אבי גבאי ממשיך לרוץ בלי לדעת לאן ובלי לדעת עם מי.
שני דברים ניתן לומר לזכותו. האחד: גם אם באיחור רב, הוא סילק את
ציפי לבני מהרשימה שהוא עומד בראשה ואולי מן הכנסת בכלל, ועל כך מגיע לו יישר כוח! השני: הוא הכריז באופן מפורש שלא יהיה שר בממשלתו הבאה של
בנימין נתניהו, ובכך בידל את עצמו מן המתחרים האחרים לתפקיד ראש האופוזיציה שהם בעלי סיכוי של ממש לעבור את אחוז החסימה:
בני גנץ ויאיר לפיד.
אמירתו של גבאי מכוונת לשני אלה בלבד. היא אינה מכוונת למנהיגות של מפלגות השמאל - ציפי לבני ו
תמר זנדברג - הנאבקות זו בזו, ובאחוז החסימה. היא גם אינה מכוונת לשר האוצר הנוכחי ולשר הביטחון עד לאחרונה -
משה כחלון ו
אביגדור ליברמן, שאף הם מתמודדים עם אחוז החסימה. היא מכוונת למי שיעברו בוודאות את אחוז החסימה, אבל
אין להם סיכוי כלשהו להקים קואליציה ולהגיע לתפקיד ראש הממשלה: בני גנץ ויאיר לפיד.
בניגוד לאבי גבאי, אשר נשמע אמין בהכרזתו שלא יהיה שר בממשלת נתניהו,
בני גנץ ויאיר לפיד אינם משמיעים התחייבות כזאת, ומשדרים למעשה שהם מתכוונים להיות שרים בממשלה הבאה: בני גנץ כשר הביטחון ויאיר לפיד כשר האוצר/החוץ. הרחק מעיני התקשורת המגויסת להרצתם נגד נתניהו,
ייתכן שקיים כבר סיכום לפיו שני אלה יכהנו בתפקידים הנ"ל. העובדה שהם
מתחמקים מלהתחייב שלא יהיו שרים בממשלה הבאה מאששת את הסיכוי לסיכום כזה, שייתכן שכבר הושג.
לא ברור כיצד בנסיבות אלה יעמוד נתניהו בציפיותיהם של אחרים לתפקיד שר הביטחון:
נפתלי בנט, אביגדור ליברמן,
יואב גלנט,
עוזי דיין ועוד. אבל, סביר להניח שתוצאות הבחירות לא יאפשרו לנתניהו להשאיר בידיו את תיק הביטחון, למרות רצונו בכך, ועל כן ייאלץ לפעול בהתאם ליחסי הכוחות שיהיו בכנסת הבאה, כלומר
להעניק לבני גנץ את תיק הביטחון.
לא ברור כיצד בנסיבות אלה יעמוד נתניהו בציפיותיהם של אחרים לתפקיד שר האוצר/החוץ: המועמדים רבים, בעיקר מתוך הליכוד עצמו. למעשה לא יהיה נתניהו חייב לוותר הן על תיק הביטחון והן על תיק האוצר/חוץ, וייתכן שיוכל להשאיר אחד מהם בידי הליכוד. הדבר
תלוי במהירות הריצה של בני גנץ ויאיר לפיד לתפקיד שר. מה שיידרש מהמנצח הוא התחייבות שלא להפיל את הממשלה כאשר ימצא שעת כושר לכך. מי שיפסיד במרוץ יזכה בפרס תנחומים: תפקיד ראש האופוזיציה.
בנסיבות אלה, טוב יעשו השרים המכהנים מטעם הימין החדש - נפתלי בנט ו
איילת שקד - אם ימשיכו במשרדיהם החשובים והמכובדים הנוכחיים: משרד החינוך ומשרד המשפטים. במיוחד חשוב של
עבודת הקודש שאיילת שקד עושה במשרד המשפטים יהיו המשך ורציפות.
אם ישכילו למשוך מספיק מצביעים מן
הימין החילוני ויזכו בתפקיד של שר שלישי, חשוב מאוד שיהיה זה
שר העלייה והקליטה. תפקיד זה חיוני ביותר לנוכח ההידרדרות הצפויה במצב הקהילות היהודיות בצרפת, בבריטניה, בוונצואלה, ועוד, והאתגר הנובע מכך. לא מיותר להזכיר את מהות הציונות:
ריכוז עם ישראל בארץ ישראל, ולא הקמת מדינה לאויב! 