הכרזת הנשיא טראמפ על הכרת ארה"ב בירושלים כבירת ישראל ותגובות הפלשתינים להכרזה זו מחייבים תפנית ישראלית חדה בראיית הסכסוך. הצהרות אבו-מאזן מצביעות זה זמן רב על חושך ועלטה בקצה המנהרה. הרשות הפלשתינית פועלת בעיקר למחיקת מורשת העם היהודי בארץ ישראל.
מהלכי הרשות הפלשתינית בזירה הבינלאומית והמהומות שהיא מלבה בגדה, בתגובה להכרזת נשיא ארה"ב על הכרה בירושלים כבירת ישראל, צריכות להדליק בישראל נורות אזהרה אדומות. על ישראל להפנים שהפערים והמתחים בינה לבין הרשות הפלשתינית, אינם ניתנים עוד לגישור. התנהלות ההנהגה הפלשתינית ואף הנהגת ערביי ישראל מובילים להחרפת הסכסוך ולעימות אלים, שיגבה מחיר יקר בשני הצדדים.
בראייה אסטרטגית-ביטחונית זו, על ישראל להקדים תרופה למכה. עליה להפנים שנקודת המוצא לפתרון הסכסוך צריכה להיות שונה. דרושה קודם כל הבנה בישראל, שהפרטנר לחיים משותפים הם בני העם הפלשתיני, לא הרשות הפלשתינית. יש להבין שהאינטרס הישראלי הוא לקדם רמת חיים ואיכות חיים בסטנדרטים ישראלים ומערב אירופיים למגזרי ערביי ישראל והמגזר הפלשתיני ביהודה ושומרון. האינטרס הישראלי מחייב מהלך אסטרטגי ישראלי, שיחולל מציאות כלכלית ברמה ישראלית ומערב אירופית, כזו שתביא לצמיחת מנהיגות ערבית ופלשתינית שוחרת חיים משותפים. האינטרס הישראלי כיום מחייב גם מדיניות ישראלית שונה מול הפלשתינים בעזה ומול הפלשתינים ביהודה ושומרון. הנתק בין חמאס לרשות הפלשתינית הוא נכס ביטחוני משמעותי המאפשר מימוש אינטרס זה.
עיקרו של מהלך זה, הוא בהכרזה של ממשלת ישראל (בגיבוי חוק יסוד) על מימוש מחויבות מגילת העצמאות, לפיה "מדינת ישראל תפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ ישראל בשלמותה". הפירוש המעשי הוא הבנה והכרה בישראל, שלא די בשליטה ביטחונית ובניהול הסכסוך. מדיניות זו בהובלה של ראש הממשלה, שר הביטחון ומערכת הביטחון, מיצתה עצמה ומצויה בסוף דרך.
החלופה המוצעת: ייזום והנעת מהלך ישראלי לקידום חיים משותפים עד הירדן. במקביל לביסוס שליטה ביטחונית, נטילת אחריות כלכלית-חברתית-סביבתית. הדבר מחייב יוזמה ישראלית לשדרוג הדירוג הסוציו-אקונומי של מגזרי ערביי ישראל כולל ערביי ירושלים והמגזר הפלשתיני ביהודה ושומרון לרמת הדירוג הסוציו-אקונומית הממוצעת של המגזר היהודי.
מעמד ביניים ערבי-פלשתיני
זהו מתווה להעצמה כלכלית-חברתית של ערביי ארץ ישראל, שיוביל לצמיחת מעמד ביניים ערבי-פלשתיני ארץ ישראלי רחב היקף שוחר חיים משותפים. הוא צריך להתבסס על תוכניות פיתוח כלכליות-חברתיות אזוריות. גיבוש, תכנון וביצוע כל אחת מתוכניות פיתוח אזוריות אלה יופקד בידי דרג ממשל אזורי שיושתת על מערך קנטונים של ישובים יהודים, קנטונים של ישובי ערביי ישראל וקנטונים של ישובים פלשתינים ביהודה ושומרון. כל קנטון במעמד חוקתי המחייב אותו ומניע אותו לפעול כמנוע צמיחה והעצמה כלכלי-חברתי-סביבתי אזורי. הוא מצוייד בסמכויות, תקציבים ורשויות תכנון וביצוע. מוסדותיו ממוקדים בשיח וחזון אזורי להעצמת הישובים בתחום השיפוט שלו כקהיליה אזורית מפותחת, החותרת להיות בדירוג סוציו-אקונומי גבוה.
הממשלה תידרש לשינויים במבנה והרכב הוצאות תקציב המדינה. לספרי תקציב המדינה יתווסף ספר תקציב נוסף, תקציב הקנטונים ובו פירוט תקציב כל קנטון. בנוסף, כל קנטון יפתח מקורות הכנסה עצמיים ומוסדות כלכליים ופיננסיים קנטונליים כמו בנק הקנטון, הנפקת אגרות חוב והקמת חברות כלכליות קנטונליות. מקור לתקציבים נוספים למימון מפעל שדרוג סוציו-אקונומי שאפתני זה בהיקף שמונה מיליארד שקל בשנה, כספים שישראל גובה כיום מעובדים פלשתינים בישראל ומעבירה ישירות לקופת הרשות הפלשתינית. לנוכח כשלון הרשות הפלשתינית במיצוי תקציבים אלה לרווחת הפלשתינים שבאחריותה, מוצע להפנות תקציבים אלה ישירות למימון מפעלי פיתוח בשיתוף עם נפות פלשתיניות שונות, בעיקר לשיקום מחנות פליטים ופיתוח אזורי תעסוקה לצמצום היקף האבטלה.
הצפי הוא שמהלך ישראלי לכינון אחדות כלכלית בארץ ישראל ומתווה כלכלי-חברתי-סביבתי לצורך העצמה ושדרוג חברתי-כלכלי דרמטי של המגזר הערבי והפלשתיני, יזכו לתמיכה רחבה ולשיתוף פעולה במגזר הערבי בישראל ובמגזר הפלשתיני ביהודה ושומרון.
בראייה זו, יוזמה ישראלית זו מחייבת גם קידום מפעל התיישבותי רחב היקף בישובים יהודים בירושלים רבתי, יהודה, שומרון ובקעת הירדן. מפעל פיתוח זה יהיה לתועלת רבה גם במגזר הפלשתיני ביהודה ושומרון. הוא יביא ליצירת עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים לעובדים פלשתינים רבים. וכן יתרום לצמצום האבטלה במגזר הפלשתיני אל מתחת ל-10%, לעומת שיעור של 20% ויותר כיום.
לסיום, באין יוזמה אחרת לפתרון הסכסוך, מתווה זה יפעל גם כתהליך מדיני לבניית חיים משותפים, שרבים בארץ ובעולם מייחלים ורוצים לראות. הוא יבלוט כתהליך מדיני אמיתי המונע בידי אסטרטגיה חברתית-כלכלית-סביבתית בהובלה ישראלית. ללא ספק, ארה"ב ומדינות נוספות יתנו תמיכתן וסיוען להצלחת מהלך זה.
ישראל תיהנה מהעצמה ביטחונית, מדינית, כלכלית ומוסרית. היא תצמח בהדרגה כקהיליה ומדינה פדרלית מפותחת, ואף תהווה מקור לימוד וחיקוי למדינות נוספות באזור.
