X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
ריח הבשר המטוגן משגע אותי, מטריף את חושי, ואני שואף עוד ועוד, מרגיש כאילו כבר בלעתי ארבע קציצות ואני אוחז את החמישית בידי בדרך לפה
▪  ▪  ▪
ריח משגע [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]

בתחילה קצת התנדנדתי, חסר יציבות, עד שהתייצבתי וצעדי נעשו בטוחים יותר. באותן דקות נראיתי כמו שיכור, והדמות התאימה להתנהגות: עם זקן בן שבוע, שיער חצי פרוע, מכנסים קצרים ונעלי ספורט (אויש, הייתי צריך זוג סנדלים תנ״כיים, אלו היו משלימים את הדמות להפליא! טוב לפחות שהנעלים היו משומשות מאד, והתאמו למראה הכללי. רק הטלפון החכם בידי, המודל האחרון שיצא לשוק, שאנשים עמדו בתור להשיל אלף דולר עבורו, לא התאים משום מה לתמונה).
יתכן שזה עתה קמתי משבעה, לאחר שלא עזבתי את הבית מהלך שבוע שלם. או ייתכן, כך לחש לי מי מאחורי האוזן, שאני סוכן שחזר זה עתה ממבצע, או שאני מתכונן לצאת למבצע במקומות עלומים.
אפילו אבי העיר על כך: אתה נראה כמישהו מהסביבה (המזרח התיכון, הוא התכוון), לא מגולח (לא רק למשעי כי אם בכלל לא מגולח, כמישהו שמגדל זקן), לא מטופח, ללא תשומת לב למראה הכללי שלך. האם התקלחת בימים האחרונים, או שגם זה חלק מהתדמית שאתה מנסה לצור?
לי לא היה אכפת, כי פשוט שמחתי לצאת החוצה אחר שבוע של כלא, שבוע שלא זזתי מהמיטה. כמובן שמשקפי השמש על פני הגנו עלי מהסביבה, כאילו הייתי רואה אך לא נראה, ״קול״ ומסתורי לחלוטין. בדקתי בהקפדה את תגובת הסביבה אלי, אך זו התעלמה ממני לחלוטין, כאילו במכוון. לא הילדים, לא הזקנים, לא בחורים ואפילו בחורות לא נראו מתלהבות או נדחות במיוחד.
אולי רגילים האנשים לראות מראות יוצאי דופן, ואולי פשוט איני יוצא דופן כלל ועיקר, נבלע בתוך הסביבה? ברי לי שהסביבה עירנית ולא סולחת, כך שאם הייתי משהו מיוחד (לדוגמה, יוצא בחליפה ומעונב), ודאי מישהו היה שם לב, וילד היה מפנה אצבע ואומר ״אמא, תראי, לאן הוא הולך, מי הוא״? אך נראתי חלק מהמזרח התיכון, ורק חסרה הייתה סופת חול או שיירת גמלים, יריות באויר או את קול המטוסים היוצאים או חוזרים ממשימותיהם.
המטוסים, כיון שאנחנו לא רחוקים (אווירית) מבסיס חיל האויר, אנחנו שומעים אותם באימונים, וכל אימת שהם יוצאים או חוזרים, נושא אני תפילה חרישית, הנמשכת מהלך אותו הזמן שניתן לשמוע אותם: ״יהיה ה׳ הולך אתכם להלחם אתכם להלחם עם אויביכם להושיע אתכם, ונאמר אמן״, ומיד חוזר אני על אותה התפילה בשינוי מ״אתם״ ל״אנחנו: ״יהיה ה׳ הולך אתנו להלחם אתנו עם אויבינו להושיע אותנו, ונאמר אמן״!
נראה כמובן שהמטוסים חגו למעלה שניה נוספת בכדי שאספיק, שלא אמהר, וכל פעם חוזר חלילה, כשאני משבש את פסוק 4 מספר דברים פרק כ׳: כִּי יהוה אֱלֹהֵיכֶם, הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם; לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם-אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם׃ גם בשגרה ובאימונים, ועל אחת כמה וכמה בשעת צרה וצוקה - שיהיה הקב״ה הולך אתנו, להלחם אתנו, נגד אויבינו (שלא חסר מהם כאן בשכונה), להושיענו - שנוכל ליהנות ולהמשיך לחיות.
בינתיים מקיף אותי ריח של קציצות על המחבת, השמן המטגן, והבשר בו נזרה מלח ופלפל, והוספה קצת פטרוזיליה קצוצה למען המראה. ריח הבשר המטוגן משגע אותי, מטריף את חושי, ואני שואף עוד ועוד, מרגיש כאילו כבר בלעתי ארבע קציצות ואני אוחז את החמישית בידי בדרך לפה.
אך הנה, חודר לו מבעד ריח נוסף, שונה, עדין יותר, חגיגי, של עוף בדבש. את התפוחים (תפוחי האדמה, שכן ישנם גם תפוחי עץ, אך אלו נמסים כלא היו ולא נודע שבאו אל קרבו של התבשיל) אני לא מריח, אבל מתאר אני אותם לעצמי, משחימים, חום-זהוב יפה כזה, והעוף מפאר את התבשיל כולו.
אכן, מהרגשה של צהרי יום להרגשה של שישי-של-לפני-שבת, וכשפתחתי את הדלת לחדר המדרגות, כל השטיחונים שלפני הדלתות הורמו והרצפה בהקה מלחות - זה עתה ניגבו-שטפו אותה לכבוד השבת. אין ספק ששלל הריחות, קולות ומראות רוממו את לבי, ואולי בגלל זה עלץ ליבי, והתנהגתי כמו שיכור. שיכור ולא מיין ידידי, שיכור מכל אשר רואות עיני!
וכך כתב יוסי בנאי והלחין מתי כספי:
אני שיכור בהן צדקי
מילדים שצוחקים
מזוג זקנים על הספסל
ומתינוק שבערסל
משיר ישן שמתנגן
מאהבה אחת גם כן
מאלף צפורים עפות
משתי עיניך היפות
אני שיכור ולא מיין ידידי
אני שיכור ממה שרק רואות עיני
אני שיכור ראשי ראשי עלי סחרחר
אני שיכור אחרת לא הייתי שר

תאריך:  29/10/2017   |   עודכן:  29/10/2017
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
חנינא פורת
הנגב היה עבור שילה - בימת תיאטרון על כל אביזריה    כבן ארבעים זכה להגשים חלומו ולהיות חבר קיבוץ ושחקן דרמטי בעת ובעונה אחת.
חיים שטנגר
אם לא נעמוד עד מהרה בפרץ ונוכיח, כמו גם נראה לפורעים (החרדים, ככל הנראה), כי הם אינם יכולים להשליט תפישות העולם החרדיות שלהם ובמרחב הציבורי השייך לכלל, הרי תתחיל "זליגה" של כפיית נורמות ואורחות חיים חרדיות, למרחב הציבורי הכל
אלברט שבות
בעוד שעה קלה אני הולך לבית הכנסת של פנמה להשתתף בטקס האשכבה שעורכים בפנמה לכבוד חכם יוסף זצ"ל בטרם ארונו יוטס ארצה    הייתי אחד מתלמידיו בחלב בגמרא ואני זוכר מורה דייקן ודקדקן שלא עשה לנו את החיים קלים וכנראה בזכות התכונה הזו התורה נותרה בפינו חזקה ויציבה    התפילין שבשימושי היום נבדק בפעם האחרונה על-ידו    תהא נשמתו צרורה בצרור החיים אמן    מוצא להוסיף כאן סיפור אישי עד מאוד
חיים שטנגר
מצפים אנו מממשלת פולין הנוכחית, המואשמת, לא אחת, ביחס מפלה, על גבול אנטישמיות גלויה, עד פרועה, כלפי יהדות העולם, בכלל ויהדות פולין, בפרט, לגלות יחס אוהד ומבין, בעת חקיקת חוק ממשלתי לפיצוי יהודי פולין ויהודים אחרים, על גזל רכושם, 72 שנה בדיוק, לאחר ביצוע ומימוש גזל זה
חיים שטנגר
אם רוצה כנסת ישראל לחוקק חוק, המונע העמדת ראש-ממשלה מכהן, לדין פלילי, בתקופת כהונתו ולאמץ שיטת החוק הצרפתי, לפיו איש אפשר להביא ראש-ממשלה מכהן לדין פלילי, בתקופת כהונתו, הרי יש להחיל חוק ועקרון זה, על ראש-הממשלה מכהן, שיכהן בתפקידו זה, לתקופת הבחירות הבאה. כך תימנע פגיעה בעקרון "הכל שווים בפני החוק"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il