- גברתי, יש בן אדם בדלת.
- מה הוא רוצה?
- לדבריו, יש לו בשורה חשובה עבורך.
- מה - בשורה? מילאתי את האמבטיה כבר...
- כן. על פניו - האיש הוא יהודי.
- אז מה?
- כנראה, הגיע אליך כיהודיה.
- כמה אפשר כבר? הרי חתמתי לפני חודש צ'ק על 1,000 דולר לבית הכנסת בשדרות סאן-סט!
- לא נראה שהוא בא לבקש כסף.
- לובש כיפה בטח, בחליפה שחורה? מה, לא יכל לבוא בדלת אחורית? מה הוא בולט שם בדלת הראשית? שכל השכנים יראו אותו?
- הוא לבוש כאיש מכובד.
- שיבוא בפעם אחרת.
- הוא אומר שבא כל הדרך מישראל.
- אז מה?
- נו, את נולדת בירושלים...
- ועכשיו כל ישראל ילון אצלי אם נולדתי שם והפכתי לסלב?
- הוא לא בא להתארח. לדבריו, הוא שר בממשלת ישראל.
- בישראל יש שרים בשפע.
- כל מה שהוא רוצה - להעניק לך פרס ישראל בשם 'בראשית'.
- מה לי הפרס העלוב שלהם אחרי האוסקר שלי? כמה תמימים הם!
- אז מה לומר לו?
- ישראל הזותי רק פוגעת בי במוניטין. למה הם הורגים את המחבלים שלהם ללא משפט?
- הם טוענים שבכך מגנים על הילדים שלהם.
- הם טוענים! ומה כותב העיתון 'ניו-יורק טיימס'? הם למדו לקרוא? ברברים.
- אז מה להגיד לו?
- שיבוא עוד שבוע.
....
- גברתי, הוא עזב והשאיר את הארגז.
- מה יש שם?
- כאילו כסף. הרבה כסף.
- כמה?
- הממממ... מיליון דולר.
- מיליון?
- בדיוק.
- תריח - יש לכסף ריח?
- כן.
- ריח של מה?
- ריח של ילדים. כנראה לקחו אותו מהילדים שלהם.
- בסדר. שים אותו לתוך הכספת. בדקת את טמפרטורת המים בג'קוזי?
- כן.
- ושום מצלמות נסתרות הפעם! יש כבר מספיק תמונות העירום שלי במרשתת.
