אחד הכלים הטובים ביותר להבין את מצבה של כל חנות - היא שיחה קצרה ובגובה העיניים עם העובדים של החנות, כי הם הם יודעים באמת את המצב האמיתי, בלי דוחות ובלי מאזנים מפורטים ומלאי ביאורים.
הם יודעים מתי מצבו של הבעלים קשה (מזמינים סחורה ומקבלים רק שאריות, אם בכלל), הם מרגישים ראשונים את חרב הצמצומים והפיטורים (בשל קשיים וטעויות בניהול, בדרך-כלל לא שלהם), הם מרגישים אם החנות פעילה ונושמת או שהיא מדרדרת במורד הדרך (מיעוט לקוחות וריבוי תלונות על מחירים מופקעים והעדר סחורה). בקיצור, הם סנסור מצוין.
ביום שישי האחרון, בהעדר מוצא אחר, פקדתי חנות של מגה בעיר בקניון עזריאלי במודיעין, חנות שאני ממש אבל ממש לא אוהב לחנות בה, בשל מחירים הזויים והעדר סחורה חיונית. כהרגלי, שוחחתי עם העובדים ולשאלתי מדוע בכל זאת קונים שם, ענה לי אחד העובדים בדרך הישירה ביותר - המחירים כאן מאוד יקרים כי ללקוחות אין ברירה והצביע בידו על האוכלוסייה המבוגרת, אשר חלקה מדדה בדרך לקופה וחלקה נתמך על-ידי סועד פיליפיני - אז זו האסטרטגיה הסודית של יינות ביתן?! האם תוספת של בין שקל לשתיים לכל מוצר, אכן תושיע אותם?! - אני בספק גדול.
