסייע .
וזה מביא אותנו לרשות הפלשתינית. כאן התמונה מורכבת. מצד אחד טראמפ אומר שהתרשם שאבו מאזן חפץ בשלום (בדיוק כמו נתניהו ) ורוצה להתחיל מיד במו"מ; אבל מצד שני הוא אומר לו בפומבי שלא יכול לשרור שלום בסביבה בה "האלימות שולטת, ממומנת ואפילו מתוגמלת"; ומהצד השלישי כמעט חצי מהאוכלוסייה הפלשתינית מצויה תחת שליטת החמאס, ארגון טרור. לכן, על-פי תפיסת טרמפ, תפקידו של אבו מאזן הוא גם לשרש את האידיאולוגיה של החמאס, המצמיחה טרור, וגם לסלקו. משימה בלתי אפשרית, לדעתי.
ונקודה אחרונה. טראמפ עזב את ישראל בלי שום סיכום או אמירה פומבית על מהלך קונקרטי. לא מעט בפוליטיקה ובתקשורת ציפווקיוו שיפתיע אותנו לרעה ויתן לנתניהו נבוט בראש. מה שהתחוור בברור, חד וחלק, לעיני העולם כולו הוא שנשיא ארה"ב הוא ידיד חם, אוהב של ישראל, עם קשרים אישיים לבביים עם נתניהו, היפוכו הגמור של אובמה . אבל, יש כאן אתגר לנתניהו . אבו מאזן הצטייר בעיני טרמפ כרודף שלום וחפץ מידית במו"מ? למה שלא ייענה לרחשי הלב של טראמפ ויזמן את אבו מאזן למפגש סמלי ראשון של רצון הדדי בשלום? למה לחכות למתווך של טראמפ?