השמאל טומן ראשו בחול?
לא סוד הוא שההפגנה במוצ"ש להדחת ראש הממשלה היא הפגנת השמאל. אין חדש תחת השמש, וזו אותה גברת בשינוי אדרת תל אביבית. אולי היו עשרה חרדים ועוד כמה דתיי מחמד, מתוך אלפי משתתפים. אז מה? מי אמר שלא מדובר בעיתונאים וצלמים, שפשוט סיקרו את האירוע? והעיתונאי החרדי, בני רבינוביץ, שנצפה בהפגנה כמשל.
יתר על כן, שמאלנים יקרים, עוד לא למדתם לקח מניסיון העבר, או אולי אתם טומנים ראשכם בחול? עובדה. המציאות מוכיחה בשיטת הפוך על הפוך, כי ככל שהמיעוט השמאלני רועם, הימין רק מתחזק. וההפגנות הרעשניות והמתוקשרות שלכם, אם תרצו או לא, רק משרתות את הימין ומחזקות את מעמדו של ראש הממשלה, שאתם כה מייחלים להפלתו. ובבוא יום פקודה בקלפי, אל תגידו שלא אמרו לכם.
תרגיל פוליטי
לא סוד הוא שאלדד יניב מנסה זה שנים להיבחר לכנסת, וללא הצלחה. מה הפלא שכל האמצעים כשרים בעיניו לגיוס למטרה זו, ואפילו התחזות כמתקן העולם ונושא תואר המוּסר האולטימטיבי הלוחם בשחיתות מספר אחת בישראל (למרות שהרקורד האישי שלו מפריך תואר זה).
אז מצא לו האיש הזדמנות פז, להפיל את ביבי, על חקירותיו המסועפות, האיש שהתקשורת והמחנה הנכון כה אוהבים לשנוא, וקפץ טרמפ עליה כמוצא שלל רב. והכל לא חלילה בשם אינטרס אישי פוליטי מובהק, אלא כאמור, איך לא, במעטה אידיאולוגי ומוסרי. הציבור, מסתבר, קנה את הסחורה המפוקפקת הזאת היטב, וההשתתפות ההמונית בהפגנה בעיר ללא הפסקה כהוכחה. התוצאה המיוחלת לא איחרה לבוא: סקר המצביע על 7 מנדטים למפלגתו 'ארץ חדשה'. האם הוא יכול היה לאחל לעצמו הישג טוב מִזה?
איפה ההבטחות?
כמה צודק אביו של החייל רון קוקייה הי"ד, שנרצח בפיגוע בערד, אשר זעק בכאב מדם ליבו, שהמלחמה בטרור לא נעשית ברמה מספקת. למרות הירידה בשיעור הפיגועים, עובדה היא, שגם אחרי שנתיים בכהונתו של איווט ליברמן בתפקיד הנחשק כשר ביטחון, הטרור עדיין כאן ומרים ראש. כל זאת לצד חידוש שיגור המרגמות מעזה לאחרונה לעֵבר יישובי הדרום.
האם כבוד השר אינו זוכר את מתקפותיו הבלתי פוסקות על ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, ועל קודמו שר הביטחון, בוגי יעלון, הן מספסלי הקואליציה והן מספסלי האופוזיציה, בגין המצב הביטחוני הירוד והטרור המשתולל בארץ? זאת תוך הבטחות חוזרות ונשנות שהוא יהיה האיש שיחולל את המהפך ויחסל את הטרור?
אך נראֶה שהבטחות לחוד ומציאות לחוד, וכי דברים שרואים משם, לא רואים מכאן. ליברמן לא הביא את השקט הביטחוני המיוחל לאזורנו כפי שהבטיח.
מודל לחיים
חני וינרוט ז"ל, שהפכה לסמל של מאבק נחוש במחלת הסרטן, הלכה בשבוע שעבר לעולמה. עשר שנים נאבקה ללא חת בגבורה עילאית במחלה. למרות שהרופאים פסקו לה כמחצית שנה בלבד לחיות, בצד מודעותה למלאך המוות האורב לה מעבר לפינה, חני לקחה את עצמה לידיים, והפכה את מחלתה להזדמנות נדירה כדי לחיות בצורה מיטבית ומירבית.
בצד היותה אם ורעיה למופת, למרות הטיפולים המתישים, היא הפכה את המחלה כמקור לצמיחה ולתקווה, במקום ליאוש. היא הפכה למרצה מבוקשת בחיזוק ובעידוד חולים אחרים בהתמודדות עם המחלה, כתבה ספר ויומן אישי בנושא והמשיכה לעבוד. היא לא נתנה לעצמה הנחות.
למרבה הצער חני הנפלאה והמקסימה איננה איתנו עוד, אך אין ספק שמורשתה ודמותה המיוחדת ישמשו מודל והשראה לאחרים להתמודדות עם המחלה הממאירה בפרט ובכלל, כשהסיסמה היא לחיות ןלהאמין! להפוך את המחלה למכרה זהב של חיים, תקווה וצמיחה אישית וחברתית. יהי זיכרה ברוך.
פסוקו
השר והאתר: כַּחְלוֹנֵט
השר והאֱגוֹ: כַּחְלוֹנֶטוֹ
רב המשטרה: רב פַּקָּד
הגנרל והרעל: חזרה גנרלית?
זה לא יהלום - הוּדַח: שַׁח-מַאט (דיימון)
גזית המטריד: רוּח גַּבִּי(ת)?
נתפס העוקץ הירושלמי: (תומר) חכמוֹן על גדולים?
היורד: טומן ראשו בחו"ל?
חדיש בצה"ל: מִבצע אדיר
