X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומנים אישיים
הבוקר קבלתי טלפון בהול מבקר האיכות קובי לוי תבוא מהר, הוא צרח לי באוזן, האפוקסי שהשתמשנו בו להדבקת 'הקוצים' במבנה-כבאים נוזל עכשיו בגשם אני בא תוך חמש דקות, אמרתי, חכה לי שם מתחת למטריה גדולה...
▪  ▪  ▪
טפסי ביקורת [צילום: ענת חרמוני/פלאש 90]

איכות זו מלה יותר נפוצה בעברית מודרנית במאה ה-21 ואולי גם במאה של העולם כולו. ממש המצאה גאונית ונפיצה. איפה לא משתמשים בה, היכן לא מנצלים אותה, מי לא קופץ עליה? איכות-חיים, איכות-סביבה, זמן-איכות, מזון-איכות, אבטחת-איכות, איכותיות וכדומה. בתרבות הטייקונית, ההיי-טקיסטית העכשווית יש רדיפה לא נורמלית אחרי איכות. במאה הקודמת אדם הרים עיניו לשמים וחיפש משמעות – עכשיו ירד למכרה לחפש איכות. איכות היא אולי המשמעות החדשה, התורנית, של החיים.
קרט היא יחידת משקל ליהלומים ואבני-חן השווה ל-200 מיליגרם (1/5 גרם). גם זהב, על סוגיו וסיגיו, נמדד בקרט, אלא שזה נעשה מסובך ומסוכסך יותר, כפי שיודע כל מי שמחפש 'הכל-זהב' בחייו. לכן מקובל להשתמש בקרט כשמרומזת איכות. 'בקרת-איכות' - הינה נגזרת שקנתה אוהדים ומעריצים רבים ב-200 השנים האחרונות של ההיסטוריה. פעם 'בקר איכות' היה האומן עצמו. בתורה מוזכר חנוך שעלה לשמים בעודו חי. זה, כפי הנראה, היה מקום עבודתו. הוא היה סנדלר שמעשי ידיו הפגינו איכות שמימית. ברבות השנים נוצרו גם על פני האדמה קליקות של בעלי עניין, בעלי מקצוע ובעלי זרוע – גילדות של איגודים מקצועיים המוכרות לנו בפעילותן הענפה באירופה של ימי הביניים. גילדה הייתה ערובה לפרנסה, לשיווק, לאיכות המוצר. גילדה הייתה מותג וגם 'תו-תקן' ממשלתי-לאומי של המוצר ומשפחות יצרניו. אנשים נולדו, חיו, יצרו, נשחטו ומתו בתוך הגילדה שלהם.
כשהחלה המהפכה התעשייתית נחלש מערך הגילדות, דהה ונספג בגווילי עבר. המהפכה ההמונית יצרה צורך מידי ולוחץ להפעיל מערכת בקרה צמודה למוצר, עוקבת בעיני-נץ ומפקחת על כל תהליכי הייצור כדי למנוע כשלים שהופיעו גם הם בצורה המונית וקטסטרופלית. במקביל לפס הייצור שהתארך, התחכם ונמתח הופעלו גם מערכות תחזוקה, אספקה והפעלה האמונות על קיום תקין, שפיר וזמין של ציוד, מכונות, אדם, תאורה ופרסום שלא חדלו לנוע סביב השעון.
תחזוקה – זה מובן לכולנו. גם אנחנו הולכים מעת לעת לבקר רופא מאותה סיבה בדיוק. אבל בקרת איכות? נדמה שזה מושג שיצרו כלכלנים למען האקדמיה. בעקבות תהליך הייצור המהפכני צצו במהלך ההיסטוריה המודרנית הקצרה 4 מוטציות של בני אדם: מנהלים, עמלים, תחזוקאים ובקרי איכות. המשימות המוטלות על זנים אלה שונות וסותרות להחריד. העמלים רק רוצים ללכת הביתה. התחזוקאים שואפים להשבית את המפעל כולו כל יום ובכל יום רק לתחזק, לצחצח ולטפל בציוד כדי שיהיה כשיר ומוכן לעבודה בכל שעה שתידרש. תאוות ליבו של הבקר להשבית את המלאכה על פס הייצור בכל רגע שציפור מרחפת מחרבנת על שלד המוצר הנע על הפס או כשזבוב צונח על גוף המכונית שנצבע זה עתה. ברור שהפס כולו היה הופך לזיקוקי קטסטרופה לולא הגיע המנהל, הממזג בתוכו את הגנים הצרחנים של כל הזנים המתהוללים במעשה מרכבה. לפעמים, כמו שהגנטיקה האבולוציונית מוכיחה - המוצר הוא זבל...
מוטציות אנושיות
הגילדות לא התפוגגו, ולא נעלמו מהעולם – הן הפכו להסתדרות. לי זכור שאחד מראשי גילדת העמלים בארץ אמר, לאחר המהפך הפוליטי, כי עתה יש להחליף את העם. בקר איכות מעולה, לא? הוא לא חידש דבר. זו הייתה מנטאליות אור שמש העמים של אותם ימים. גם בתעשיית הבניין שולטת בכיפה תפיסת עולם הנסמכת על בסיס ניגודי מעמדות. לא רק הקומוניזם עשה קריירה מופלאה על הבסיס הזה. בתעשיית הבניין פועלות המוטציות האנושיות הבאות: מזמין, מתכנן, מנהל פרויקט, קבלן. כשגונג מצלצל ויוצאים לדרך פורצת על הבימה השתוללות יצרים אבולוציונית של גנים המכים, ללא הפוגה, אלה באלה, בשרשרת כרומוזומים עד שנגמר התקציב. תאוות בשרים של קבצים מתפוגגת רק כשנגמר הכסף.
קרט, כאמור, זה מפגן של פרסטיז'ה, של יוקרה, של אצולה, של עוצמה, של אמינות, של שיא השיאים היהלום שבכתר. לכן אין כמו בקרט-איכות להפגין ולבטא את הטוב שבעולמנו. בשנים האחרונות נוצרות חברות בקרה מסחריות ועצמאיות, רוכשות מוניטין, יוקרה ותעסוקה. בקר איכות - לא עוד אלמנט פונקציונלי חבוט ושפוט המאכלס במפעל חדר דהוי, שלוקח דגימות שתן של המוצר פעם בחודש כדי לצאת ידי חובה. מרבית זמנו וקורבנו הוא מצווה לפעול כאוטומט, ממלא טורים של טפסי ביקורת לכאורה באות הנאצלת V אם חתימה וחותמת מסולסלת... אם הזכרנו למעלה את הקומוניזם כאב טיפוס בתעשיית הבניין ראוי לצטט פתגם עממי מאותם ימים הטובים: 'כדי שיהיה אדם בולשביק טוב – הוא צריך להיות נוצרי רע'. באותה רוח נושבת, אומרים היום: כדי שיהיה אדם בקר איכות טוב, צריך שלא יהיה בן-אדם...
המשחק נעשה גדול על הנעלים של היצרנים, הספקים, היבואנים, הקבלנים, המשפצים. לאחרונה ננזפו חברות מזון אדירות בשל בקטריות, אריזות מטונפות וסלים מלאי סלמונלה בתוך פתיתי המזון ששווקו בחריצות לאזרחים. כל אותם מוצרים מזוהמים שנמצאו על הדלפקים סומנו ונחרצו באות הנאצלת V מבית היוצר והכל משופרא-דשופרא עם חתימות הכשר של דמי לא יחרץ...
עתה נכנס לשוק שחקן עצמאי בעל ממדים, מנופח ורב-רושם, בעל מעוף ומנוף, מיומן וקולני – חברת בקרט-איכות. משהו בדומה למכון התקנים הממשלתי, אבל לא הסתדרותי, לא עבש, לא מכונף ולא ביורוקרטי כהרגלה של ממשלה. אנרגטי, פעיל, מסחרי, קשוב, מעוניין וידידותי לכל משתמש. חברת בקרת איכות מסוג זו שפועלת בפרויקט שלנו מעסיקה כ-200 עובדים ברחבי הארץ על בסיס חוזה אישי מקובל של חברות כוח-אדם. למעשה בקרת האיכות הינה ענף נוסף (או שרוול) בחברת כוח-אדם שהתפתח מיוזמתו של מנהל חרוץ שהבחין בחלון הזדמנות לפני שהרכבת יצאה מהתחנה והקפיץ פנימה את רשימת כוח אדם שלו. אם אנחנו מספקים שומרים, מאבטחים, אחיות, עובדי ניקיון, מורים, מהנדסים, טכנאים ומזכירות – למה לא בקרי איכות?
סולל בונה
זה סוד גלוי – רוב חברות תעשיית הבניין בעלות המוניטין פועלות היום בבורסה ובתקשורת באמצעות יח"צנים. הן כשלעצמן רק שלד מדולדל של מספר מנהלים מלוקקים עם מכונית אאודי 12, חליפה 3 חלקים ב-5 עותקים ומחשב נייד, משרד קבלה מפואר בגורד שחקים, מאבטח בכניסה, מזכירה בעלת הופעה מרשימה, חבילת כרטיסי אשראי ופנקס צ'קים. כל השאר שייך לחברות כוח-אדם, קבלני משנה (של חברות כוח-אדם), ספקים-יבואנים וחברות להשכרת ציוד. פעם, בעבר הרחוק, היו חברות קבלניות של ממש כמו 'סולל בונה', רסקו, ובתוכן, באופן אינטגרלי ממש, אגפים אדירים ושופעים של ניהול, ציוד, תכנון, ביצוע עם אלפי מהנדסים, טכנאים, עובדים, מנהלי עבודה ושדרות של מחסנים, בתי-משרדים, בנקים, מפעלי ייצור בטון ואספלט, בתי חרושת, בתי מלאכה ומחצבות – מה לא? היו להן, בין השאר, גם מפלגה (לפחות אחת), עיתון, קופת חולים, חברות ביטוח, קיבוצים, עיירות פיתוח, נכסי נדל"ן וחברות ספנות לכל צרה שעלולה להתפתח. אנשים עבדו כל חייהם ומתו בחברה אחת, עם או בלי פנסיה תקציבית, בלי דאגות. היום יש שמורה אחת, חברת חשמל, להזכיר נשכחות ונפלאות העבר. אז לא היו חברות בקרת איכות כי הציונות הייתה ערובה והיא מעולם לא פקפקה באיכותה.
כמה מכם כבר שואלים, מה הטרחן הזה (אני) מברבר? בצפון אמריקה ובאירופה המערבית יש חברות בקרת איכות מוצלחות ופורחות בעלות מוניטין ויוקרה שהקבלנים משקשקים מהדוחות שלהן. בקרי האיכות בשרותן הם מלכים בכל אתר. אז מה, בקרה נפלאה ונחושה כזו לא יכולה להתפתח בארצנו הקטנה, למה להכפיש? התשובה נעוצה בתשתית המנטלית, לא הרעיונית, של מרקם החיים. עולי גרמניה הוותיקים, שהיו יהודים מדויקים, הגונים, שכלתנים, יעילים, מסודרים, ממושמעים וחרוצים כונו בארצנו המתחדשת – 'יקה פוץ'. יקה – ר"ת, יהודי קשה הבנה. פוץ - כל המכלול. מנטליות 'זרה' ומשונה הפכה את ה'יקה' לישות מופרכת, בלתי מתקבלת על הדעת. הגרמנים כידוע הקימו בארצם מערכת תעשייתית אדירה וממושמעת כצבא. האנגלים הקימו אימפריה וכמעט כבשו את כל העולם. זה מה שמאפיין את צפון אמריקה ומערב אירופה. בבריטניה שלטה עילית של בני-טובים בעלי השכלה גבוהה ואצולה. כל השאר היה עם הפשוט הממלא אחר הפקודות ומתקבץ במגרשי כדורגל. בצפון אמריקה יש קבוצה עילית (מנהלים) המונה כ-4% מכלל הציבור וכל השאר – עובדים מדורגים, ממושמעים עם בקבוק בירה, בלי חלומות על תפארת וגדולה. אצלנו, במזרח התיכון - 100% מנהלים, שרים וראשי מפלגות וכל השאר מלצריות במסעדות של ת"א.
הייתה זו חברת בקרת-איכות שעלתה על התרגיל המזוהם של פולקסוואגן, שמנהליה פיתחו תוכנה מיוחדת שמרמה את השלטונות בעת בדיקת זיהום אוויר. כתוצאה מכך הושלכו מנכ"ל פולקס, היו"ר וכל צוות הדרעק-טוריון לרחוב. החברה נקנסה ומחיר המניה צנח. בישראל המזרח-תיכונית כל המעבדות המסחריות עובדות בקשר רצוף, צמוד, מתואם ומניב לנותני עבודה פוטנציאלים.
הבוקר קבלתי טלפון בהול מבקר האיכות קובי לוי. תבוא מהר, הוא צרח לי באוזן, האפוקסי שהשתמשנו בו להדבקת 'הקוצים' במבנה-כבאים נוזל עכשיו בגשם. אני בא תוך חמש דקות, אמרתי. חכה לי שם מתחת למטריה גדולה...
קוצי ברזל
דרוש הסבר קצר. לפני כשבועיים הגיע לאתר המהנדס המתכנן גבי לוז ויצאנו, כעשר נפשות פועלות, לסיור 'פיקוח עליון' במבנה כבאים. מטרת הסיור, בין השאר לבדוק את איכות ה'קוצים' בשדה המערכה. הקבלן 'שכח' לשבץ קוצי-ברזל ביסודות העוברים של המבנה הנדרשים לשם חיבור עם קירות הבטון שמעליהם. לפיכך נדרש להחדיר 'קוצים' בקוטר 12 מ"מ לאורך היסודות כדי לאפשר יציקת רצפה שעליה ניצבים הקירות נושאים. גבי לוז נגע בקוץ אחד, אולי מסוג ערער מצוי, ומשך. הקוץ הנמשך נשלף מתוך הבטון. עמדנו משתהים וגבי השליך אותו בזריזות. מה? שאל מהנדס הפרויקט של הקבלן, זה קורה, לא? גבי הושיט שוב זרוע נקמנית ושלף עוד קוץ. השתררה תדהמה. שאלתי אותו, אתה שולף גם את זיפי הזקן בסנטר שלך – לא כדאי להתגלח עם סכין? גבי חייך ברפיון חושים ומשך אליו עוד קוץ. הקוץ נשלף, ממש קוץ בתחת. ניצבנו סביבו והתבוננו בנעשה בשתיקה גועשת. הקוץ הוחדר כ-3 ס"מ לתוך הבטון, ללא שמץ של אפוקסי (דבק חזק ואיכותי) והיה מכוסה במעטה אבק וגרגרי חול. איפה בקר האיכות? זעק מהנדס הביצוע אדי רחמני. פה, נשמע קול חלוש מאחור. אתה עושה לנו נזקים, געש אדי רחמני המהנדס. אתה רוצה להרוס את המוניטין שלנו? אני אמרתי, מציע לכולם לא להישען על הקירות הקיימים עד להודעה חדשה...
המפרט והתוכנית דורשים לעגן את הקוץ לפחות בעומק 15 ס"מ בתוך בטון 'בריא', לנקות במפוח את החור ולהכניס את הקוץ בצורה חופשית ומשוחררת לתוך הקדח. למעשה קבלן-המשנה של קבלן-המשנה, וכן הלאה, קודח חור קטן ולא עמוק ודוחף את הקוץ לתוכו במהלומות פטיש 5 ק"ג כדי שלא יהיה ניתן לשלוף אותו ביד. במקרה שלפנינו הקבלנונצ'יק (שמו צ'יק-צ'ק) הסתפק במועט ודחף בצמצום לעומק של 3 ס"מ. הוא הסביר לקובי – כי מי בכלל יבדוק? הגיע המהנדס המתכן – ובדק. לא קובי, לא הקבלן ומהנדסו אדי רחמני הבינו, כביכול, את הכשל ההנדסי המתהווה.
להסביר את אדי רחמני, מהנדס צעיר לא מנוסה שהקבלן הראשי שכר בשל גמישות השכר. בעבר פגשתי אותו ליד תעלות הניקוז של המבנה הראשי לאחר סיום עבודות העפר וההידוק. ניצבנו בשולי המילוי ורגלי שקעה בתוך העפר התחוח. זה הידוק? שאלתי. איפה? תהו עיניו הפעורות של אדי. פה, אמרתי וצילמתי. תצלם-תצלם, הוא אמר, זה לא יעזור לך. למה לא? שאלתי. כי יש לנו חופן תעודות מעבדה לאורך כל המסלול. הכל פה בסדר ותקני לחלוטין כי אני מקפיד על זה, הוא גיחך, התעלם ממני והמשיך ללכת בדרכו...
הייתה סערת חושים בשדה-קוצים, ממש שריפה, וכולם חטפו על הראש. עכשיו, במערכה שניה, הקוצים שוב מוכנים לבדיקה לאחר קידוח לעומק שורש הבעיה ושימוש נחוש באפוקסי – והנה, מתרחשת נזילה והאפוקסי שר לנו שיר בגשם, נמס. אני מגיע למקום ובוחן את קובי לוי המדוכדך ללא מטריה אווירית מעל ראשו. מה עכשיו? אני שואל. אפוקסי-חרא, הוא גונח, נמס כמו קפה. השתמשתם באפוקסי? בטח, אומר קובי, אני אישית הבאתי להם את השפורפרות מהמחסן. תראה לי, אמרתי. קובי בועט בחפיסת קרטון צבעונית בצבע אדום. יופי, אני אומר, ואיפה הכחול? איזה כחול? שואל בקר-האיכות. אפוקסי זה חומר דו-רכיבי וצריך לערבב חומר משתי שפופרות לפני השימוש. הבקר בוחן אותי לוודא שאיני 'מותח' אותו. לא ערבבו כלום, הוא גונח ומוריד ראש. לך תתארגן במהירות, תנקה ותכין הכל שוב. יש אקדח מיוחד שאתה מניח בתוכו את שתי השפופרות ולוחץ את המיץ משתיהן בו זמנית. סוד העניין הוא בו-זמנית. אז לך ובוא, קובי...
זה בעצם יעודו של בקר איכות בישראל – לך ובוא.

תאריך:  30/10/2017   |   עודכן:  30/10/2017
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
יומנו של מהנדס בניין - 4 בקרט איכות
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
תודה רבה מקרב לב על כתיבתך
בן של מהנדס בניין  |  31/10/17 03:01
 
- למה לא המשכת בדרכו? ל"ת
א.ש.  |  6/11/17 14:26
2
מאמר שנון על "ישראבלוף", שאפו! ל"ת
awinsteen@gmail.com  |  31/10/17 08:13
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אורי שרגיל
זה הפתרון האולטימטיבי שעולה על שיקול דעתכם? זה בכלל במהות הדבר, בקונצנזוס הציוני – לשבור שבר? רוצים שנתכנס פה ועכשיו למסכת של הריסות?
יוסף אליעז
ספרך עתיר האמונה העלה נושאים אלו אצלי אֶל "פני הים" ושלא בטובתך פָּרַשְׂתִּי אותם כאן. אתה לך בדרכך זו עד זקנה ושיבה, ככתוב "צדיק באמונתו יחיה". אכן קל יותר לחיות באמונה מבלי להרהר יותר מדי. האכילה מעץ הדעת לא תמיד היטיבה עם המחשבות והביקורת
אורי שרגיל
ספוילר - זה אני. אחרי קריירה מסועפת של 22 שנה כמהנדס ביצוע ומנהל פרויקט בחברות בינלאומיות גדולות ובעלות מוניטין ניהול עכשיו אני ספוילר... בעבר הוצבתי כ-TROUBLE-SHOOTER ויריתי בכולם
אלונה ספטון
קיבלתי צו 8 מילואים    בת 22 שרתתי בסיני במלחמת יום הכיפורים חודש וחצי    סיפור על המלחמה שנחרתה עמוק בזכרוני
אורי שרגיל
ספוילר - זה אני    אחרי קריירה מסועפת של 12 שנה כמהנדס ביצוע בחברות בינלאומיות גדולות ובעלות מוניטין ועו, ואני מנסה להתרגל אליו    בעבר הוצבתי כ-TROUBLE-SHOOTER ויריתי בכולם
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il