בפרשת אום אל חירן, הזדרז ארדן להודיע במהלך פינוי הכפר שמדובר באירוע דריסה, זה קרה כשרכב שבו נהג תושב הכפר פגע בשוטרים. מהר מאוד התברר מחקירה של המחלקה לחקירות שוטרים, כי התאונה לא הייתה אירוע של פיגוע חבלני. הוא עשה זאת כמובן מבלי שטרח לבדוק את הדברים.
ארדן הוא זה שכינה את גל השריפות שהיה בארץ בחודש נובמבר 2016 "טרור ההצתות". אבל זה לא היה לא טרור ולא נעליים. סתיו 2016 התאפיין ביובש יוצא דופן שיחד עם תנאי מזג אוויר קיצונים גרמו לשריפות והביאו להתפשטות האש.
הוא גם הבטיח לבטל את אגרת הרדיו והטלוויזיה, אבל רק לא גילה לציבור שבעתיד הוא ישלם את האגרה באמצעות רשיון הרכב בעת ביצוע הטסט השנתי. כך מי שמחזיק ברשותו שתי מכוניות משלם פעמיים, גם אם אין לו מכשיר טלוויזיה או שיש לו מכשיר טלוויזיה אחד.
ארדן הבטיח להוביל חקיקה נגד "בזק". כדי להיטיב עם הצרכנים. שמעתם על כך? הוא גם זה שהציע להציב גלאי מתכות בהר-הבית אחרי פיגוע שבו נהרגו שני שוטרי משמר הגבול. גורמי ביטחון טענו שההחלטה התקבלה בדרך רשלנית, וללא דיון מעמיק וגם השב"כ התנגד. לו הייתה מתקבלת הצעתו של ארדן, אין ספק שהייתה נוצרת תבערה שלא היה ניתן לכבות בקלות.
ארדן הוא זה שתמך ופעל כדי להקים תאגיד שידור ציבורי, שהפך לאופוזיציה אלקטרונית לוחמת נגד ראש הממשלה. ראשי התאגיד כבר הבינו שאם זה תלוי בנתניהו הם כבר מזמן לא היו שם, ולכן קו הפעולה שלהם הוא לתקוף את נתניהו וממשלתו. כך קשה יותר יהיה להעביר אותם מתפקידם. קו הפעולה הוכיח עצמו. מי שינסה היום לפגוע במעמדו של המנכ"ל
אלדד קובלנץ, או בזה של יושב-ראש התאגיד
גיל עומר, ייתפש מיד כמי שמנסה לרפות את ידיהם של השניים ולפגוע בחופש העיתונות.
ומה עם כשלונו של ארדן כאחראי על רח"ל - רשות החרום הלאומית? ראש הממשלה נתניהו, שהבין מה שווה ארדן, נהג נכון כשהעביר את האחריות ממנו לשר משה (בוגי) יעלון, ששימש באותה עת שר הביטחון, לאחר שהבין מה לא עשה ארדן בליל השלג שניתק את ירושלים מהשפלה.