תחנות רוח

לי הבטיחו על אגרת: כי אני מכולם אתעטף עלי כותרת, בצבעי אדמדם. גלים סוחפים, גיליתי, קיימו ההבטחות - והדלתות הן פתוחות.

יש ארץ מלומדת, בה עלים של זהב, היא פותחת את הדלת לבחירי המיטב. אקח אניה, אל ארץ עלי זהב אפליג, אכתירם לראשי !

מרחקים של יופי מרחקים של אופק מתוק, הן יש עוד הרבה להבטיח, אם אסע לאופק, אגלה עוד אופק רחוק הן יש עוד, ממלכות, לא שלי.

עוד בטרם הסתיימו כל המנוניי, בלי מפריע, את שנתי פתאום חששתי, איך אשוב להבטיח?, לכל פירותיי, איני מסוגל להתקרב, כמו הפכתי רעב למרחק של יופי, מרחקים של אופק מתוק הן יש עוד הרבה להבטיח אם אסע לאופק, אגלה עוד אופק רחוק, הן יש עוד ממלכות לא שלי

ומי משטה בי כצו תמידי, ותחנות של רוח מציב, ואת כל מה שהיה צריך להיות שלי, מעיף ?

מרחקים של יופי.