בשנים האחרונות אנו עדים לפריחתה ושגשוגה של הכלכלה הישראלית, הנחשבת לכלכלה יציבה המושכת אליה השקעות מכל העולם. רבות מדובר על ההייטק, על התעשיות הביטחוניות, על החקלאות, על המדע ועל חברות ההזנק, אולם היום אני רוצה להדגיש בפניכם נדבך נוסף - וחיוני לא פחות, בתשתית הנדרשת להצלחתה הכלכלית של מדינת ישראל, והוא שלטון החוק. בישראל הפרקליטות והרשות השופטת הינן עצמאיות לחלוטין. הפרקליטות בוחנת כל תיק ללא מורא וללא משוא פנים, ויעידו על כך כתבי אישום והרשעות של עובדי ציבור ונבחרי ציבור מכל רבדי החברה וגווני הקשת הפוליטית בשנים האחרונות. שחיתות נרחבת היא כמובן נתון שאיננו גאים בו, והיינו מעדיפים חברה שהשחיתות השלטונית לא פשתה בה. אך כל עוד, לצערנו, ישנה שחיתות שלטונית, לרבות בדרגים בכירים בשלטון המרכזי ובשלטון המקומי, העובדה שהמשטרה חוקרת ללא חת והפרקליטות מגישה כתבי אישום ללא מורא, מלמדת על עצמאותה של מערכת התביעה. גם עצמאות זו היא תנאי חיוני ותשתית להצלחתה של כלכלה - שכן, ה"כסף הגדול" נמשך למקומות יציבים, בהם אין פשיעה והלבנת הון ויש שלטון חוק ורגולציה אפקטיבית. מקומות שניתן לאכוף בהם חוזה. מקומות שניתן לחשוף בהם שחיתות של אישי ציבור ושחיתות תאגידית. בשנים האחרונות פעלנו בפרקליטות בכמה מישורים כדי לבסס תשתית חיונית זו של שלטון החוק - שהיא אבן יסוד לכלכלה מודרנית ומתפתחת. דומני שאין צורך להכביר במילים על המאמצים המוצלחים שנעשו בשנים האחרונות על-ידי הפרקליטות להביא לדין ולהרשיע נבחרי ציבור ועובדי ציבור שהפרו אמונים, או שלקחו שוחד. השוחד הוא תופעה פסולה ומשחיתה, העלולה לערער את המרקם החברתי ובמדינות בהן פושה השוחד ופורחת השחיתות, עלול הדבר להביא לערעור התשתית הכלכלית של החברה, וזאת מלבד הנזקים המוסריים והכבדים שתופעות אלה גורמות. לא בכדי, אחד הנושאים החשובים שבהם עוסק ארגון ה- oecd, הוא התופעה של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים, והארגון - ואנו בקרבו- נלחם בתופעה זו ככל יכולתו. אנו פועלים ללא הרף למגר את השחיתות ולהביא לדין הן את מקבלי השוחד והן את נותני השוחד. לטעמנו, יש להשית עונשים חמורים על מקבלי שוחד וגם על נותני השוחד. בגמרא אפילו נאמר ש"תיפח נפשם של מקבלי שוחד". כך שהיחס המחמיר לשוחד הינו חלק בלתי נפרד ממורשת עמנו. אחד האמצעים שאנו נוקטים לשם כך, הוא חתימת הסכמים עם עדי מדינה. עד מדינה הוא שותף לביצוע עבירה, המקבל טובת הנאה מהתביעה, בתמורה להסכמתו להעיד נגד שותפיו ולחשוף את מעלליהם. מטבע הדברים, ככלל, הסכם עד מדינה נחתם עם עבריין שחומרת מעשיו פחותה בחומרתה מחומרת מעשיו של החשוד נגדו הוא מעיד. בעבר, נחתמו הסכמים לא מעטים שבמסגרתם הובטחה לעד המדינה חסינות מוחלטת. בשנים האחרונות, אנו משתדלים במידת האפשר להמנע מהסכמים שכאלה, ולערוך הסכמים שבמסגרתם גם עד המדינה יתן את הדין, יורשע וירצה עונש מאסר, כאשר טובת ההנאה מתבטאת בכך שתקופת המאסר תהיה קצרה יותר מתקופת המאסר שלהערכתנו הייתה מוטלת על העד לו היה עומד למשפט ומורשע בכל שיוחס לו. בדרך זו גם עד המדינה משלם על מעשיו, וגם החשוד נגדו הוא מעיד ייתן את הדין - במידה ויורשע - ומעשיו הפליליים יחשפו הן בפני בית המשפט הן בפני הציבור. מדובר בצעד חיוני למאבק בעבריינות, ועל כן צעד זה ננקט הן בתחום הפשיעה האלימה (כגון בפרשה 512 שבה הועמדו כעשרים עבריינים - לרבות כמה ראשי ארגוני פשיעה - לדין), הן בתחום המאבק בשחיתות. בחלק מהתיקים בהם נקטנו צעד זה הדבר כבר הוכיח את עצמו והביא להרשעות ולגזרי דין חמורים. מטבע הדברים, אף בפרשות מעוררות הסערה העומדות כיום על הפרק, שחקירתן עודנה מתנהלת, אנו פועלים גם בכיוון זה. חתימת הסכמים שכאלה גם מעבירה מסר חד-משמעי: "ידע כל מי שעומד לבצע עבירה. לעולם לא תוכלו לסמוך על איש משותפיכם, עוזריכם, או הקרובים לכם ביותר, שלא יסגירו אתכם באחד הימים. לא תוכלו לסמוך - לא על המזכירה האישית המלווה אתכם עשרות שנים. לא על הנהג הצמוד והנאמן. לא על העוזר האישי ובודאי שלא על נותן השוחד או המתווך לשוחד. ברגע האמת, כל אדם שפשע יחד עמכם, או שהיה מודע למעשיכם- ותמיד יש אנשים כאלה - יכול להפוך לעד מדינה נגדכם שכן תמיד, בעיניו, טובתו האישית והצלת עורו, תקדם לטובתכם האישית ולהצלת עורכם". בעינינו, אם ידע כל אדם השוקל לבצע פשע כי זוהי המציאות החדשה, יהיה מדובר בצעד חשוב ומרתיע מאין כמותו. המאבק בשחיתות אינו רק צו מוסרי וחובה משפטית, כי אם גם תנאי לשגשוגה של כלכלת שוק מתפתחת. כלכלה שבה יהיה למתחרה היעיל סיכוי להצליח, גם אם אינו "מקושר". כדוגמה אזכיר את תיק 242 - חקירה שהניבה כתבי אישום שהוגשו לעת עתה כבר נגד למעלה מ-20 אנשים, ובכללם השר לשעבר סטס מיסז'ניקוב, שלאחרונה נגזר דינו ל 15 חודשי מאסר, סגנית השר פאינה קירשנבאום, שמשפטה מתנהל בימים אלה, ורבים אחרים, שכמה מהם כבר הורשעו בדין. בתיק זה נחתמו הסכמי עדי מדינה עם כמה חשודים, והדבר אפשר "פיצוח" פרשיות משנה מתוך פרשת ענק זו. גם נגד בכירים בשלטון המקומי התקיימו חקירות רבות, המעבירות מסר חד-משמעי לפיו לא נשלים עם שחיתות במישור זה. חלק מהחקירות כבר הסתיימו בהרשעות של ראשי ערים וראשי מועצות, וברובן גם נגזרו מאסרים בפועל מאחורי סורג ובריח. חלק מהחקירות הניבו כתבי אישום המתנהלים בימים אלה. וישנן חקירות שעדיין מתנהלות נגד גורמי שלטון מקומי חשובים- לרבות החקירה רחבת ההיקף המנוהלת בימים אלה, שבמסגרתה נחקר ראש עיריית ראשון לציון יחד עם בכירים נוספים בשלטון המקומי, לצידו של ח"כ מכהן. אין בכוונתנו להרפות מדוושת הגז בתחום זה. אני מקווה שהמסר יעבור הן למועמדים שיציגו מועמדותם לבחירות הקרבות לשלטון המקומי והן לציבור בכללותו: "ייזהרו המושחתים". ברצוני להקדיש עתה מספר מילים לנושא הקרוי: אכיפה כלכלית משולבת. מזה כמה עשרות שנים מקובלת בעולם התפיסה כי לא די במשפט הפלילי הקלאסי ובעונשים הרגילים המוטלים במסגרתו כדי להילחם באופן אפקטיבי בפשיעה, וכי בנוסף, במקביל ובמשולב, יש לפעול לפגיעה בכדאיות הפשיעה, הן באמצעות הטלת קנסות כבדים, הן באמצעות חילוט הרווח שנוצר מן הפעילות הפלילית והן במגוון של כלים אזרחיים - מינהליים, רגולאטוריים ופיסקאליים, שמופעלים נגד עבריינים בנוסף להליך הפלילי (לעתים גם ללא הגשת כתב אישום). בשנים האחרונות שמה לה הפרקליטות למטרה להגביר את האפקטיביות של אכיפת החוק נגד הפשיעה הכלכלית והמאורגנת במאמץ להגדיל את סכומי הכספים המחולטים מעבריינים, ולהגביר את גביית המיסים מעבריינים. ואכן מאמץ זה מניב תוצאות מרשימות ביותר: הגענו להישגים חסרי תקדים, יחד עם שותפנו המשטרה, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות המיסים ורשות ניירות ערך, בתוך פחות מעשור. משיעורי חילוט של מיליוני שקלים בודדים בשנה, לחילוט של מאות מיליונים בכל שנה. בשנת 2016 לבדה חילטנו מעל 600 מיליון שקלים. מדובר בעלייה של מאות אחוזים בתוך פחות מעשור, וזהו פן חשוב מאוד במאבק בפשיעה. זוהי הזדמנות לומר מילת תודה ליועץ המשפטי לממשלה היושב כאן עמנו, המוביל יחד עמנו את האכיפה בתחומים אלה. גידול דומה חל בשיעור הכספים הנגבים מעבריינים כשומות מס בגין פעילותם העבריינית והם מגיעים כיום לעשרות מיליוני שקלים בשנה. אלה ואלה מעשירים את קופת המדינה ומחזקים את כלכלתה- ומה שיותר חשוב, הדבר פוגע בכדאיות הפשיעה ומפחית את התמריץ ללכת בכיוון זה. גם בתחום האזרחי מתמקדת הפרקליטות בתיקים החשובים מבחינת שלטון החוק והגנה על אינטרסים ציבוריים, תוך הגברת היוזמה וההתנהלות האקטיבית - הגשת תביעות בשם המדינה וסיוע ביישום מדיניות של גורמי המדינה הכלכליים בתחומים השונים באמצעות כלים אזרחיים אקטיביים. כך למשל, השבנו חופים לרשות הציבור, לאחר שפינינו פולשים שהשתלטו עליהם; זכינו בתביעות כספיות בשווי עצום (כגון בהליך בוררות שנוהל נגד מפעלי ים המלח לתשלום תגמולים הוגנים למדינה שלא שולמו משך עשרות שנים), עמדנו על המשמר בקיום חוזים שנכרתו עם המדינה, ועוד כהנה וכהנה. אין צורך לומר עד כמה רבה חשיבותן של תביעות מעין אלה. בכוונתנו, כמי שמייצגים את האינטרס הציבורי, להעמיק ולהרחיב ככל הניתן את האכיפה האזרחית, שכן זכאית היא המדינה לא רק להתגונן מפני תביעות שווא, אלא גם לתבוע את מי שפוגעים בה כלכלית. תחום נוסף בו תורמת הפרקליטות לפעילות הכלכלית הוא התחום המנהלי בו אנו מתמקדים בהגנה, בין היתר, על החלטות כלכליות משמעותיות של הממשלה ורשויות המדינה בפני עתירות מנהליות שונות המוגשות לבג"ץ ולבתי משפט מחוזיים. דוגמה בולטת לכך, אחת מני רבות, מן השנים האחרונות, היא עשייתה המשמעותית של מחלקת הבג"צים בהגנה על העתירות בעניין מיסוי הגז (ועדת ששינסקי), יצוא הגז ("ועדת צמח"), תוכנית המתאר הארצית לקליטת הגז, ומתווה הגז. רק הגנה משפטית זו איפשרה את קידום תוכניות הממשלה למקסום תגליות הגז הטבעי - שאכן היו שנויות במחלוקת, אך בסופו של דבר, כשהממשלה מחליטה לקדם מתווים ופרויקטים כלכליים במסגרת החוק, תפקידנו הוא להגן עליהם ואנו עושים זאת, אם יורשה לי לומר, בהצלחה רבה. גם בתחום דיני העבודה אנו מגנים על רפורמות החיוניות בעיני הממשלה, וכאן אציין כדוגמה את העתירה שהמדינה הגישה לבגצ נגד פסד של בית הדין הארצי לעבודה שהכיר בזכות שביתה רחבה נגד רפורמות בחברת החשמל. בגצ כבר הוציא בעתירה זו צו על תנאי, צעד משמעותי עד מאד, אך הדיון לא תם. אנו מאמינים בצדקת העתירה והיא דוגמה נוספת לתרומה הרבה שלנו גם בתחום זה. בהקשר זה אבקש להתייחס לטענות שעלו לאחרונה בתקשורת, לפיהן, כביכול, פרקליטי מחלקת הבגצים מביאים את עמדתם האישית בפני בית המשפט, ואינם מייצגים כהלכה את עמדת הממשלה. בתוך כך הוטחו לצערי גם טענות אישיות נגד פרקליטים במחלקה, לעתים, תוך הדבקת תוויות לפרקליטים, כגון בדבר נטייה פוליטית כזו או אחרת. טענות אלה מקוממות, חסרות יסוד ולא יכולות להיות רחוקות יותר מהמציאות. כמובן שיש לפרקליטים תרומה רבה לגיבוש עמדתה המשפטית של המדינה שתוצג בפני בית המשפט. מובן אף שאין אנו חסינים מביקורת. עם זאת, יודגש ויובהר שעמדות המדינה המוגשות לבג"ץ הן עמדות משרדי הממשלה הרלוונטיים לאחר אישורן, על דעת כל הגורמים הרלוונטיים במשרד, ובמידת הצורך, אף הדרג המדיני. אני חוזר ואומר - מדובר בעמדות הממשלה ולא בעמדות הפרקליטים. העמדה לעולם אינה עמדה אישית של פרקליט זה או אחר, אלא זוהי עמדת רשויות המדינה, שעליהן אנו מגנים כל עוד הן חוקיות. למותר לציין שבמקרים הרגישים והמורכבים, מאושרות העמדות המוגשות לבג"ץ על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ועל-ידי באופן אישי. לפיכך, אין כל מקום להטחת ביקורת אישית על פרקליטים מסורים שעושים מלאכתם נאמנה; ביקורת נטולת בסיס כל שהוא, בגין עמדה שהציגו בבג"ץ. ייחוס תוויות ותיוג "לגופו של פרקליט", ולא "לגופו של עניין", הוא תופעה שלילית וכל מי ששלטון החוק ועצמאות המערכת יקרים לו צריך לגנות תופעה זו בכל פה. סיכומם של דברים, עיניכם הרואות כי בשנים האחרונות פעלה הפרקליטות לביצור שלטון החוק ולחיזוק הכלכלה הישראלית, באופנים שונים, ובמגוון רחב של תחומים. הפעילות הרבה שאנו מקיימים היא חלק יסודי בתשתית חיונית. בלעדיה אין פעילות כלכלית תקינה של המדינה, ואנו רואים בכך חשיבות רבה. שימורה של פרקליטות איכותית, עצמאית ומקצועית הינו חיוני לא רק לקיום שלטון החוק במדינה אלא גם להמשך שגשוגה הכלכלי של מדינת ישראל".