X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - מקרר יקר, חיפושים ובדיקות, תאונות אוויריות, קידום, שריפות ו"חסיד" שבוע טוב
▪  ▪  ▪
אלטלנה [צילום: לע"מ]

א. כמה עולה מקרר?
כ-24 מיליוני דולר היו אמורים לעלות שניים-חמישה מקררים חדשים בחיל-האוויר 1, המטוס הנשיאותי האמריקני. המחיר השערורייתי עורר ביקורת קשה בקונגרס, והמיזם בוטל, בעיקר, כיוון שנשקל רכש מטוסים נשיאותיים חדשים מחברת בואינג.
ב. נעדרים ממלחמת קוריאה
שרידי גופתו של סרג'נט הנחתים מרדית אף קיירן, שנהרג במלחמת קוריאה, זוהו בימים האחרונים לפני פסגת טראמפ-קים בסינגפור. סרג'נט קיירן נהרג בסוף נובמבר 1950 בקרב על מעבר טוקונג בקוריאה הצפונית. שרידיו הועברו לאמריקנים בשנת 2005, וזוהו רק עתה.
בבית-העלמין הלאומי בארלינגטון, וירג'יניה, נטמנו בסוף מאי שרידיו של קורפורל ארנסט הילמן מקנטאקי - תותחן בצבא האמריקני, שנפל בשבי קוריאה הצפונית, ומת בשנת 1951 במחנה השבויים צ'אנגסונג בקוריאה הצפונית.
סוגיית נעדריהם במלחמת קוריאה מטרידה עדיין את האמריקנים. ארגון ותיקי המלחמות מעבר לים (VFW) ביקש מהנשיא האמריקני להעלות את הסוגיה בדיוניו עם שליט קוריאה הצפונית.
קוריאה הצפונית העבירה לאמריקנים שרידי יותר מ-7,800 חיילים אמריקניים, שנהרגו במלחמת קוריאה, ולא זוהו. יותר מ-5,300 מהם נמצאו על אדמת קוריאה הצפונית. אחת הבעיות הנה איתור שרידי נעדרים מהמלחמה באזור המפורז, המפריד בין שתי הקוריאות. הרבה שרידי נעדרים אמריקניים נמצאו במחנה השבויים צ'אנגסונג. פיקוד הנעדרים האמריקני (DPPA) מעוניין לבדוק אתרים של מחנות שבויים לשעבר בקרבת גבול קוריאה-סין ואתרים אחרים, כולל בית-העלמין בפיונגיאנג, הבירה הצפונית, שבו קבורים, כנראה, מאז המלחמה 184 נעדרים אמריקניים. מקומות אחרים, שיש בהם ריכוז של שרידי נעדרים, הם אתרי הקרבות הגדולים (כמו מאגר צ'וֹסין).
בפסגת מנהיגי קוריאה, שקדמה למפגש טראמפ-קים, העלה מון ג'ה-אין, נשיא קוריאה הדרומית, את הסוגיה של כ-120,000 חיילים ושוטרים שלה, שנעדרים מאז מלחמת קוריאה.
החיפושים אחר שרידי נעדרים ממלחמת קוריאה הופסקו עם החרפת היחסים בין ארצות-הברית וקוריאה הדרומית לבין קוריאה הצפונית. בשנים 1994-1990 העבירה קוריאה הצפונית 208 ארונות עם שרידי נעדרים אמריקניים. בדיקתם העלתה, כי הם מכילים שרידים של כ-400 נעדרים, מסר פיקוד הנעדרים.
מיולי 1996 עד מאי 2005 שלחה ארצות-הברית לקוריאה 33 משלחות חיפוש וזיהוי, שאיתרו יותר מ-220 שרידים של נעדרים. זיהוי השרידים עדיין נמשך במעבדות הפיקוד בהוואי. במסגרת ההבנות, שקדמו לפסגת טראמפ-קים, הוסכם על שיבת משלחות החיפוש האמריקניות לקוריאה הצפונית.
תוך כך הפריכו גורמי מודיעין אמריקניים בתקיפות את השמועות, כי חלק מהנעדרים האמריקניים עדיין חיים בקוריאה הצפונית. חקירת עשרות אלפי עריקים מקוריאה הצפונית, שהגיעו לדרום בשני העשורים האחרונים אוששה מידע, ששולל את השמועות הללו. כך מסר פיקוד הנעדרים.
ג. תאונות מטרידות
סדרה ארוכה מדי של תאונות אוויריות פוקדת את השירותים המזוינים של ארצות-הברית, ומטרידה את הקונגרס ואת הפנטגון. באחרונה שבהן נפצע קשה טייס F-15C, שהיה בטיסת אימונים שגרתית מול חופי אוקינאווה, ופלט את עצמו. הוא חולץ מיד על-ידי חיל-האוויר היפני, והועבר במצב קשה לבית-חולים ימי אמריקני בקאדנה. בעקבות התאונה, קורקעו ליום כל המטוסים אף-15 בבסיס האוויר קאדנה ביפן.
בשנת הכספים הנוכחית גדלה כמות התאונות האוויריות עם נפגעים בארצות-הברית ב-48 אחוזים לעומת אשתקד. כל הגופים המעורבים מנסים לבדוק את נסיבות התאונות, ולהבין האם יש להן מכנה משותף, ובעיקר, למצוא פתרון לשאלה המטרידה. האם זו בעיית חומרה, בעיה טכנולוגית-הנדסית, או בעיה אנושית.
יש הטוענים, שהדבר נובע משנים ארוכות תחת ממשל אובמה, בעיקר, שהקונגרס קיצץ את תקציב ההגנה האמריקני. כתוצאה מכך, מפעילים השירותים המזוינים מערכות-נשק ואמצעי לחימה מתיישנים, שדורשים הון עתק לתחזוקה.
מרכזי הבטיחות של השירותים המזוינים מנפיקים כמאה הוראות בטיחות מדי חודש, וכמה מההמלצות ייקחו חודשים רבים ואף שנים עד שייושמו. חלק מההמלצות הוטמעו בפיתוח מטוס-הקרב המתקדם אף-35. כך, מערכת אוטומטית למניעת תאונות על הקרקע, שפותחה בשנות התשעים, ושוכללה בשנים 2010-2003, הוטמעה ביותר מ-600 מטוסי-קרב אף-16 משנת 2016. המערכת הוכיחה את עצמה כשהצילה לא מכבר טייס ומטוס, אומר מיג'ור-ג'נרל ג'ון ראוץ', מפקד מערך הבטיחות בחיל-האוויר האמריקני.
אדמירל מארק לויט, הממונה על הבטיחות באוויריית חיל-הים, הדגים את הבעיה כשסיפר בתת-הוועדה לכוחות טקטיים של ועדת בית הנבחרים לשירותים מזוינים, כי תלונות של טייסים על בעיות במטוס האימונים טי-45 גוֹס-הוק, שנבעו מתקלות באספקת החמצן. התלונות חייבו טיפול ממושך ומקיף מאחר שגם ממטוסים אחרים הגיעו תלונות כאלו. כתוצאה מכך יותקנו בשנת הכספים הבאה (שתיפתח באחד באוקטובר 2018) מערכות חלופיות לאספקת חמצן במטוסים הללו.
"יש לנו מטוסים מתיישנים, ועלינו לתחזקם כיאות", אמר אדמירל לויט. עמיתו, בריגדיר-ג'נרל דיוויד פראנסיס, מפקד המרכז לכוננות קרבית בצבא האמריקני, אמר ש-19-15 אחוזים מהתאונות נובע מהתיישנות המטוסים, והגורם האנושי גרם כשמונים אחוזים מהתאונות. לחיל-האוויר ולחיל-הים האמריקניים נתונים דומים. השירותים המזוינים משתפים זה את זה במידע, כדי להפיק לקחים.
ד. עמו"ס
אי-קידומו של תא"ל עפר וינטר, ראש מטה פיקוד המרכז, יכול להיות מסיבה ראויה, אך רא"ל גדי איזנקוט, הרמטכ"ל, חייב להבהיר זאת, כדי שלא נשוכנע, שכהונתו רווּיה בפעולות נגד הדת בצבא ונגד הדתיים, שמשרתים בו.
קידום בצבא תלוי בעמו"ס, קבע מוטי ידידי. קצין צריך עיתוי, מזל וסוס מתאים לרכוב עליו. לתא"ל וינטר יש מטען עודף - כיפה גדולה ובולטת על ראשו - שמאפיל על ביצועיו, כמו האיגרת הנפלאה, שכתב לחייליו ב'גבעתי' במהלך מבצע 'צוק איתן', והרגיזה את שונאי היהדות בקרבנו. ובעיקר, אין לווינטר סוס לרכוב עליו במטכ"ל של איזנקוט. הוא לוחמני מדי, יצירתי מדי ונתפס כמי שאינו אומר הן כשהרמוניה הנה מלת הקסם בבניין המטכ"ל.
ה. נזקי שריפות
25 אלף דונם נשרפו עד כה בעוטף עזה, ומס רכוש מעריך את הנזקים שהוגשו לו בכשבעה מיליוני שקל. כך נמסר לוועדת הפנים והגנת הסביבה ולוועדת החוץ והביטחון בביקורן בקיבוץ בארי בעוטף עזה. שתי הוועדות דנו בנפרד ובמשותף בנושא איום הרחפנים ועפיפוני התבערה ובהיערכות מערך הכבאות לטיפול באיום.
שירותי הכבאות התמודדו עד כה עם 412 שריפות תוך 75 ימים, והשקיעו בהם כשני מיליוני שקלים באלפי שעות עבודה של כבאים מכל המחוזות, שתגברו את הכבאים בעוטף עזה. כך מסר רב-טפסר דדי שמחי, נציב כבאות והצלה. בעוטף עזה נשרפו כ-5,000 דונם חיטה, מטעי אבוקדו, חוחובה וציוד חקלאי, כך דיווח אמיר דהן, מנהל קרן הפיצויים של מס רכוש ברשות המיסים. אך, בינתיים, טרם הגישו קק"ל ורשות הטבע והגנים תביעות פיצויים. עם זאת, סיכם ח"כ יואב קיש, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה, לא היו פגיעות בנפש, צה"ל הצליח למנוע את החדירות בגדר, "ואולי רק בהסברה הפסדנו".
ו. סיפור עגום
אברהם סטָבסקי, ממארגני אניית הנשק והעולים של אצ"ל, 'אלטלנה', שצה"ל הטביע בהפוגה הראשונה במלחמת הקוממיות בחוף תל אביב היה "חסיד", כלומר מודיע של שירות הידיעות (ש"י) של 'ההגנה'.
ד"ר אורי מילשטיין חשף זאת במחקרו החדש על פרשת 'אלטלנה'. מילשטיין חשף גם את המקור לידיעה - זאב שרף, שהיה מראשי מפא"י, ח"כ ושר. בתש"ח כיהן שרף כמזכיר (הראשון) של ממשלת ישראל, ולפני קום המדינה היה, בין היתר, מזכיר הש"י ואחראי על המחלקה שעסקה ביהודים, ושתלה סוכנים חשאיים בארגונים יהודיים, כ'ברית הבריונים', הקומוניסטים, אצ"ל, לח"י וכו'.
סטבסקי, שהיה פעיל בתנועת בית"ר בפולין, ניסה לעלות ארצה בשנת 1933, כמעפיל בלתי-חוקי. במפתיע, קיבל סטבסקי במארסיי רשיון עלייה (סרטיפיקאט) מהסוכנות היהודית, והגיע ארצה כחוק. זה עניין חריג לחלוטין, כיוון שהסוכנות מנעה סרטיפיקאטים מאנשי בית"ר.
בארץ החל מיד בפעילות בבית"ר וב"ברית הבריונים" (הארגון הימני הראשון, שהנהיג ד"ר אבא אחימאיר). זמן קצר אחר עלייתו ארצה, נרצח ד"ר חיים ארלוזורוב, ממנהיגי מפא"י, וסטבסקי הואשם ברציחתו. יחד עמו עמדו לדין ד"ר אחימאיר וצבי רוזנבלט, שזוכו. סטבסקי נידון למוות בתלייה, ועונשו בוטל בערעור.
סטבסקי יצא לאירופה, והיה פעיל בעלייה הבלתי לגאלית של בית"ר ושל אצ"ל באירופה ואחר כך בארצות-הברית. בשנת 1947 נמנה סטבסקי על ראשי משלחת אצ"ל בארצות-הברית - 'הוועד העברי לשחרור האומה', שהנהיג הלל קוק. בקיץ 1947 רכש הוועד את הנחתת האמריקנית 138, שהשתתפה בפלישה לנורמנדי ביוני 1944, ושינה את שמה ל'אלטלנה' (שמו הספרותי של זאב ז'בוטינסקי). המפעילה הרשמית של הנחתת הייתה חברת "קו שלושת הכוכבים", שבראשה עמד אברהם סטבסקי. "ניתן להגיע למסקנה", קובע מילשטיין, "שהש"י קיבל מידע על מהלכי האונייה והשפיע עליהם".
בתחילת מארס הגיעה 'אלטלנה' לאיטליה, ועליה סטבסקי. בגלל כישלון חברי אצ"ל בגולה לרכוש נשק ולגייס לוחמים, לא נעשה בה השימוש כמתוכנן. "יומיים לאחר הכרזת העצמאות, ביום ראשון, 16 במאי, רשם בן-גוריון ביומנו: 'באחת בלילה הוזעקו ישראלי (גלילי) ושקולניק (לוי אשכול) לבגין, שהציע להם לקנות ספינה שלהם ברבע מיליון (דולר), ובשכר זה יקנה נשק'. בן-גוריון דחה את ההצעה". מאוחר יותר יכול היה להבין, שהאונייה לא נועדה כלל לשום מרד. יתר על כן, סוכן אניות בנמל מארסיי הציע לנציגי ה'הגנה' שם לרכוש את 'אלטלנה', ושאול אביגור (ראש הש"י) דרש מהם להפסיק מיד את המגעים. "שני האירועים מלמדים, כי לבן-גוריון היה אינטרס שלאצ"ל תהיה אפשרות לשלוח את האונייה ארצה, גם אחרי הכרזת העצמאות", כותב מילשטיין.
ב-19 במאי הציע שר החוץ הצרפתי לראשי משלחת אצ"ל בגולה, שישבו בפאריס, לספק לאצ"ל נשק רב ללא תשלום - מספר מילשטיין. השליחים בגולה, שהיו קיצוניים מבגין בנכונותם להשתלט באופן עצמאי על ארץ-ישראל השלמה, חזרו לפנטז על "התוכנית הגדולה" להקמת דיוויזיה של אצ"ל, שתשתלט על ארץ-ישראל. "שותף" לשמחתם היה סטבסקי, שהעביר את המידע למפעיליו. לעומת זאת, לא העביר אצ"ל את המידע על ההצעה הצרפתית לבן-גוריון, ובכך חיזק את חשדותיו. ישראל גלילי ועמיתיו החלו לפמפם באזניו על אפשרות של מרד. כך בשלו התנאים מצד כל המעורבים בדבר, להתפרצות פרשת 'אלטלנה'.
ב-31 במאי 1948 התפרסמה פקודת יום להקמת "צבא הגנה לישראל", שכללה הוראה חד-משמעית, שלא יתקיים כוח צבאי במדינת ישראל, מלבד צה"ל. למחרת נחתם הסכם לגיוס חברי אצ"ל לצה"ל בגדודים של חברי הארגון, שישתלבו בחטיבות הצבא; כל הנשק של אצ"ל יימסר לצה"ל; "כל פעילויות רכישה נפרדות של נשק וציוד מלחמתי מעם האצ"ל תיפסקנה, והקשרים יימסרו לרשות צבא ה'הגנה' לתועלת המלחמה". ואכן מיד השתלבו חברי אצ"ל בחטיבת 'גבעתי' בחטיבת 'אלכסנדרוני' וביחידות אחרות. פעילות הרכש של אצ"ל בצרפת, שהייתה ידועה לש"י, לגלילי ולבן-גוריון, לא נמסרה למשרד הביטחון. אפשר לתרץ את התנהגות בגין בכך שלא קיבל מידע מלא על ההתפתחות בצרפת, או שביקש ברוב תמימותו להעניק בהפתעה לצה"ל אמצעי לחימה יקרים. לעומת זאת, ברור שגלילי לא דרש מבגין להעביר למשרד הביטחון את הקשרים עם שר החוץ הצרפתי. או לפחות לתאם אתו את המהלכים שם.
הפסקת-האש הוכרזה באחד-עשר ביוני. בו-ביום הפליגה 'אלטלנה' מצרפת, מבלי שהדבר דוּוח לבגין, ועליה 930 עולים, שנועדו לגיוס לאצ"ל, 5,000 רובים, 450 מקלעים, חמישה זחל"מים, אלפי פצצות מטוסים, כארבעה מיליון כדורים, ציוד רפואי (הכולל חדר ניתוח) ומדים.
באונייה נמצא גם אברהם סטבסקי, למרות שנדרש להישאר בצרפת, כדי להכין את מסעה השני המתוכנן ארצה עם משלוח נוסף של נשק ושל אמצעי לחימה. סטבסקי התעקש להפליג. כשנפרד, אמר לד"ר שקט, ידידו, שהיה מראשי הרוויזיוניסטים בארצות-הברית: "יותר לא נתראה. שמע! יהרגוני ... לא אישאר בחיים". סביר להניח, שהעריך, כי יש עניין לסתום את פיו אחת ולתמיד.
ראש הש"י באירופה, שלא היה מודע למלכודת 'אלטלנה' שנרקמה, הציע לשאול אביגור לחבל באונייה, כדי שלא תפליג. אביגור דחה את הצעתו, ובאותו היום דיווח במברק מוצפן, "הפורשים העמיסו אתמול את סחורתם על אנייתם בפורט דה בוק". לבגין נודע הדבר רק למחרת, במוצאי-שבת, מהאזנה לחדשות BBC באנגלית. הוא ביקש לדווח מיד לגלילי על כך, אך נמנע בלחץ חבריו. בגין הורה לשלוח מברקים לאונייה ולחבריו בפאריס, שיעצרו את האונייה בלב-ים. בגלל תקלות קשר, המשיכה האונייה בדרכה. רק ביום שלישי, 15 ביוני, לקראת חצות, הבין בגין, כי נפל בפח, וטלפן מיד לדוד כהן (מראשי הש"י), וביקש לזַמֵן מיד פגישה דחופה.
באחת אחר חצות, ב-16 ביוני, נפגשו בגין ובכירי אצ"ל עם גלילי, עם אשכול ועם כהן. השלושה העמידו פני מופתעים. לימים העיד אריה בן-אליעזר: "לבי ניבא לי רעות". לדבריו, כתב שלמה נקדימון במחקרו, "חשתי שאצל אנשי שיחנו החלה נרקמת מחשבה כיצד להפוך את כל הנושא למלכודת לאצ"ל".
למחרת התנהלו דיונים נמרצים בין בגין ואנשיו לבין גלילי ואנשיו. בינתיים גם נוצר קשר תקין עם האונייה והוסכם שהיא תופנה למזח-הדייגים ליד מושב כפר ויתקין. שם ייפרק הנשק, ויופנה למחסני צה"ל. עשרים אחוזים ממנו יישלח לירושלים (שבה עדיין פעלו אצ"ל ולח"י באופן עצמאי, כי לפי החלטת החלוקה ירושלים לא הייתה אמורה להיכלל במדינת ישראל). את השאר, דרשו בגין וחבריו, יש להעביר לגדודי אצ"ל שבצה"ל. לפני שנכנסו לפרטים מעשיים, התפוצץ המשא-והמתן, והאונייה הגיעה לחופי ישראל אחרי יומיים, בלא הסכם.
במוצאי-שבת, 19 במאי, הגיעה 'אלטלנה' בטעות לחוף תל אביב. משהתבררה הטעות הפליגה ליעדה המתוכנן, והגיעה לחוף כפר ויתקין בשעה מאוחרת. בגין החליט לשולחה ללב-ים, כדי שתחזור ביום ראשון בערב, ותפרוק במשך כל הלילה. ואכן בשעה שמונה וחצי בערב ביום ראשון, ירדו העולים אל החוף, והחלו לפרוק את הנשק, בניצוחו של עמיחי פאגלין, ובנוכחות בגין. בישיבת הממשלה קרא בן-גוריון דיווח, שמסר לו גלילי, והוציא החלטה פה-אחד מתשעת השרים שהשתתפו בדיון להסמיך את צה"ל להפעיל כוח, כדי ליטול את הנשק מאצ"ל. הפיקוד על המשימה הוטל על דן אבן, מח"ט 'אלכסנדרוני', והשתתפו בה כוחות מחטיבתו, מחטיבה 7 ומגדוד קומנדו 89 של משה דיין. המפקד בפועל היה ישראל גלילי, שנמצא במפקדת 'אלכסנדרוני' במחנה דורה בנתניה.
גלילי שיגר את פנחס ואזה, ראש הרכש במשרד הביטחון, להזמין את בגין לפגישת בירור אתו. יעקב מרידור מנע מבגין להיענות, כי היה משוכנע, לפי עדותו, שמתכוונים לחסל את בגין בדרך. לאור זאת שלח אבן לבגין אולטימטום, שניסח גלילי, שבו נדרש לקבל תוך עשר דקות את הדרישה למסור את הנשק "לרשות ממשלת ישראל". בסיום הפרשה, אחרי יממה וחצי, הסביר בגין בנאומו ברדיו, ש"בגלל הדרישה לתת תשובה על-כניעה תוך עשרה רגעים החלטנו לא להיענות לאולטימטום טיפשי זה". עד מהרה התברר לו שאולי האולטימטום טיפשי, אך גם רציני. התחילו חילופי-אש בין הצדדים.
פאגלין הבין, שאין סיכוי להתמודד בכבוד עם צה"ל, ולאחר עימות עם בגין התפטר, ועזב את המקום. בגין מינה במקומו את מרידור למפקד במקום, חזר לאונייה, שהפליגה לתל אביב, מתוך הערכה ששם יסתייע באוהדים, ובן-גוריון ייאלץ להתפשר. בן-גוריון לא רצה פשרה, ודחה ניסיונות תיווך של ראשי ערים ושל שרים מקורבים לאצ"ל. לפי הערכת שלמה נקדימון, מטרתו האמיתית באותו הזמן לא היה הנשק שהביא אצ"ל, אלא פירוק הפלמ"ח. הוא ביקש להכניע ללא תנאי את אצ"ל, כדי להזהיר את מפקדי הפלמ"ח ואת תומכיו הפוליטיים, לרבות גלילי, שלא הבין בזמן אמיתי, שזה יהיה גורלם, אם יתנגדו לפירוקם.
בן-גוריון הורה להפציץ את האונייה מן הים ומן האוויר בדרכה לתל אביב, כדי להטביעה, אך גילה כי למהלך הזה מתנגדים הימאים והטייסים. בחילופי-אש בחוף כפר ויתקין נהרגו שלושה אנשי אצ"ל ונפצעו אחדים משני הצדדים. מרידור קיבל את האולטימטום, ונכנע. הפרשה בכפר ויתקין הסתיימה.
ב-22 במאי בחצות הגיעה 'אלטלנה' לתל אביב, ועגנה מול מטה הפלמ"ח במלון "ריץ" ברחוב הירקון. עד אז הטיל צה"ל על חטיבת 'קרייתי' לחסום ב"מבצע טיהור" את הדרכים לעיר בפני תגבורות של אנשי אצ"ל, להשתלט על הצמתים, ולהכריז על אזור עגינת 'אלטלנה' כשטח צבאי סגור. במקביל, קראו מפקדי אצ"ל לחברים, לאוהדיהם ולאנשי אצ"ל-לשעבר ששירתו בצה"ל, לחוש לחוף פרישמן כדי להציל את בגין. למרות המחסומים, נכנסו רבים לעיר, ואף הגיעו סמוך לחוף. מקורבי בגין מנעו ממנו לרדת מהאונייה לחוף, שהרי יש כוונה לרוצחו.
בן-גוריון הורה לצה"ל להכניע את 'אלטלנה' בכל תנאי ובכל מחיר. מעלות השחר התנהל דו-שיח של חירשים בין בגין ולנקין, מפקד האונייה, לבין נציגים זוטרים של גלילי. בשעה עשר שיגר לנקין לחוף שנים-עשר איש, לרבות שניים, שנפצעו בלילה מאש שנורתה מאניית חיל-הים, ואתם שלושים רובים, שישה מקלעים ומטול נגד-טנקים. אנשי 'קרייתי' סירבו לפקודה לירות עליהם. ידין פקד על אנשי מטה הפלמ"ח לפתוח באש, וכך התפתח קרב יריות. בינתיים הגיע למטה, באקראי, יצחק רבין, ולקח את הפיקוד על הקרב.
בשלב הזה הסתיימה מלחמת האחים. שנים-עשר אנשי אצ"ל נהרגו על חוף תל אביב, ושלושה בכפר ויתקין, חמישה-עשר בסך הכול. שלושה אנשי צה"ל נהרגו על החוף, וכן סוכן סמוי אחד - אברהם סטבסקי. בן-גוריון ניצח בגדול והשיג את כל מטרותיו - מסכם מילשטיין - לא רק כי היה פוליטיקאי גאון, ובגין היה מטיף גאון, אך פוליטיקאי תמים, אלא גם כי היה לו מידע מלא על מהלכי יריבו, ולבגין הייתה רק אמונה ביושרו של יריבו. חלק חשוב מהמידע קיבל בן-גוריון מהסוכן הסמוי אברהם סטבסקי, וייתכן שלכן מצא הסוכן את מותו.

תאריך:  17/06/2018   |   עודכן:  17/06/2018
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מלחמת אחים
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
מעניין מאד. תמימות בגין עלתה  ל"ת
לנו ביוקר...  |  18/06/18 16:02
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות ישראלי-פלשתיני
עזרא אלנקם יכין
אנחנו? הפטפטת חוגגת, מידי פעם מתפארים שתופסים או מחסלים יתוש ובביצות שלהם דוגרים ומניבים להקות להקות של נחילי מרצחים והשטן רואה וצוחק
איתן קלינסקי
אסור לנו להרשות לעצמנו שנחייה עם הצירוף של מלחמה צודקת ופשעי מלחמה    כל עוד לא יהיה שלום בין ישראל ובין מדינה פלשתינית עצמאית, המתקיימת לצדה של ישראל, נהיה אסורים בכלא המדמם של צדק ופשע האוחזים זה בזה
איתן קלינסקי
מערכת המשפט בישראל נותנת יד למדיניות הכשרת הקרקע לסיפוח שטח C למדינת ישראל    תהליכי הכשרת הקרקע לכך מלווים במעשים, שכואב לי לקרוא בשמם, אבל מעשים אלו מהווים פשעי מלחמה
יוני בן-מנחם
יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס הקים כוח ביטחוני בלבוש אזרחי לדכא את ההפגנות נגדו בדומה לכוח שהקים נשיא סוריה בשאר אסד. ברש"פ מקווים כי הצליחו לבלום בכוח את תופעת ההפגנות בגדה למען רצועת עזה אך הדבר יתברר לאחר עיד אלפיטר
עומר כרמון
ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמעיל הניה, הודה בחום לחבר הכנסת הישראלי על "הסולידריות שהפגין עם תושבי רצועת עזה, במיוחד על ההפגנות בחיפה"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il