X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
הרבה מאוד דם רע נשפך בקרבות בין גיבורי הקרב על ירושלים - אלוף עוזי נרקיס, אלוף פיקוד המרכז; אל"ם אורי בן-ארי, מח"ט 10; אל"ם אליעזר אמיתי, מח"ט 16; ואל"ם מרדכי גור, מח"ט 55
▪  ▪  ▪
ששת הימים. חברון [צילום: לע"מ]

>
הקרב על ירושלים בתשכ"ז (1967) תיקן במובנים מסוימים כשלים מתש"ח (1948), והיה לסמלה של מלחמת ששת הימים. "היכרות כלשהי עם המלחמה בירושלים בתש"ח חיונית להבנת האירוע המכונן שהתחולל בעיר ובסביבותיה בתשכ"ז..." - קובע גדעון אביטל-אפשטיין, ובצדק1. ובהמשך - "המערכה הכבדה הותירה חשבונות פתוחים, הולידה בכייה לדורות ועיצבה כעסים, תשוקות ומאוויים, שייחלו לגאול, וקמו לתחייה ביוני 1967"2.
גדעון אביטל-אפשטיין נטל על עצמו משימה כבירה לתעד את המלחמה לאחר כחצי יובל שנים. הוא הקדיש שלוש שנים למטלה, אך ספרו המקיף מרשים ובעייתי.
ראשית, הספר דורש עורך רציני, שיעשה מה שעורך מיומן אמור לעשות: לשפר את כתב-היד, ולעשותו ידידותי לקורא. הספר של אביטל-אפשטיין כבד תרתי משמע ומשופע בפרטים, שלפעמים רבות מעיקים על הקורא. למעשה, יש כאן ארבעה ספרים ויותר, שנכרכו יחדיו: סקירה על ירושלים בחמישים השנה הראשונות של המאה העשרים (משימה כבירה, שיכולה למלא ספר לבדה); לחימת חטיבת-מחוז 16, החטיבה הירושלמית; לחימת חטיבת מילואי השריון 10 הראל; ולחימת חטיבת מילואי הצנחנים 55 חוד החנית. בנוסף, הקדיש אביטל-אפשטיין פרקים ללחימת חטיבה 4 קרייתי בגב ההר (חלק חמישי) ולפעילות חיל-האוויר בירושלים (וחלק שביעי). איחוי הספרים יחדיו יצר בעיה, גם מפני שרמתם אינה אחידה.
שנית, לספר דרוש מאוד עורך לשוני - גם כדי שיאחדו לחטיבה אחת. שלישית, מישהו היה צריך לקצץ בנטיעות, ולהגביל את המחבר, שהתפרס לכל הכיוונים, והתבדר, במקום להתרכז. שפע הנתונים עומד לרעת המחבר והקורא.
ראוי לציין את שפע המפות הצבעוניות של ההיערכות ושל הקרבות, שמלווה את הספר, שמצטרף לאוסף תמונות עשיר ויפה מהמלחמה.
"הפסדנו"
הרבה מאוד דם רע נשפך בקרבות בין גיבורי הקרב על ירושלים - אלוף עוזי נרקיס, אלוף פיקוד המרכז; אל"ם אורי בן-ארי, מח"ט 10; אל"ם אליעזר אמיתי, מח"ט 16; ואל"ם מרדכי גור, מח"ט 55. בעיקר, קבלו אמיתי ובן-ארי על קיפוח יחידותיהם בתהילת שחרור ירושלים. קצת אחרי המלחמה סיפר בן-ארי, כינס נרקיס מסיבת עיתונאים, וביקש משלושת המח"טים שלו לספר במשך 15-10 דקות את סיפור לחימת חטיבותיהם. בן-ארי, הייקה, ואמיתי, הצבר, צייתו לפקודתו, וקיצרו; וגור דיבר יותר מחצי שעה. "אז הבנתי", הסביר בן-ארי לצבי דהב, אחד המג"דים שלו, "שבמלחמה על ירושלים הפסדנו"3.
אביטל-אפשטיין מציג אומנם את לחימת החטיבות (ומגיע לו יישר כוח על שניסה להביא את כל היחידות, שהשתתפו במערכה על ירושלים), אך מטבע הדברים, מוקדש חלק ניכר מהספר ללחימת הצנחנים בירושלים. המחבר ירד לפעמים לרמת החייל הבודד, וכשהגיע לחלל מלחמה, ניסה לצייר קווים לזכרו. ברור, שהסיקור לא יכול להיות שווה ואחיד כיוון שיש חללים שהספיקו לעשות הרבה, והותירו אחריהם מורשת.
האם היה צריך לתאר זאת כך? נראה לי, שהגישה הפרטנית הפריעה לספר. לדעתי, זה לא היה אמור להיות ספר מורשת קרב ולא ספר זיכרון, אלא ספר היסטוריה צבאית. מבחינת העריכה - חשוב, שיש לספר אינדקס. עם כל הרבה שמות יכול הקורא ללכת לאיבוד. חיפשתי בו שם של חבר, שלחם ונפצע בצנחנים, והוא שובש. חבר אחר, שגם לחם בצנחנים, אינו מוזכר כלל.
פגם קשה בספר הוא שמראי-המקום אינם נמצאים בו, אלא באתר המחשב של אתר הזיכרון בגבעת התחמושת. לקורא זה לא יפריע, אך למי שרוצה להעמיק, זו בעיה.
גל ביקורת
הספר של אביטל-אפשטיין הניב גל של ביקורת. קשה להבין על מה רגשו המבקרים. ברור, שהעלאת קורות המלחמה על הכתב בספר כביכול רשמי של אתר גבעת התחמושת מעוררת מדנים וקרבות אגו בין אנשים ובין יחידות4.
יש לי שתי הערות לגבי מה שכתב אביטל-אפשטיין. ראשית, הוא לא הזכיר את הסיפור העסיסי של לוחמי פלוגה ב' בגדוד חי"ר 163 בחטיבה 16, שטוענים באותות, במופתים ובצילומים, שהגיעו לכותל לפני הצנחנים. את סיפורם הביא אורי מילשטיין, עמיתי, ועורר גל הלם רציני - כולל ביקורת של אנשי חטיבה 16, שמפקפקים בסיפור5.
סוגיה אחרת קשורה לסקירה ההיסטורית. של סוגיית ירושלים למן תש"ח. בסקירתו חסרה התייחסות לעובדה חשובה ביותר, לדעתי, והיא הכנות צבאנו לכיבוש העיר העתיקה באוגוסט 1961. חטיבת הצנחנים 35 בפיקודו של אל"ם אלי זעירא וחטיבה 1 גולני בפיקודו של אל"ם מרדכי גור נערכו במשך כמה שבועות בקיץ 1961 לפרוץ לעיר העתיקה. המבצע לא אושר, והיחידות חזרו לשגרה.
להיערכות היו כמה משמעויות. הירדנים קלטו אותה, והפיקו ממנה לקחים. כתוצאה מכך ביצרו בשנות השישים את מערכיהם בצפון ירושלים, שהגנו על דרך השיירה להר הצופים ועל שיח׳ ג׳ראח. הדבר חייב את צבאנו לשנות את תוכניתו לחבור בעת חרום להר הצופים6, במקום ללכת להר היישר דרך שיח׳ ג׳ראח, נקבע בתוכנית החדשה מעקף דרומי: מחוות הלימוד בדרום העיר לארמון הנציב, וממנו לגבעת האנטנה ולהר הצופים7.
הכוננות בקיץ 1961 משויכת בספר בטעות8 לשנת 1962. אלוף הרב שלמה גורן, אז הרב הראשי לצה"ל, סיפר עליה בזיכרונותיו, השמורים בארכיון צה"ל. לדבריו, הבטיח לגור, שייכנסו יחד לעיר העתיקה9. רק היות גור מח"ט, שהיה אמור לשחרר את ירושלים ב-1961, מסבירה את הבטחת הרב גורן.
לכאורה, היה הר הצופים הסיבה הישראלית למלחמה (קאזוס בלי), והירדנים ידעו זאת היטב. מאז נותק ההר בתש"ח הייתה השיירה, שעלתה להר הצופים בחסות האו"ם, מוקד למתיחות מתחדשת עם ירדן; והיה חשש, שהירדנים לא ייתנו לה לעבור. הרבה תוכניות עובדו למקרה כזה - גם בתשכ"ז. למרות שההר נותר מנותק, במלחמת ששת הימים, לא פרץ צבאנו להר הצופים. כוח מתוגבר של יחידת מצוף 247 בפיקודו של סא"ל מנחם שרפמן, "מלך ההר", שהחזיקה את הר הצופים, שחררה את עצמה. כוחות חטיבה 16 בסיוע פלוגת הטנקים הירושלמית נעו במעקף הדרומי, אך בניגוד לתוכניות, אחרי שחרור ארמון הנציב, לא עלו אל גבעת האנטנה, אלא הלכו דרומה לכיוון רמת רחל, בית-לחם ומשם לחברון - כנראה, במרוץ מול פיקוד הדרום.
בתמונה הכוללת ניצל צבאנו את ההזדמנות לתקן את כשלי תש"ח, והיו לא-מעטים, שרצו ליזום. לכן, מלכתחילה הייתה המלחמה על ירושלים בעיה רצינית ביחסי ציבור - מנרקיס, אלוף פיקוד המרכז, ועד לגור, מח"ט 55.
אביטל-אפשטיין סקר את תוכניות המלחמה הישראליות בגזרת ירדן ובגזרת ירושלים - למן תחילת שנות החמישים, שבהן פעל "צוות (יוסף) נבו" - 'בני יעקב', 'לביא', 'עכן' ו'בני אור', שהייתה מסד למלחמת ששת הימים10. עבודת המטה הייתה מפורטת, אך כשהגיע זמן האמת, המערכה על ירושלים נראתה כאלתור גדול, שניהלו ממשלת ישראל, המטכ"ל ופיקוד המרכז. בבסיסו הייתה התקווה, שירדן תסתפק בהפנת מלחמה, ולא תילחם. והיו מי שרצו לנצל את השעה לתקן את עיוותי תש"ח.
דרושה עבודה
עבודתו המקיפה של אביטל-אפשטיין אינה סוף-פסוק בתיעוד המערכה על ירושלים. למרות גודלה, היא דורשת הרחבות, וכל עוצבה ראויה לספר משל עצמה - עניין שכנראה לא ייעשה. הצנחנים ניכסו לעצמם בתודעה הציבורית את שחרור ירושלים, וזה עוול לשאר העוצבות, שלחמו. זה נובע, בעיקר, כיוון שהצנחנים עסקו בהנצחתם, ושאר העוצבות כמעט שלא פעלו בנדון. זה עוד אישוש לטענתי, שהיוזם בתחום הזיכרון והמורשת - מצליח.
חוברת של מפקדת קצין חינוך ראשי מתארת את לחימת חטיבה 10 בקרב על ירושלים ואל תל אלפול11. לעומתה זאת, עשתה חטיבה 55 לא מעט להנציח את עצמה בכתב - בספרים, שכתבו אנשיה12, וספרים שנכתבו עליהם. החטיבה הירושלמית סובלת מחוסר חמור בסיקור לחימתה - חוץ מעבודתו החשובה של יוסי לנגוצקי, מ"פ הסיור דאז, שתיעד את המערכה על ירושלים במצגת, שמלווה את הרצאותיו.

הערות

1. אביטל-אפשטיין, עמ' 97.
2. אביטל-אפשטיין, עמ' 113.
3. שיחה עם אל"ם צבי דהב, לוד, 26 ביולי 2018.
4. מרדכי חיימוביץ, "מלחמת השחזור". מעריב המוסף, 23 במארס 2018, עמ' 6-12. המחבר מתייחס לכך בעמ' 13-12 בספרו. לדעתי, המעיט מחשיבות ההתנגדות למחקרו ואי-קבלתו.
5. 637769-[קישור]. 6
6. אביטל-אפשטיין, עמ' 121-122.
7. שיחות בלתי-מתועדות של המחבר עם סא"ל מיל׳ אהרן קמארה, שפיקד במלחמה על פלוגת הטנקים הירושלמית; עדויות של לוחמים בגדוד הצנחנים 890 - בארכיון המחבר. 8 8. אביטל-אפשטיין, עמ' 121.
9. יגיל הנקין, 2017. "השחרור שעלה מהשטח". סגולה 85, עמ׳ 32; 10. אביטל-אפשטיין, עמ' 122.
10. אביטל-אפשטיין, עמ 203 ואילך.
11. הוצאת ענף מורי"ה, מדור מורשת קרב, אוגוסט 1991.
12. בולט במיוחד שאול ובר, שהיה לוחם בחטיבה, וכתב ספר ביקורתי על קרב גבעת התחמושת.


על הספר, גדעון אביטל-אפשטיין, 2017. 67' ירושלים, מלחמה. תל אביב: מטר. 532 עמודים, נספחים, ביבליוגרפיה ואינדקס. 138 שקל.
תאריך:  19/08/2018   |   עודכן:  19/08/2018
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות אביתר בן-צדף לדוא"ל
 
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ירושלים במלחמה
הודעות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב הודעה 
1
הסטוריה,מורשת,צדק וזכרון
שמעון מהצפון  |  21/08/18 09:30
2
הצלחה אבות רבים לה
שמעון מנדס  |  21/08/18 11:30
3
היסטורה צבאית
אורי מילשטיין  |  22/08/18 11:17
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
ארווין קליין
הספר "בוחרים להרגיש טוב", מביא גישה פסיכיאטרית מעשית, שאמורה לשחרר את האדם מבעיות פסיכולוגיות שונות    זאת הגישה ההכרנית, הקוגנטיבית
חנה סמוכה מושיוב
האם הילדים גרמו לך שמחה וברכה, כשאתה כל הזמן עסוק בעולמך, ואתה לבדך ואנו ואמא לבד? איכּךָ? רוב הזמן, אתה אינך... לא נוכח, ולא מושיט יד...
בלפור חקק
על-פי התורה עליו לשאת את אלמנת אחיו כדי להקים שם לאחיו המת    אך התברר ששלושה בנים שנולדו להם וקיבלו את השם "בנימין" מתו בגיל צעיר
ארי בוסל
היה זה יום הולדת נוסח בוורלי הילס שלא ישכח לעולם    חברי מועצת העיר הציגו תעודת הוקרה לשרמן, אך זה כמובן לא היה מספיק    הם העניקו את מפתח העיר, כבוד הניתן לעיתים נדירות בלבד
יואב יצחק
משה טרי ודני נוה נדרשים למנות מנכ"ל במשרה של קבע לקבוצת כלל ביטוח שהיא אחת הגדולות בישראל    הכרעת הדירקטוריון צפויה ביום ראשון (17.06.18)    ענת לוין היא אחת המועמדות, וכדי לקדם את מועמדותה היא הזמינה ל"בירה ונקניקייה" את יו"ר ועד העובדים של הקבוצה ובאותו מעמד ניסתה להובילו בכחש    השאלה היא: האם נכון למנותה למרות הבחישות שלה ואמינותה המפוקפקת, ובטרם נבדקו מהלכים כושלים שביצעה בתפקידה כראש חטיבת ההשקעות והפיננסים בקבוצה
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il