צה"ל רושם שלוש הצלחות בדרום: איתור המנהרה החודרת ותקיפתה, פגיעה ביותר מתריסר מחבלים, בכללם בכירים בג'יהאד האיסלאמי, וכפי שפורסם אתמול צה"ל גם מחזיק בגופות המחבלים שנותרו במנהרה. ההישג האחרון מצביע על כך שצה"ל הצליח לפתח במידה זאת או אחרת נגישות למנהרות ולפעילות תת-קרקעית - שתהיה אתגר של ממש בקרבות בעתיד, הן בדרום והן מול חיזבאללה.
יש להישגים אלה משמעות אסטרטגית ומשמעות טקטית. ברמה האסטרטגית הולכת ישראל וסוגרת את אופציות הפעולה של גורמי טרור בדרום. אלה נשענו על יכולות שיגור טילים ורקטות ועל איום המנהרות, שהיה אמור להיות שובר השוויון. גורמי הטרור בדרום השקיעו כוח אדם איכותי, כסף ומאמצים בלתי נלאים כדי לפתח שני סוגי מנהרות: הראשון הוא מנהרות חוצות גבול, לשם הברחה מסיני ולסיני וכדי להחדיר כוחות לוחמים בהפתעה לישראל.
הסוג השני הוא מערכת מנהרות מסועפת תחת רצועת עזה שאמורה להיות לב ליבו של מערך ההגנה מפני כניסה של צה"ל לרצועה. אם באמת הצליח צה"ל לבנות יכולת שתנטרל את המנהרות החודרות לשטח ישראל, הרי הוא יכול להפחית חלק ניכר מהאיום שנבנה ברצועה, ובצירוף מערכת כיפת ברזל שכבר הוכיחה את ביצועיה - היכולת של חמאס ושאר גורמי הטרור להזיק למדינת ישראל צומצמה פלאים. לכך יש משמעות גדולה ביותר, כי כשישראל מגבירה את יכולותיה להפעיל חימוש מדויק ולהרוס את תשתית הטרור - בעוד הצד השני מאבד מיכולות הנזק שלו, משתנה האיזון בין שני הצדדים ובעזה יחשבו פעמיים ויותר אם כדאי להם לחדש את האש.
בצד הטקטי יש לכאורה בידי ישראל קלף מנצח כדי לנהל משא-ומתן להחזרת חללי צה"ל שנהרגו במבצע האחרון. מובן שאין שום היגיון בהחזרת גופות המחבלים שבידי ישראל ללא התמורה מחמאס. כל החלטה אחרת מנוגדת לשכל הישר ואין לקבל אותה. על הממשלה להיות בעניין זה חד-משמעית וללא פשרות, אבל כדאי לצנן את הרוחות. לא צריך להתפלא אם חמאס יוותר על הגופות שבידי ישראל ובלבד שהמשפחות הנאנקות אל מול חוסר הוודאות בצד הישראלי לא תקבלנה שום מידע, ובוודאי לא את מה שהארגון מחזיק בידו - אם יש בידו משהו. לכן מדובר בהישג טקטי חשוב, אך לא בטוח שאפשר יהיה לממש אותו אל מול יריב שאינו מתחשב אפילו במשפחות השכולות שלו עצמו.
