הקריאה היא חלק בלתי נפרד מחיי העולם המודרני. אנשים אשר התרגלו כל חייהם לקרוא עיתונים, ספרים, מכתבים וכדומה, עלולים להגיע למצב בו הם מתקשים לעשות זאת.
אחד מהפתרונות הנפוצים למתקשים בקריאה הוא שימוש בזכוכית מגדלת. זכוכית מגדלת היא עדשה קמורה המשמשת לקבלת דמות מוגדלת של עצם. למרות השימוש במונח זכוכית מגדלת, העדשה יכולה להיות עשויה מפלסטיק.
ישנם זכוכיות מגדלת בעלות עוצמות הגדלה שונות (2X עד X12). לא תמיד "זכוכית מגדלת חזקה יותר - טובה יותר" וזאת משתי סיבות: ככל שהמגדלת בעלת עוצמה חזקה יותר, יש יותר עיוותים אופטיים ולכן שטח הפנים שלה קטן יותר, ואז יהיה צורך להזיז אותה יותר בשביל לקרוא שורה שלמה. כמו-כן, ככל שהמגדלת בעלת עוצמה חזקה יותר, הטווח שבו ניתן להחזיקה מן הדף ולראות ברור קטן יותר.
יש הנעזרים בזכוכית מגדלת לא לצורך קריאה, אלא כדי להתבונן בדברים קטנים במיוחד (יהלומנים, סופרי סת"ם...). ישנו מגוון רחב של זכוכיות מגדלת; חלקן מגיעות בשילוב עם תאורה:
- מגדלת ידנית (Hand magnifier): כשהמגדלת מונחת על הדף, היא אינה מגדילה. יש להרחיקה מהדף עד לקבלת ההגדלה הרצויה. ככל שנרחיק את המגדלת יותר, נקבל הגדלה גדולה יותר, אך אם נרחיק יותר מדי (מעבר למרחק המוקד) נקבל דמות הפוכה. חשוב לזכור, שכדי לקרוא עם מגדלת ידנית, צריך יציבות של היד;
- מגדלת שולחן (Stand magnifier): זוהי מגדלת בעלת מתקן או רגליות שמונח/ות על הדף וכך נפתר הצורך לאחוז אותה באוויר. מגדלת כזו נותנת הגדלה קבועה, כיוון שאין אפשרות לשנות את המרחק בין הזכוכית מגדלת לדף;
- מגדלת סרגלית (Bar magnifier): מכסה שטח של שורה שלמה בספר. החסרון שלה הוא שהיא מגדילה מעט יחסית למגדלות אחרות והיא נותנת הגדלה של האותיות במישור האנכי בלבד;
- מגדלת בועה (Bright field);
- מגדלת צווארית (Needle work magnifier): מגדלת שתלויה על הצוואר ונוחה מאוד לעבודת יד או תפירה.
חשוב לציין, שניתן לפתור את הקושי בקריאה גם בעזרת משקפיים מיקרוסקופיים שפותרים את הצורך לאחוז בזכוכית מגדלת ומשאירים את "הידיים פנויות" או בעזרת מכשירי הגדלה אלקטרונים (טמ"ס - טלוויזיה במעגל סגור). היתרון של מכשירי הטמ"ס הוא שבנוסף לאפקט ההגדלה של המילים, ניתן גם לשנות את צבען ומידת הקונטרסט שלהם ביחס לרקע.
