שמחה גדולה

הייתי בהשקה של "בֶּפְנוֹכוֹ" שהתקיימה בבית היוצר, המקום שנותן בית חם לכל האמנים היוצרים חברי אקו"ם. רק התיישבתי והגיעה לחברתי חבילה עוברת. החבילה הזאת פתחה את הערב הקסום הזה. הפתיחה עם החבילה הייתה משהו לא צפוי. לאחריה עלו האצילים עם עמרי נובל. יש הבדל עצום כשמארחים את השירים בתוכניות שונות ברדיו "אפי-לוג" וכשרואים את שמחת המופע וקמים לרקוד ליד הבמה. זו פעם שנייה שחוויתי השקה של אלבום. זו הייתה השקה שהתאימה לקטנים ולגדולים, וזו הייתה חגיגה של הנשמה. רקדו ילדים ובני שלושים ומעלה והייתה שמחה גדולה, עם בובת אריה ובובת פיל פרוותיות גדולות. ידעתי שאני אוהבת שירי רוק, אך לא ידעתי עד כמה. המופע החל עם זיוף "תַּפְסִיק לְזַיֵּף בְּאַנְגְּלִית/תֵּן לִי אַהֲבָה אֲמִתִּית", שיר קצבי עם מלודיה תוססת. השיר השני "פתולוגיה זוגית" מזמין הקשבה מלאה - "בּוֹאִי נֵצֵא מֵהָעוֹר הַסָּדוּק, בּוֹאִי נֹאהַב עַד שֶׁנָּמוּת... אַתְּ מְטֹרֶפֶת אֲנִי דָּפוּק, אַתְּ שׂוֹרֶטֶת, אֲנִי חָשׂוּף" כשגיטרות ותופים מזמינים אותי לקשב, אני מתחילה לרקוד. השיר השלישי "אין כאן כלום חוץ מכאב לב" מתנה לנשמה, מילים, לחן ועיבוד מוזיקלי. מכל המציאות הלא שפויה יש גם שיר נחמה אחד שמדבר על אמונה... "זֶה כְּמוֹ לָלֶכֶת עַל מַיִם /רַק עִם אֱמוּנָה/זֶה כְּמוֹ לִנְשֹׁם תַּחַת מַיִם,/שְׁאִיפָה עֲמֻקָּה". איזה קול רך יש לעמרי נובל, כמו נגיעה של קטיפה רכה על הלחי. Everybody's Gone השיר הרביעי. שרים באנגלית כאילו זו שפת אם ורכות נפלאה עוטפת את האוזניים. השיר החמישי "שלא ארע" - לחן מכשף למילים ערכיות עמוקות ויפות. עיבוד מתנה לנשמה. "אִמָּא, אֲנִי אוֹמֵר לָךְ תּוֹדָה, עַל הַשָּׁעוֹת וְהַשָּׁנִים שֶׁגִּדַּלְתְּ אוֹתִי גַּם שֶׁלֹּא הָיָה קַל/אַבָּא אִם אֶהְיֶה רֶבַע מִמְּךָ, אָרִים רָאשִׁי בַּגַּאֲוָה כִּי כָּל מִי שֶׁאֲנִי זֶה מָה שֶׁאַתָּה". השיר השישי פלונטר "בָּרַחְתִי לְהוֹדוּ וְגַם לְצָרְפַת./הָלַכְתִי לְגוּרוּ הִשְׁתַטַחְתִי בִּצְפַת", זה דואט נפלא בין המילים לצלילים שעוטפים גילוי לב אמיץ כשמישהו מסתבך בתוך עצמו ולא מוצא את מקומו.

וידוי מלטף

השיר השביעי לי נמאס - "יֵשׁ שְׁחִיתוּת, אַלִּימוּת הֲמוֹן בֵּינוֹנִיּוּת/ גֶּנֶרָלִים, פּוֹלִיטִיקָאִים וְהַרְבֵּה בַּזְבְּזָנוּת. השיר השמיני שאיפות של עשבים שוטים. שיר מחאה הומוריסטי, המזמין הקשבה מלאה, יש לנו מה לומר. זו מחאה שמבוטאת היטב בשירים. "אָז מִסַּדְנוּ אֶת הַקֶּשֶׁר וּבְקָרוֹב יְלָדִים/ וְעַכְשָׁו חוֹסְכִים כַּמָּה שְׁקָלִים... כְּדֵי לִקְנוֹת אֶת הַדִּירָה/דִּירָהּ שֶׁל עֲשָׂבִים שׁוֹטִים". מציאות קשה לפעמים לא שפויה. טוב שיש חלומות. השיר התשיעי אידיוט - "בְּכֵנוּת, אֲנִי נוֹתֵן אֶת כָּל כֻּלִּי,/ בְּעַקְשָׁנוּת! אֲנִי נִלְחָם עַל דַּרְכִּי,/לֹא הַכֹּל כָּתוּב וּבָרוּר/גַּם לְאִידְיוֹט הֲכִי גָּדוֹל יֵשׁ סִכּוּי". גם המונולוג של האידיוט מייצג קבוצה גדולה של אנשים שמנסים לחיות בכבוד והמוזיקה שנשמעת בהתחלה נשמעת כווידוי מלטף עד שהתופים מכתיבים את הקצב והגיטרות יוצאות למחול סוחף. יש הידברות נפלאה בין המסר של השיר לבין הצלילים שנשמעים ומרקידים את הנשמה. אי-אפשר לשבת או סתם לעמוד, הקצב של השיר מזמין לרקוד. השיר העשירי שיגרה" הוא ריקוד מופלא של גיטרות חשמליות. השיר האחד עשר חתונה אשכנזית" - וְהִנֵּה אַתְּ עוֹנֶדֶת אוֹתִי סְבִיב אֶצְבָּעֵךְ" פגישה של רוך ועדנה צליליים מתחת לחופה. השיר השנים עשר "כולנו יפים ויפות" למעשה סוקר את השירים באלבום. לכולם יש בעיות, חלומות ואכזבות. "כֻּלָּנוּ יָפִים וְיָפוֹת" אך לא נוכל לחיות לנצח, צריך להתעשת. השיר מציע אגדה והמציאות מציעה חיים לא פשוטים רוויים מכשולים. כדי לנצח אותם צריך לשאוף קדימה ולהגשים חלומות ולבד. שאולי נותנת בראש, אך זו מוזיקה עם אמירה. ראו אנחנו כאן. אל תוותרו עלינו, אנחנו דור ההמשך. כותבים על המוכר לנו, יוצרים מוזיקה שמדברת אותנו, שרים על הכאב, הזיכרון, השכחה וההבטחה. אנחנו פֹּה-הקשיבו לנו! האלבום כולל 12 שירים מתוכם יצאו 6 כסינגלים לרדיו ולמדיה. 12 שירים הולחנו על-ידי עמרי נובל שכתב 10 מתוכם, שניים מתוכם נכתבו על-ידי ישראל טופר, פלונטר וזיוף. האלבום מרשים ביותר. יש לו אמירה נוקבת שמשקפת הלך רוחות שרווח "בבפנוכו" - בפנים, בתוך החברה הישראלית. אושר גדול האלבום הזה.