אנחנו ארץ ההישגים המעוררים השתאות. אנחנו ארץ הבעיות הלא פתורות. עלינו בעברית המחדשת שבפינו לגבהים שלא שוערו. בדרך עקפנו כל מוקש ואמרנו כי נפרק אותו, אם בכלל, באיזה מחר, כשנגיע להסכמה על מה יונח במקום המוקש שפורק. כל המחרים שהיו עד הנה חלפו. לא פירקנו דבר. המשכנו לבנות. להפריח מדבריות. לקלוט גלויות. להעצים מדע. להעמיק תורה. היו בעיות. לא היו גבולות. עדיין אין. הבסנו אויב. שלום אין עדיין. העמסנו מטלות קיום על כתפנו. לא על כל כתף בשווה. עדיין איננו יודעים איך עומדים הכל תחת אותה חופה ולעמודים עליה היא נפרשת אין גובה אחד, ולא אנך אחד וגם אין עמוד כלל. והלאה אנחנו הולכים מחיל אל חיל ואיננו יודעים ללכת יחד מפני מבראשית החילונו ללכת לחוד, חלקנו על-פי מפת דרכים של חירויות וחלקנו על-פי מפת דרכים של קבלת עול מלכות שמים, וכשהמפות הובילו למחוזות חפץ שונים אמרנו כי עוד נגיע, ובינתיים אנו ממשיכים ללכת לכל כיוון הליכה משתקת.
פרצנו דרכים מפתיעות באמנויות, בספרות, בקדמה, בטכנולוגיה, אבל נתקענו במדרכות נפרדות, אלה הגדורות מפני גברים של קדמה, ואלה הגדורות מפני נשים של קדמה, והמדרכות האלה הולכות כבר גם אל כיכרות, וגם אל קמפוסים, בצד דרכים פתוחות בהן מתערבים בשקיקה כל ההשתחררויות מן המוסרות, והדיסוננס של הפרהסיה שלנו מייאש אבל אנחנו הולכים קדימה באנרגיות משנה, בלי חלילה לגעת במה שיכול להעמיד אותנו ולו לרגע כדי להחליט יחד מי אנחנו, ולאן אנחנו, ולמה אנחנו. נבנית כאן מולדת לתפארת, אבל בתוכה היא חצויה ואיננו מעיזים לרקום אותה לאחת שמא נקפח אותה באיבה, ואיננו חדלים לקיים את המפריד שמא חיבורים יגזרו עלינו פרידה.
ועכשיו אנחנו הולכים לבחירות. לא כדי לפתור את הבעיות הלא פתורות אלא כדי להעצים אותן עוד ועוד. אנחנו הולכים להכריע איש את רעהו, לנצח ויהי מה, לא להשלים. כדי להתחרות מי בתוכנו יצליח לא לפתור טוב יותר את הבעיות שבלעדי פתרונן הולכת הארץ הנפלאה הזאת בחוסר ביטחון קיומי לאורכן של כל החזיתות. אנחנו מכירים רק שני ריחות. הריח החמצמץ של ההחמצה, והריח המשכר העולה מתוך מקהלת הוקעה צפופה. אנחנו קוראים לרוחות השמים בשמות של אישים, לבעיות לשמות של כיווני אוויר, לחוק בשם משפט, לעתיד בשם הימור.
זה ילך עוד פעם. עוד פעמיים. אבל סוף דבר, בעיות שאינן פתורות מסירות מעליהן את הברזנטים הכבדים בהם אנחנו מכסים אותן, ועולות על כל הנהדר שעשינו כאן ומעמידים אותו בספק טרגי. אז אולי בכל זאת, אם לא הפעם, אז בקרוב, מוטב בקרוב, קלפי חדשה, אלטרנטיבות שהושתקו, דרכים המחכות להיסלל, פתרונות המצפים זה עידנים.
