X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  נאומים/הרצאות
אביחי מנדלבליט היועץ המשפטי לממשלה ממשלת ישראל
בלוג/אתר רשימות מעקב
הרצאה של היועץ המשפטי לממשלה בכינוס לשכת רואי החשבון באילת - יולי 2017 [יא' בתמוז התשע"ז, 05.07.2017]
▪  ▪  ▪
אביחי מנדלבליט [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
עוד לא בשלה העת
ישנם פרסומים כאלה ואחרים על ממצאי החקירה, אך מתוך שיקולים של טובת החקירה עוד לא בשלה העת להתייחס לנכונות הדברים, ובכך לאפשר אולי להדלפות כאלה ואחרות, ולטענות שנשמעות מגורמים מסוימים שיש בהן לשבש את החקירה, ואף להכין את החשודים לחקירותיהם הצפויות.

נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, ידידי יזהר קנה;
הנשיא לשעבר, ראובן שיף;
המנכ"לית גברת כרמון;
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד;
האלוף (במיל.) גדי שמני;
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש;
יו"ר בנק הפועלים, עודד ערן;
רואי החשבון ובני המשפחות;
מכובדיי כולם.
  • אני שמח לעמוד כאן לפניכם היום ומודה למארחיי על ההזמנה וההזדמנות החשובה להציג לפניכם את דבריי ביחס לנושא הרצאתי - על שומרי הסף של שלטון החוק ושל כספי הציבור.
  • כפי שתראו מיד, רבים הם הממשקים הרעיוניים - ואף חלק מאלה המעשיים, הקיימים בין הייעוץ המשפטי לממשלה לבין מקצוע ראיית החשבון.
  • לפני שאצלול אל גוף העניין, אציין רק בקצרה, שקיימתי אתמול שיח מקצועי משמעותי עם ראשי לשכת רואי החשבון. בראייתי, מדובר היה בשיח פרודוקטיבי ובטוחני, כי את תוצאותיו נראה כולנו כבר בזמן הקרוב.
  • מקצוע ראיית החשבון הוא מקצוע ייחודי למדי. ייחודו של מקצוע זה טמון בפרדוקס המובנה בין היותו של רואה החשבון ממונה ע"י לקוח מסוים לבין כך שאותו לקוח הוא מושא הביקורת, אשר על רואה החשבון לבצע באופן בלתי תלוי ושעליו לחוות דעתו המקצועית בדבר תקינות דוחותיו הכספיים. על כך יש להוסיף, שאמתו של דבר היא, כי צרכן עבודתו של רואה החשבון גם אינו בדיוק מי ששכר את שירותיו, שילם את שכרו ועבד איתו בתהליך הביקורת של דוחותיו הכספיים. לרואה החשבון לקוחות רבים. קודם כל, בעלי המניות של החברה שמינו אותו באסיפה הכללית לפי המלצת הדירקטוריון, ובשנה שלאחר מכן יקבלו את תוצר עבודתו של רואה החשבון - הדוחות הכספיים של התאגיד. אותם לקוחות - בעלי מניות - יכולים להית בעלי פנים רבים ושונים.
  • בין לקוחותיו של רואה החשבון עשויה להיות גם גברת כהן מחדרה שרוצה להשקיע את מיטב כספה בחברה ציבורית, משקיעים פרטיים ומוסדיים, נושים ומחזיקי אג"ח שהלוו את כספם לתאגיד, רשות המיסים - היינו, הקופה הציבורית, או שורה שלמה אחרת של "צרכני" הדוחות הכספיים, פרטיים וציבוריים. אכן, רואי חשבון הם שומרי הסף של כספי הציבור. ככאלה, אתם, רואי החשבון, הם אלה הניצבים על חומות התקינות הכספית ושערי ההתנהלות העסקית התקינה.
  • אחד מתפקידי כיועץ משפטי לממשלה - ועל כך עוד ארחיב בהמשך - הוא ליווי ועיצוב החקיקה הממשלתית. בצמתים רבים אנו נזקקים, לשם מילוי התפקיד האמור על הצד הטוב ביותר, לעזרתם של "גורמי השטח", "צרכני החקיקה" ואלה שמיישמים אותה בפועל ולה השלכה ישירה על חיי היום-יום המקצועיים שלהם. רואי החשבון הם מבין גורמי השטח הבולטים שעזרתם מתבקשת - וגם ניתנת - לעתים קרובות, מועילה רבות ומוערכת ביותר. כך לדוגמה, שיתוף הפעולה עם מארחתנו היום - לשכת רואי החשבון, בחוק ההסדרים האחרון היה פורה וחיוני לעיצוב הסדרים חקיקתיים נאותים.
  • בחלק מהמקרים ההיוועצות ברואי החשבון בעיצוב החקיקה הראשית והמשנית אינה רק בבחינת המלצה או עזרה שאנו שמחים לקבל, אך שגם בלעדיה נסתדר. לא; ההיוועצות ברואי חשבון היא לעתים מצוות הדין, וככזאת היא הכרח שבלעדיו הליך החקיקה לוקה בחסר והפרי שהוא מניב פגום. כך, אנו מוצאים בחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955 חובת היוועצות במועצת רואי החשבון ולשכת רואי החשבון בהליכי התקנת תקנות מכוחו. חובה זו קיימת לא רק כדי לשתף את רואי החשבון בעיצוב הסדרת המקצוע שלהם, אלא גם מתוך הכרה בחשיבות תרומתכם לתוכן החקיקה בכלל.
  • חובת היוועצות זו קיימת גם לגבי תקנות שאינן קשורות במישרין למקצוע. כך לדוגמה (נוספת), היא חובת ההיוועצות בלשכת רואי החשבון עת רשות המיסים קובעת "עמדה חייבת בדיווח" לפי חקיקת המס השונה ; כך גם, חובת רשות ניירות ערך להיוועץ בנשיא לשכת רואה החשבון לפני קביעת הנחיות לעניין הצגת פרטים בדוחות כספיים של תאגידים מדווחים ; ועוד.
  • מעבר לחובת ההיוועצות הסטטוטורית בלשכת רואי החשבון, אנו רואים בחקיקה הכרה נוספת לחשיבות הלשכה בעיני המחוקק שמצא לנכון, בכמה מקומות בחקיקה, לשלב את נציגי לשכת רואה החשבון בוועדות ומועצות סטטוטוריות. למשל, הרכב הוועדה למינוי מבקרים פנימיים בגופים ציבוריים ; הוועדה למינוי רו"ח בחברות ממשלתיות או לביקורת חשבונותיהן של סיעות ורשימות המשתתפות בבחירות לרשויות המקומיות ; הוועדה לפטור מחובת מכרז לעסקה במקרקעין ; הוועדה להכרה במכללות חוץ תקציביות למשפטים ; ועוד.
  • אם נבחן את החקיקה, נראה שיש הסתמכות ניכרת גם על גילויי דעת ותוצרים אחרים של לשכת רואי החשבון, כבסיס להסדרה בחוקים ובתקנות. זו היא עדות נוספת להכרה בחשיבות פועלכם. דוגמה אחת מני רבות לכך, ניתן למצוא בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, תשע"ו-2016. הגדרת עסק חי נסמכת על גילוי דעת מקצועי של לשכת רואה החשבון. ובלשונו של המחוקק בגוף החוק ממש: ""עקרון עסק חי" - כמשמעותו בגילוי דעת שפרסמה לשכת רואי החשבון בישראל.".
  • ההסדרה של מקצוע ראיית החשבון היא אחד הנושאים שבאחריות שרת המשפטים דווקא. העלאת רמת ואיכות השירות שמקבל הציבור מרואי החשבון היא מטרה מאוד חשובה בעינינו ולכן אנו שוקדים תמיד על זיהוי כשלים במערך הנורמטיבי החל על רואי החשבון, הצעת פתרונות לכשלים אלה וקידומם תוך היוועצות בגורמים הרלוונטיים בהם, בראש ובראשונה, מועצת רואי החשבון ולשכת רואי החשבון.
  • אחד הפרויקטים המרכזיים שאנו עוסקים בהם בגזרת רואי חשבון הוא הצעת חוק רואי חשבון (שינויים בדין המשמעתי).
  • על-רקע ביקורת עולה וגוברת בקשר למודל השיפוט המשמעתי הקיים של רואי החשבון, יזמנו תיקון חקיקה מקיף בשיתוף פעולה עם מועצת רואי החשבון ולשכת רואי החשבון. מודל השיפוט המשמעתי הקיים בידי מועצת רואי החשבון, הוא מיושן ולא מתאים לחקיקה המודרנית המסדירה שיפוט משמעתי של מקצועות מוסדרים. אופיו של ההליך הקיים הוא אינקוויזיטורי, סמכויות החקירה, ההחלטה והאכיפה מרוכזות בידי גוף אחד - הוא המועצה, באופן שיש בו כדי לשבש את מראית פני הצדק ולהעלות ספקות בטוהר ההחלטה שמתקבלת בדין המשמעתי ובצדקתה. כמו-כן, נוכח אופיה הקולגיאלי של המועצה, רבים המקרים שבהם קיים ניגוד עניינים בין מי מחברי המועצה לבין עניין קונקרטי המובא לפניה.
  • צריך לומר ביושר והגינות, כי אכיפת הדין המשמעתי בתחום ראיית החשבון אינה אופטימלית, והדבר פוגע בתחום ראיית החשבון ובמעמד רואי החשבון כשומרי סף. אכיפת הדין המשמעתי בתחום ראיית החשבון ופיתוחו של הדין המשמעתי שחל על רואי החשבון, הם בעלי חשיבות ציבורית רבה. זאת, מאחר שהמשק והציבור בכללותו מסתמכים על הבקרות והאישורים שרואי החשבון עורכים ונותנים. לכן, יזמנו בשיתוף פעולה כאמור, הסדרה מחדש של השיפוט המשמעתי של רואי חשבון. לפי הצעת החוק סמכות השיפוט המשמעתי תעבור מידי מועצת רואי החשבון לוועדת משמעת שתפעל כטריבונל מעין-שיפוטי עצמאי.
  • לאור האמור, הצענו הסדר עדכני הקובע, בין היתר, הוראות בעניין מינוי ועדת משמעת עצמאית וכהונתה, מינוי תובע וחוקר - סמכויותיהם ותפקידיהם, דרכי הדיון בוועדת המשמעת ואמצעי המשמעת שהוועדה מוסמכת להטיל על מי שהורשע בעבירת משמעת. הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת בחודש מרס האחרון ואנו לקראת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת. אנו מצפים לשיתוף פעולה מלא מצד לשכת רואי החשבון בקידום ההצעה, אשר עוצבה בתיאום איתה ולאחר שהתקבלו הערותיה ואף חלק מההסדרים המוצעים גובשו בהתאם לאותן הערות. אני מאחל לכולנו, כי בקרוב תתקבל הצעת החוק ותהפוך להיות חוק בישראל, אשר יסייע בהעלאת רמת הטיפול המשמעתי ברואי חשבון וישדרג אותו. לדבר תהא לטעמי השלכה חיובית רבה על איכות הביקורות של רואי החשבון והשירות שהם מעניקים.
  • אותו רציונל של העלאת והבטחת איכות הביקורת ושירותי ראיית החשבון ניצב לנגד עינינו כאשר אנו מסייעים לרשות לניירות ערך בפרויקט הקמת תאגיד הפיקוח על רואי החשבון של התאגידים הציבוריים. זו היא למעשה המקבילה הישראלית של ה- PCAOBהאמריקני, ומוסדות דומים נוספים שקיימים היום ברוב מדינות העולם, בוודאי באלו המפותחות. לאור האמונה בחשיבות הפרויקט, אנו מלווים מראשיתו את המהלך לניסוח הצעת חוק להסדרת תאגיד הפיקוח על רואי חשבון של תאגידים ציבוריים, התשע"ז - 2017.
  • הקמת תאגיד הפיקוח על רואי החשבון המבקרים של החברות הציבוריות, תענה על הצורך הציבורי החיוני להבטיח את תקינות הביקורת החשבונאית באופן שיבטיח קבלת דיווחים נכונים ומהימנים של תאגידים שהציבור מחזיק בניירות הערך שלהם. כידוע לכם, כיום, הפיקוח הממשלתי בישראל על רואי החשבון המבקרים של חברות ציבוריות, הוא עקיף וחלקי מאד, בלשון המעטה. גם המוסד לסקירת עמיתים, שהוא יוזמה מבורכת של לשכת רואי החשבון, אינו נותן מענה מספיק נוכח הדרישות הבינלאומיות בגזרה זו. בכל השווקים המפותחים בעולם הגיעו למסקנה זו זה מכבר - והקימו גוף פיקוח בלתי תלוי על עבודת רואי החשבון המבקרים, עת אלה עוסקים בביקורת תאגידים המדווחים לציבור. הקמת גוף מקביל ל-PCAOB חשובה גם לשיתוף הפעולה הכלכלי ולקשרי המסחר, ולאופן שבו גופים בינלאומיים ואפילו מדינות בעולם רואים את הכלכלה הישראלית. יוזמת החקיקה כאמור היא של רשות ניירות ערך ומשרד האוצר, אולם, כאמור, אנו שותפים למהלך, ומאמינים ביוזמה זו ובנחיצותה.
  • כפי שכבר אמרתי, אני רואה חשיבות בכך שגורמים מקצועיים ישמעו בשלבי הגיבוש של החקיקה וכן בהליכי החקיקה עצמם. אני מניח ששמעתם על חוק "מס דירה שלישית" או בשמו הרשמי "מס ריבוי נכסים". כידוע החוק נתקף בבית המשפט העליון, הן על מהותו והן על הליך חקיקתו. בסופו של יום, בית המשפט העליון הוציא צו על תנאי בעניין הליך החקיקה בלבד וגם בעניין זה טרם נשמעה עמדתו הסופית של בית המשפט. לא אתייחס כאן למהות ההסדר, אך כן אציין שאחד הנושאים שעלו בעתירות ושאליו התייחסנו בתשובת המדינה היה מקומם של נציגי הציבור, וביניהם "אנשי השטח" כמוכם, בהליך החקיקה. אומנם לעמדתנו "עקרון ההשתתפות" שעליו דובר בפסיקה אינו עוסק בנציגי הציבור, אלא בנבחרי הציבור, כלומר חברי הכנסת, המייצגים קשת של השקפות ודעות ועמדת הציבור נשמעת באמצעותם. עם זאת, כן עמדנו בתשובתנו על כך ששמיעת נציגי הציבור היא חשובה ורצויה. זאת, כמובן בטרם קבלת החלטות בידי הרשות המינהלית, וכשהדבר בוודאי גם רצוי בהליכי החקיקה. בפועל, גם לשכת רואי החשבון הייתה שותפה הדוקה בניסוח ההסדר - גם בדיונים הפורמליים וגם בהתייעצויות הבלתי פורמליות.
  • מעורבות הלשכות המקצועיות, וביניהן לשכת רואי החשבון, באה לידי ביטוי גם בחוק ההסדרים האחרון, בין היתר, בתיקון שעסק בהסדרתן של מה שמכונה "חברות ארנק", או "חברות משלח יד" (כמדומני, עסקתם בנושא זה באחד המושבים שהתקיימו כאן אתמול). העיסוק הציבורי בחברות ארנק החל כבר בדוח הוועדה לשינוי חברתי כלכלי, הידועה בשם "ועדת טרכטנברג" משנת 2011. העמדה שהובעה אז הייתה שמצב שבו יחידים פועלים באמצעות תאגידים רק כדי ליהנות, בין היתר, מיתרונו של המיסוי הדו-שלבי, אינו צודק וגם אינו ראוי, גם אם הדבר נעשה באופן חוקי. זה אומנם ארך זמן, אבל בסופו של יום, ולאחר הליך שבו הלשכות המקצועיות ובראשן לשכת רואה החשבון לקחו חלק פעיל - הן בטרם הליכי החקיקה והן בהליכי החקיקה עצמם - נסגרו חלק מה"פרצות" החוקיות שתמרצו יחידים לפעול באמצעות חברות ארנק. מי שישווה בין הצעת החוק שהוגשה לכנסת בעניין זה לבין הנוסח הסופי של החוק יבחין בלא מעט שינויים שהוכנסו בנוסח החוק, וזאת, בין היתר, כתוצאה מהשיח החשוב שהתקיים, בין היתר, עם לשכת רואי החשבון.
  • נושא נוסף וחדש שאנו עוסקים בו בצורה אינטנסיבית כיום ובעיני הוא בעל חשיבות עצומה למשק - וגם לרואי החשבון המלווים חברות קטנות ובינוניות, הוא - הקמת שוק בורסאי לחברות קטנות ובינוניות.
  • ב-26.4.2017, מינו שרת המשפטים ושר האוצר צוות בין-משרדי לבחון הקמת שוק בורסאי, שייתן מענה לגיוסי הון וחוב על-ידי חברות קטנות ובינוניות, שלא עומדות בקריטריונים של הון עצמי ושווי חברה כדי להנפיק בבורסה בתל אביב.
  • כמו במדינות רבות, גם בישראל הרוב הגדול של החברות העסקיות הן חברות קטנות ובינוניות. ביניהן יש גם הרבה חברות צמיחה וטכנולוגיה.
  • חברות אלו הן מנוע צמיחה מרכזי של המשק, אולם הן מתקשות לקבל אשראי בנקאי או אחר. הדבר מקשה על חברות כאלה להתפתח ולצמוח, ולפעמים אפילו מקשה עליהן לנהל את עסקיהן השוטפים.
  • מימון ציבורי לחברות כאלו יועיל גם לחברות, גם למשקיעים מהציבור, וגם למשק כולו. לחברות הוא יגדיל את היצע מקורות המימון ויוזיל את המימון; לציבור הוא ייצור אפיק השקעה אטרקטיבי שהוא נזיל ומאפשר פיזור סיכונים; ומעל כל אלה, הציבור יוכל ליהנות באופן ישיר מהצלחת חברות אלו. קידום המגזר של העסקים הקטנים והבינוניים צפוי לתרום לצמיחת המשק כולו.
  • כידוע לכם, מדינות רבות בעולם הקימו בורסות משניות לחברות קטנות ובינוניות. רק כדוגמה - אציין את ה-AIM באנגליה, הFirst North בסקנדינביה, וה- TSX Venture בקנדה.
  • הצוות הבין-משרדי בוחן את המודלים בעולם - אלה שהצליחו יותר וגם אלה שהצליחו פחות - ומגבש מודל מתאים לשוק ההון הישראלי. מאחר שהבורסה נועדה לחברות קטנות יחסית לאלו שנסחרות בבורסה הראשית, דרישות הרגולציה שיחולו עליהן יהיו מותאמות, על-מנת לאזן בין עלות לתועלת ומבלי לוותר על הגנה נאותה למשקיעים בשוק זה.
  • מבחינת הדיווח החשבונאי, החברות ייהנו מהאפשרות שאושרה לאחרונה לדיווח חצי שנתי. נבחנות גם הקלות לגבי מבנה ומורכבות הדוחות הכספיים והאפשרות לדווח לפי תקינה ישראלית.
  • כמו-כן, הנפקת החברות תהיה מלווה ביועץ או מלווה עסקי, שנקרא באנגליה NOMAD, קיצור של nominated adviser.
  • כמובן שגם בבורסה הזו יהיה לכם - רואי החשבון, תפקיד קריטי בבקרה על הדיווח הכספי של החברות. בפרט אם יוחלט לצמצם דיווחים אחרים ולהתמקד בדוחות הכספיים, כפי שמקובל בבורסות מקבילות בעולם.
  • בצוות הבין-משרדי חבר מטעמי, עו"ד מאיר לוין - המשנה שלי למשפט כלכלי, התורם רבות מניסיונו וידיעותיו בתחום. ככל שתחפצו בכך, הרי שתוכלו לעמוד עמו בקשר ולשתף בכל תובנה, או רעיון שיש לכם ואשר יוכלו לסייע בקידום הפרויקט החשוב.
  • עתה, ברשותכם, אתייחס גם לשומרי סף נוספים - אלה הם אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, אשר מתוקף תפקידי אני עומד בראשם.
  • אתם בטח שומעים מדי פעם בחדשות על נושאים שמגיעים לשולחני ועל החלטות שמתקבלות על ידי. בעת האחרונה למשל, עמדו על הפרק, בין היתר, חקירות בעניינו של ראש הממשלה, או שר משרי הממשלה, סוגיות שקשורות לחוק ההסדרה ולייצוג המדינה בעתירות נגד חוק זה, סוגיות משפטיות הקשורות לתאגיד השידור הציבורי, למיכל האמוניה בחיפה, לגיורים, לתופעה הבזויה של התנכלויות לחיילים חרדים, והדוגמאות עוד רבות. כפי שאתם יכולים בוודאי להבין, ליועץ המשפטי לממשלה יש תפקידים רבים ומגוונים.
  • עם זאת, בחקיקה הישראלית, אין חוק אחד שמגדיר את כל תפקידי היועץ וסמכויותיו. למעשה, היועץ המשפטי לממשלה פועל מכוח סמכויות רבות שניתנו לו במסגרת מאות חוקים שונים. המסמכים שמסבירים בצורה המרוכזת והטובה ביותר את "התורה" - תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה, הם שני דוחות של ועדות שעסקו בנושא זה - דוח ועדת המשפטנים בדבר סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, בראשות כב' הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון השופט שמעון אגרנט ודוח הוועדה הציבורית לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה ונושאים הקשורים לכהונתו, בראשות כב' הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון השופט מאיר שמגר. שני אלה מהווים את הבסיס לתפיסת העולם שלי לגבי תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.
  • על-פי דוח שמגר, ליועץ המשפטי לממשלה ישנם למעשה חמישה תפקידים שונים, שמכונים "חמישה כובעים" ואליהם התייחסתי בצורה זו או אחרת גם בדברי עד עתה:
1. היועץ עומד בראש התביעה הכללית ומערכת אכיפת החוק;
2. היועץ מעניק ייעוץ משפטי לממשלה ולרשויות השלטון האחרות;
3. היועץ נותן ייעוץ משפטי לממשלה בנוגע לחקיקה;
4. היועץ הוא מייצג המדינה בערכאות;
5. היועץ אמון על ייצוג האינטרס הציבורי ושמירה על קיום החוק באופן כללי.
  • חמשת הכובעים של היועץ המשפטי לממשלה משולבים יחדיו. הם נשענים כולם על יסוד אחד וממנו הם שואבים את כוחם - הגנה על שלטון החוק בישראל וקידום האינטרס הציבורי. זה למעשה תפקיד-העל של היועץ המשפטי לממשלה, שממנו נגזרים כל יתר התפקידים, ולא בכדי הציעה ועדת שמגר לשנות את שם התפקיד מ"היועץ המשפטי לממשלה" ל"יועץ המשפטי הראשי". מתפקיד-העל הזה נגזרים כאמור חמישה תפקידים שונים, הם חמשת הכובעים.
  • ברשותכם, אסביר בקצרה על כל אחד מהם ואפרט כיצד הם באים לידי ביטוי מדי יום ביומו, בחיי המעשה.
כובע 1 - ראש התביעה הכללית ומערכת אכיפת החוק
  • אפתח בכך שאומר ביחס למערכת אכיפת החוק, כי הציבור יכול להתגאות במערכת אכיפת החוק במדינת ישראל, במובן זה שמערכת אכיפת החוק היא מערכת עצמאית, מקצועית ונקיית כפיים. עצמאותה מבוססת על מסורת שנבנתה בעמל על-ידי ממשלות ישראל, יועצים משפטיים לממשלה ופרקליטי מדינה. הדרך בה פועלת מערכת אכיפת החוק היא אשר מאפשרת לאנשיה לחקור ולהעמיד לדין, ללא חשש, כל מי שפשע, יהיה תפקידו או מעמדו אשר יהיה.
  • שיקול-הדעת לפתיחה בחקירה או בהגשת כתבי-אישום במדינת ישראל אינו נתון בידי דרגים פוליטיים כלשהם. אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, כמו גם התביעה הכללית, החל מהיועץ המשפטי לממשלה ועד לאחרון התובעים בתביעה המשטרתית, נהנים מאי-תלות, ופועלים כך. כמובן, במסגרת ההיררכיה המקצועית הפנימית וההנחיות הרלוונטיות. קשה לשער את ההישג הממלכתי שבמערכת אכיפת חוק עצמאית הפועלת רק משיקולים מקצועיים.
  • כל ניסיון לפגוע במוסד היועץ המשפטי לממשלה או גורמי אכיפת החוק - פרקליטות המדינה, משטרת ישראל - הוא במסגרת הבל ורעות רוח. לא זו בלבד, אלא שניסיונות אלה הם חסרי אחראיות. אין תחליף למוסדות מערכת אכיפת החוק, והניסיון לקעקע את מקצועיותם הוא ניסיון נואל ונועד לכשלון.
  • אנו פועלים וחותרים לחקר האמת. זהו תפקידנו. אנו מוכוונים אך ורק לחקר האמת, ומבחינה זו החלונות ברחוב צלאח א-דין אטומים. אנו עובדים הכי מהר שאפשר, אך עם זאת לא נתפשר על המקצועיות.
  • אף על-פי שלא נהוג לחשוב כך, אכיפת דין היא דוגמה מובהקת לאופן בו היועץ המשפטי לממשלה משלב בין סמכויותיו בכובעים השונים. כך אני נדרש לעיתים לפרש הוראות חוק באופן שיקנה סמכויות למאבק עיקש בפשע ובשחיתות, ולפעול באופן מאוחד עם רשויות אכיפה ומודיעין שונות כגון רשות המיסים והרשות לאיסור הלבנת הון. לעיתים אני נדרש גם ליזום הליכי תביעה אזרחיים כדי למנוע מהחוטא לצאת נשכר מעבירתו או להתייצב בהליכים המתנהלים בין אזרחים בבתי המשפט כדי לבטא נאמנה את קולו של האינטרס הציבורי ביחס לסוגיה הנדונה.
  • אני מאמין בכך שלוחמה מיטבית בפשע ובשחיתות נעשית כאשר בידי היועץ המשפטי לממשלה מצויות מכלול הסמכויות שבכובעים השונים. היכולת לשלב בין הרשויות השונות ולהפעיל מגוון סמכויות לצורך מאבק בפשע היא חשובה ביותר, ומביאה לתוצאות אפקטיביות. נכון לומר בהקשר זה כי השלם עולה על סך חלקיו.
במסגרת הכובע של ראש התביעה הכללית, אני נדרש לתיקים פליליים שונים. מטבע הדברים, לא כל תיק פלילי מגיע לשולחנו של היועץ המשפטי לממשלה, אלא תיקים שיש בהם עניין ציבורי מיוחד או רגישות מיוחדת. ישנן הוראות חוק הקובעות כי חקירה פלילית נגד אישי ציבור מסוימים תיפתח רק באישור היועץ המשפטי לממשלה. הרציונל להוראות החוק האלו הוא בעיקר ההבנה שבפתיחה בחקירה נגד אישי ציבור יש השלכה ציבורית שהיא מעבר לעניינו של הפרט. כך, בחקירות המתנהלות בעניינו של ראש הממשלה, פרשות 1000 ו-2000, נמצאים סביב שולחן הדיונים חוקרי המשטרה, הפרקליטות המלווה, אנשי ייעוץ משפטי הבקיאים בסוגיות המתעוררות בחקירה, וגורמים נוספים. לכולנו יש מטרה משותפת - לגלות את האמת.
  • הסמכות להכריע בהליכים נגד ראש הממשלה נתונה ליועץ המשפטי לממשלה. יש הרואים בסמכות כח. אני רואה בסמכות חובה. חובה כלפי הציבור.
  • מכח סמכות זו, הנחייתי את חוקרי המשטרה היא אחת - לעשות כל שניתן לברור החשדות. לא להותיר בדרך לברור האמת ביחס למעשים שיכולים לבסס עבירה פלילית בת-אכיפה אבן מבלי שנהפכה.
  • חוקרי המשטרה, בראשות ראש אגף חקירות ומודיעין, ניצב מני יצחקי, וראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, תת-ניצב כורש ברנור, ממשיכים לפעול, גם בימים אלה, במקצועיות ובמרץ רב לאיסוף מסמכים, לגביית גרסאות מעדים, בארץ ומחוצה לה, לביצוע ניתוח של נתונים כלכליים, ולברור עובדות נוספות שלא אפרט. צריך לתת להם לבצע את מלאכתם.
  • מטבע הדברים רק חלק מכיווני החקירה גלויים. ישנם פרסומים כאלה ואחרים על ממצאי החקירה, אך מתוך שיקולים של טובת החקירה עוד לא בשלה העת להתייחס לנכונות הדברים, ובכך לאפשר אולי להדלפות כאלה ואחרות, ולטענות שנשמעות מגורמים מסוימים שיש בהן לשבש את החקירה, ואף להכין את החשודים לחקירותיהם הצפויות.
  • כפי שאמרתי בעבר, כאשר הדבר יתאפשר מבחינת טובת החקירה, אחשוף יותר מידע לציבור.
  • מאחר שהחקירה עדיין נמצאת בעיצומה, אסתפק בכך שאומר כי החקירה מתקדמת במרץ רב, אך חשוב מכך שהחקירה מתקדמת ותמשיך להתקדם באופן מקצועי.
  • ליווי החקירה מובל על-ידי פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), והעומדת בראשה פרקליטת המחוז גב' ליאת בן ארי, אשר פועלת בהרמוניה עם צוות החקירה המשטרתי, ועושה כל שלאל ידה כדי להצליח בברור הדברים. בדיונים שנערכים אצלי בתדירות גבוהה מאוד, פרקליט המדינה ואנוכי עוקבים מקרוב אחר הדברים ומקבלים החלטות כשהדבר דרוש. זאת חובתי.
  • העבודה היא עבודה משותפת, מסונכרנת וטובה. צריך לתת לעוסקים במלאכה לעשות את אומנותם. על דבר אחד אתחייב - ברגע שתסתיים החקירה, נתכנס יחד כל הגורמים המקצועיים, הפרקליטה המלווה, המשנים לפרקליט המדינה, המשנים ליועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, ונקבל החלטה.
  • אני ער לחשיבות לסיים את החקירה תוך זמן קצר, אך לצד החשיבות לפעול במהירות נמצאת החשיבות לברר את החשדות בצורה מיטבית, ולאסוף ראיות בצורה נכונה ומקצועית.
  • בתחום הזה, של אכיפת הדין הפלילי, מערכת אכיפת החוק היא עצמאית לגמרי. אסור שהיא תושפע ממי שקורא לה לקבל החלטה, כזו או אחרת, משיקולים שאינם בתחום המשפט הפלילי, או בכלל. כך תמיד, בכל תיק שהוא, וכך ימשיך להיות.
כובע 2 - הייעוץ המשפטי לממשלה
  • כובע נוסף של היועץ המשפטי לממשלה הוא היותו עומד בראש מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ולרשויות השלטון. היועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המוסמך של הדין ועמדתו מחייבת את הממשלה ואת רשויות השלטון, וזאת כל עוד לא קבע בית המשפט העליון אחרת.
  • דוח שמגר מסכם את תפיסת העולם בהקשר הזה בשני משפטים ממצים: "היועץ המשפטי הוא עורך הדין של רשויות השלטון. בתור שכזה הוא חייב נאמנות לרשויות האמורות ועליו לסייע להן כמיטב יכולתו למלא את תפקידיהן ולממש את מדיניותן. עליו לנסות ולחפש פתרון חוקי לבעיות הניצבות בפני הרשויות אם הדבר בר-ביצוע בגבולות החוק".
  • גם בכובע הזה, עיקר העבודה שלי נעשית באמצעות נציגיי - שהם המשנים שלי, שעומדים כל אחד בראש מחלקה במערך הייעוץ והחקיקה, המשפטנים עצמם ממחלקות הייעוץ והחקיקה, ומערך הייעוץ המשפטי בכל משרד ממשרדי הממשלה והגופים השלטוניים השונים. גורמים אלה מלווים את גופי הממשלה והשלטון בפעילותם השוטפת, ומעניקים להם ייעוץ משפטי בנוגע לפעולות שאותם גופים מבקשים לבצע.
  • במסגרת התפקיד הזה פועל מערך הייעוץ המשפטי על-מנת לסייע לממשלה לממש את מדיניותה במסגרת החוק. וחשוב להדגיש, הייעוץ המשפטי לא קובע את המדיניות - זה לא תפקידו, אלא תפקיד הממשלה שנבחרה לשם כך בבחירות דמוקרטיות. אני שב ואומר - תפקידו של הייעוץ המשפטי לממשלה לסייע לממשלה לממש את מדיניותה במסגרת החוק. נקודת המוצא לבחינת שאלות המגיעות לפתחי בכובע הייעוצי היא מה הדרג המדיני רוצה, ומשם מתחיל הדיון המשפטי אם הדבר הוא אפשרי במסגרת החוק.
  • במסגרת הייעוץ המשפטי שניתן לממשלה, מחובת היועץ המשפטי לומר באופן ברור וחד-משמעי כאשר קיימת מניעה חוקית לבצע פעולה מסוימת שהממשלה מבקשת לבצע. לצד זאת, תפיסתי היא שעלינו גם להציע לממשלה חלופות אפשריות למימוש מדיניותה בדרך חוקית.
  • אתן לכם דוגמא: משרד התרבות והספורט ביקש לקדם שינויים ביחס למבחני תמיכה במוסדות תרבות. נקודת המוצא לדיון הייתה מדיניות שרת התרבות והספורט ולפיה אין מקום שהמדינה תתמוך במוסדות תרבות שנמנעים במכוון מלהופיע במקומות מסוימים. עם זאת, מצאתי מניעה משפטית מלאשר את ההסדר המקורי שהתבקש על-ידי משרד התרבות - לשלול את מלוא התמיכה הניתנת לגופים מהטעם שסירבו להופיע במקום מסוים.
  • במקום זאת, גיבשנו ביחד עם המשרד הסדר של הפחתה מצומצמת ומוגבלת של רכיב התמיכות המתייחס להיקף ההופעות הנערכות מחוץ לאולם הבית של מוסד התרבות, וזאת ביחס למוסד תרבות שנמנע מלקיים הופעות בנגב, בגליל או באזור יהודה והשומרון. קבענו גם שתינתן למוסד התרבות הרלוונטי האפשרות להעלות את טענותיו, טרם קבלת ההחלטה על הפחתת התמיכה. ההסדר הזה היה מקובל על שרת התרבות והספורט ואומץ במסגרת מבחני התמיכה של המשרד. כיום הוא עומד לביקורת שיפוטית לפני בג"ץ, אבל זה כבר קשור לכובע שלי כמייצג המדינה בערכאות, אליו אתייחס בהמשך.
  • תחת הכובע הזה של הייעוץ המשפטי לממשלה, אני נדרש לטפל בסוגיות הרגישות ביותר שעומדת על סדר יומה של הממשלה - נושאים ביטחוניים, סוגיות של דת ומדינה, נושאים שקשורים להתיישבות באיו"ש, נושאים כלכליים, ועוד. פעמים רבות האתגר שמוטל עלינו המשפטנים מורכב במיוחד, בשל העדרה של מדיניות ממשלתית ברורה, כאשר גורמים ממשלתיים שונים אוחזים בעמדות שונות. במצבים כאלה אנחנו, כייעוץ משפטי לממשלה, צריכים להישמר שלא להיקלע למחלוקת בין קובעי המדיניות, אלא להציב את מתחם האפשרויות החוקיות שבגדרו הממשלה רשאית לפעול.
  • עלינו גם לוודא כי הדרג המדיני ממשש את אחריותו. בהקשר זה, ראוי להזכיר שתי דוגמאות מהתקופה האחרונה שקשורות לנושאי דת ומדינה:
  • ראשית, המקרה של המרכולים בשבת. במקרה זה, סברנו - לאורך כל הדרך - כי מי שאמור לקבל את ההחלטה על מדיניות פתיחת המרכולים בשבת בתל אביב הוא הדרג המדיני, בכפוף כמובן לדרישות החוק. בהתאם לכך, ניתן גיבוי משפטי מלא לעמדת הממשלה שביקשה לבחון את הדברים במסגרת ועדת מנכ"לים, ובהמשך, להחזיר את סמכות הבחינה לשר הפנים. עם זאת, מאחר שהממשלה התמהמהה מקבלת ההחלטה, וגם כשהתקבלה החלטה היה עיכוב בפרסומה ברבים, התוצאה הייתה שלבית המשפט לא הייתה ברירה, אלא להכריע ולקבל החלטה שיפוטית, מקום בו הדבר הנכון היה לקבל החלטת מדיניות. כיום הנושא נמצא בדיון נוסף, ולכן אינני יכול להרחיב עוד בעניין זה.
  • דוגמה שניה, שבה ניסינו להפיק לקחים מפרשת המרכולים, הייתה נושא הגיור. בהקשר זה, הערכנו כי בית המשפט העליון עתיד לפסוק בשאלת המעמד של גיורים רפורמים וקונסרבטיביים שנערכו בישראל, ולאמץ גם בהקשר זה את עמדתו ביחס לגיורים פרטיים אורתודוכסיים שנערכים בישראל. כלומר, לקבוע כי בהעדר חקיקה סותרת, המדינה נדרשת להכיר בהם. הערכה זו הוצגה בפני הדרג המדיני, והובהר כי עליו לקבל החלטה מודעת אם להמתין לפסק הדין, או ללכת במסלול של חקיקה. הבחירה ללכת במסלול של חקיקה הייתה של הדרג המדיני. תוכן החקיקה - כלומר, עיגון בחוק של מונופול למערך הגיור הממלכתי ביחס להכרה ממשלתית בגיורים שנערכים בישראל - נקבע ע"י הדרג המדיני, לאחר שנמצא על-ידנו כי הוא נמצא במתחם החוקיות. וגם ההחלטה כעת לבקש מבית המשפט המתנה של חצי שנה במתן פסק הדין, על-מנת לאפשר לוועדה שתוקם לבחון את הנושא, היא החלטה של הדרג המדיני. אנו כמובן פעלנו לכך שבית המשפט יסכים לדחות את מועד פסק הדין לאור החלטה זו, ולשמחתי בקשתנו התקבלה.
כובע 3 - ייעוץ משפטי לממשלה בענייני חקיקה
  • חלק מהייעוץ המשפטי לממשלה בא לידי ביטוי בכובע נוסף של היועץ והוא מתן ייעוץ משפטי לממשלה בענייני חקיקה. במסגרת הכובע הזה, מערך הייעוץ המשפטי מלווה גורמים ממשלתיים ומסייע להם להכין ולנסח חקיקה ממשלתית, וכן לגבש את עמדת הממשלה בכל הנוגע להצעות חקיקה פרטיות של חברי הכנסת.
  • גם בכובע הזה, היועץ המשפטי לממשלה ומערך הייעוץ המשפטי שעובד תחתיו, מסייעים לממשלה להגשים את מדיניותה - הפעם באמצעות הליכי החקיקה בכנסת.
  • וגם כאן חשוב להזכיר, שתפקידנו אינו לחוקק חוקים ולא לקבוע את מדיניות הממשלה לגבי חוקים. גם בתחום הזה נקודת המוצא היא שצריך לאפשר לדרג המדיני לממש את מדיניותו במסגרת החוק, ולסייע לו לעשות כן. הקביעה, כי קיימת מניעה משפטית בנוגע לחקיקה היא אפשרות אחרונה.
  • עם זאת, כאשר היועץ המשפטי לממשלה מגיע למסקנה שהגענו לאפשרות האחרונה הזו, חובתו היא להבהיר לממשלה באופן ברור את המניעה המשפטית הקיימת. אלה הם מקרים חריגים שבחריגים. כך עשיתי בעניין חוק ההסדרה, דוגמה המוכרת לכולכם, שכבר עסקתי בה רבות בעבר.
  • דוגמה נוספת, מהעת האחרונה, למעורבות היועץ המשפטי לממשלה בנושאי חקיקה נוגעת להצעת חוק פרטית שביקשה לשלול מעמותות מסוימות הטבות מס מהטעם שהתוצאה של פעילותן היא הליכים משפטיים נגד חיילי צה"ל ובכירי המדינה בחו"ל. אני סברתי, כי פגיעתה של נוסחה זו בחופש הביטוי איננה עומדת בדרישות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
  • בהתאם לכך, שונה נוסח החוק המוצע כך שרק עמותות שפועלות מתוך מטרה להביא להעמדה לדין של חיילי צה"ל ובכירי המדינה בחו"ל לא יזכו להטבות מס. סברתי, כי על-אף שגם בנוסח זה טמונים קשיים משפטיים, הרי שהוא מגלם איזון המצוי במתחם המידתיות בין התכלית הראויה של הגנה על חיילי צה"ל ובכירי המדינה מפני הליכים משפטיים בחו"ל, לבין הפגיעה בחופש הביטוי. לפיכך, לא מצאתי כי קיימת מניעה משפטית, להבדיל מקשיים משפטייים, מפני אישור ההצעה המעודכנת בוועדת השרים לחקיקה.
כובע 4 - ייצוג המדינה בערכאות
  • החוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין) קובע שבכל הליך שהמדינה צד לו, היא תיוצג על-ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו.
  • המדובר הוא בכל ההליכים המשפטיים שהמדינה צד להם, ובכלל זה במשפט אזרחי, דיני עבודה, דיני משפחה, משפט מנהלי וחוקתי והליכים נוספים. זאת, מעבר לתחום הפלילי שעליו דיברנו קודם.
  • באי-כוחו של היועץ המשפט לממשלה, בכל הנוגע לייצוג המדינה בערכאות הם הפרקליטים מפרקליטות המדינה, או מי שאני מסמיך לצורך העניין.
  • הכובע של היועץ המשפטי לממשלה כמייצג המדינה בערכאות מעורר לפעמים את השאלה - מה קורה כאשר הגורם שאותו מייצג היועץ או בא-כוח היועץ, למשל משרד ממשלתי מסוים, רוצה להציג עמדה שונה מעמדת היועץ? או מה קורה כשבאי-כוח היועץ מייצגים מספר משרדי ממשלה שונים באותו הליך, ובין המשרדים השונים יש מחלוקות, כך שכל משרד מבקש שהיועץ יציג את עמדתו?
  • השאלות האלו התעוררו במספר מקרים שהגיעו לבג"ץ בעבר והן זכו להתייחסות גם במסגרת דוח שמגר. עמדתי בהקשר זה, מבוססת על שנקבע בפסיקת בג"ץ ובדוח שמגר בעניין, והיא שצריך להותיר את האפשרות שהממשלה תציג בהליכים משפטיים עמדה נפרדת/שונה מעמדת היועץ המשפטי לממשלה למקרים חריגים ביותר. אחרת, אנו עלולים להביא לביזור של הייעוץ המשפטי ולחוסר יכולת להציג בפני בתי המשפט עמדה אחת, עקבית ומגובשת של המדינה.
  • כב' השופט רובינשטיין, שפרש מכס השיפוט אך לפני שבועות בודדים, כתב בהקשר זה ש-"כידוע יש מדינת ישראל אחת, וממשלה אחת, ויועץ משפטי לממשלה אחד, ופרקליטות מדינה אחת שמייצגים את כל גופי המדינה... תפקידם של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה הפועלות בכפיפות לו בהקשר המשפטי הוא האינטגרציה, כך שבית המשפט לא ישמע מנגינות מתווים שונים, משל היו אלה "שטיבלך" של נוסחים שונים".
  • בהקשר הזה המקרה של חוק ההסדרה, שאליו התייחסתי קודם, הוא דוגמה שראוי להזכיר. עמדתי ביחס לחוק ההסדרה היא שבצד היותו מנוגד לחובותיה של מדינת ישראל לפי המשפט הבינלאומי, פגיעתו בזכויות אדם איננה עומדת בדרישות החוקתיות.
  • הממשלה החליטה לפעול בעניין זה בניגוד לחוות דעתי, ולתמוך בהצעת החוק, אשר אף אושרה על-ידי הכנסת. עד כה, הוגשו לבג"ץ שלוש עתירות נגד החוק (אחת מהן נמחקה, כך שכיום תלויות ועומדות שתי עתירות).
  • לאור זאת, הודעתי לממשלה, כי בכוונתי להציג לפני בית המשפט העליון את עמדתי ביחס לחוק. במקביל, אישרתי לממשלה להיות מיוצגת בעתירה על-ידי עורך-דין פרטי, ועמדתה המשפטית, שאיננה תואמת כאמור את חוות דעתי ביחס לחוק, תובא על-ידי עורך הדין הפרטי לפני בית המשפט.
  • כפי שהבהרתי בעבר, ההתייצבות שלי בעתירות נגד חוק ההסדרה איננה בגדר פריבילגיה. זו חובה הנובעת מתפקיד היועץ המשפטי לממשלה כפי שהוא קיים במדינת ישראל מימים ימימה, ובהתאם לאופן בו הדברים תוארו בדוח שמגר. זוהי ערובה מרכזית לשלטון החוק במדינה ולהגנה על זכויות אדם. כמובן שהמצב בו היועץ המשפטי לממשלה מתייצב למעשה נגד הממשלה איננו רצוי, ויש להימנע ממנו ככל הניתן, ובאמת - המקרה של חוק ההסדרה הוא חריג שבחריגים.
  • מתן אישור לממשלה לייצג את עצמה באמצעות עורך דין פרטי היא בגדר חריג שבחריג. ישנם מקרים בהם אני מתיר הסדר מתון יותר, שבמסגרתו שר או גורם ממשלתי שמבקש להציג עמדה שונה מזו שהמדינה מציגה בפני בית המשפט, רשאי לעשות כן באמצעות עמדה נפרדת אותה מגישה הפרקליטות לבית המשפט, בנוסף לעמדת המדינה. כך נעשה לאחרונה בדיון הנוסף בתיק המרכולים בשבת, כאשר אישרתי לשר הפנים להגיש את עמדתו לבית המשפט. וכך גם צפוי להיעשות בתקופה הקרובה בתיקי הכותל, ביחס לעמדת הרבנות הראשית.
כובע 5 - מייצג האינטרס הציבורי
  • הכובע החמישי והאחרון של היועץ, הוא ייצוג האינטרס הציבורי. ליועץ המשפטי לממשלה אחריות כוללת לייצוג האינטרס הציבורי ולשמירה על קיום החוק באופן כללי.
  • תפקיד זה בא לידי ביטוי, למשל, בהוראת סעיף 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבויות היועץ המשפטי לממשלה) - שמעניקה ליועץ המשפטי לממשלה סמכות, לפי שיקול דעתו, להתייצב בכל הליך, גם כשהמדינה אינה צד לו, אם הוא מוצא שזכות של המדינה או זכות ציבורית או עניין ציבורי יכולים להיות מושפעים מההליך. תפקיד זה בא לידי ביטוי גם בהוראות חוק ספציפיות, שדורשות את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בהליכים מסוימים שהמדינה אינה צד להם, למשל בנוגע להסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות.
  • מכוח הכובע החמישי, אני מביע את עמדתי ומתייצב כעניין שבשיגרה, מדי שבוע, בהליכים משפטיים שונים, שהמדינה אינה צד להם. כך למשל, עשיתי בנושאים של פונדקאות, שימוש בזרע לאחר המוות, זכויות מבוטחי הביטוח הלאומי ושירותי הבריאות ובנושאים רבים נוספים שאני מוצא שיש חשיבות להציג בהם את האינטרס הציבורי הרחב.
  • אני גם מביע עמדתי בנוגע להסדרי פשרה שמוצעים בתובענות ייצוגיות, כפי שהיה הדבר בתובענה הייצוגית נגד קלאב הוטל; נגד פייסבוק ונגד חברות שונות בתחום הביטוח והנדל"ן. הכל כדי להביא לפני בית המשפט את האינטרס הציבור במובן הרחב.
  • מכוח הכובע החמישי יש לי אחריות לומר את עמדתי המשפטית בצורה ברורה וחדה בכל מקום שבו אני מוצא שהאינטרס הציבורי מחייב זאת, וגם לכך יש התייחסות בדוח שמגר. מכוח הכובע החמישי יש לי גם אחריות להתייצב לימינו של בית המשפט העליון שעה שהוא מותקף ביחס לפסקי דין שהתקבלו.
  • בהקשר הזה - של הכובע החמישי, ניתן להביא את הדוגמה של התייצבותי לאחרונה לפני בג"ץ בהליך שנגע לסמכויות בית הדין הרבני הגדול בקשר להחלטה בדבר מתן גט לאישה שבעלה הפך לצמח. באותו מקרה, סברתי כי בית הדין הרבני הגדול חרג מסמכותו בכך שביקש לדון בערעור שהוגש על-ידי מי שאיננו צד להליך, תוך פגיעה בזכויותיהם של הצדדים האמיתיים להליך, שכלל לא היו מעוניינים בדבר.
  • כמו שאתם מבינים, בחיי היום יום הסוגיות שמגיעות לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה הן רבות מאוד ומורכבות מאוד. במרבית הימים אני עובר מדיון לדיון וכל אחד מורכב יותר מן השני. אני חושב שתפיסת העולם חשובה כדי לשמור על המיקוד בתוך העשייה המורכבת הזו, וכדי להכווין אותנו בתוך המשימות תמיד לכיוון הנכון.
  • בנוסף לחמשת הכובעים של היועץ, אני תופס את תפקידי כיועץ משפטי לממשלה גם כתפקיד ניהולי, כמי שעומד בראש מחלקת הייעוץ והחקיקה וכבעל אחריות כוללת ביחס לפרקליטות המדינה.
  • בכל הנוגע לפרקליטות המדינה, פרקליט המדינה ואני עובדים באופן צמוד ובשיתוף פעולה מלא בנושאים המקצועיים כמו גם בכל הנוגע לניהול המערך. מעבר לכך, מאז כניסתי לתפקיד יזמתי וקידמתי תהליך של שינוי ארגוני במחלקת ייעוץ וחקיקה. לשינוי הארגוני הזה כבר יש השפעה רחבה על העבודה הממשלתית, והוא כבר מביא לשיפור בשירות שניתן על-ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה למשרדי הממשלה ולממשלה בכללותה. הוא מאפשר מקסום היכולות של המחלקה, תוך יצירת סדרי עדיפויות ומיקוד העבודה בנושאי ליבה בעלי היבטים רוחביים ועקרוניים. המהלך הזה מבוצע בהובלה של מי שנבחר לתפקיד חדש - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים), עו"ד אבי ליכט.
  • לסיכום, ראינו כיצד בתפקידיהם השונים של שומרי הסף של שלטון החוק ושל כספי הציבור קיימות נקודות השקה רבות. חלקן ברורות, אינטואיטיביות וממש יום-יומיות וחלקן באות לידי ביטוי ברמות הפשטה שונות שעיקרן בסיוע המבוסס על נסיונן וייחודן של כל אחת מהמערכות.
  • אני שב ומודה לכם על ההזדמנות להופיע פה הערב לפניכם, ומאחל לכם המשך ערב טוב ופורה.

תאריך:  05/07/2017   |   עודכן:  06/07/2017
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות אביחי מנדלבליט לדוא"ל
 
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
על שומרי הסף של שלטון החוק ושל כספי הציבור
הודעות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  כתוב הודעה 
1
אל תפריעו לו לחקור-בכספי ציבור
יעקב יעקב  |  5/07/17 22:43
 
- מישהו מפריע לו ?
ארי כספי  |  6/07/17 07:46
 
- וכמובן הכל החל בנושא ביביטורס
נסיעות כפולות לא   |  12/07/17 08:49
2
כשהיועמש חורג מסמכותו
טירקס- סו  |  8/07/17 18:53

פורום: פרשת כלי השיט
+
מ״ביבי מלך״ ל ״ביבי אלוהים״
יוסי21754  |  24/03/19 01:35
 
- ביביסטן
תימוני  |  24/03/19 20:52
 
- אתה יותר תמהוני מתימוני!!!
תימני  |  27/12/19 14:06
 
- קשקוש נבוב
רצינות  |  25/03/19 18:38
 
- ומי יחליף?אתBB》בוגי?מסטולי מס2
ע_הראל  |  28/03/19 08:31
 
- שעט במהירות להתחבר למטען
צורי  |  28/05/19 16:01
+
החטא ועונשו
אנונימי  |  7/10/19 21:00
 
- }}}השוחד בצוללות=פיגוע אטומי
ישראל מתפרקת.  |  5/12/19 19:02
פורום: פרשת נתניהו-מוזס
+
הידד לך על דבריך הפוזל מבלגרג
שמחה חן  |  7/10/19 15:12
+
אני מגיבה למגיב ותיק
שמחה חן  |  7/10/19 14:59
+
לכל המגיבים ההזויים
שמחה חן  |  7/10/19 14:49
+
פשוט יצא מה שכולם ידעו
פורש ליכוד  |  3/08/17 21:36
 
- איני ליכוד ואני סבור
שוחר-שלום  |  4/08/17 14:03
 
- הכל הפוך - הנרדף הוא נתניהו
suyt  |  4/08/17 15:13
 
- שקרניהו המציא את הרדיפות אחריו
שונא שקרנים  |  7/08/17 08:02
 
- אם כך אתה ודאי שונא את עצמך
שוחר-שלום  |  9/08/17 22:55
 
- ביבי
דוד ג  |  10/05/19 13:52
 
- אתה פורש ליכוד כמו שזועבי פורש
יואב חרטטובסקי  |  19/10/17 09:04
 
- מי אומר שאתה צודק. חכה ל"ת
רמי12  |  2/10/18 23:07
 
- פורש ליכוד או ליכודניק חדש?
יאיר ל  |  24/02/19 21:38
 
- למינים ולמלשינים לא...
הפוזל מבלגרד  |  25/02/19 07:15
 
תגובות בפייסבוק
התפתחויות נוספות
פרשת נתניהו-המתנות
איציק וולף
היועץ המשפטי לממשלה טוען כי רק חלק מכיווני החקירה בפרשיות נתניהו חשופים בפני הציבור והדגיש שלא יגיב על פרסומים על-אודות הכרעה קרובה בחלק מהתיקים    על הייעוץ המשפטי: נקודת המוצא - צריך לאפשר לדרג המדיני לממש את מדיניותו, קביעה על מניעה משפטית היא אפשרות אחרונה
יואב יצחק
החשד שנחקר: אילו טובות הנאה קיבלו אישי ציבור נוספים מאיל ההון ארנון מילצ'ן    צוות החקירה בוחן מידע מוכמן לפיו דליה איציק קיבלה מתנות ממילצ'ן בעת שכיהנה כשרת התקשורת
איתמר לוין
מסרבת להתייחס במישרין לחקירת נתניהו: "אני לא מקבלת מתנות"    סבורה שהכנסת יכולה לחוקק חוק גם אם היועץ המשפטי לממשלה סבור שהוא איננו חוקתי
יוסי דר
הגיע הזמן שהפרקליטות תתחיל להתמודד ברצינות עם השאלה האם כל "משהו" מצד עובד הציבור נחשב כתמורה כדי לגבש עבירת שוחד. אין להיתמם: כל מי שמתחכך עם ראש הממשלה מפיק תועלת מעצם ההתחככות הזו
איתמר לוין
ליאת בן-ארי שווקי: לי אין חברים שנותנים לי מתנות במאות אלפי שקלים; גם 1,500 שקל יכולים להיות שוחד    לשכת רה"מ: החברות עם מילצ'ן - עתיקת יומין
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il