בעצם ימים טרופים אלה, כשרמת השיח הציבורי ירדה לשפל המדרגה והפוליטיקאים מטנפים זה את זה, בגלוי ובראש חוצות, מחזיק אני - בהתרגשות גדולה ובהכרת תודה אמיתית - את ספרון תרגומי השירה הנפלאים של ד"ר דוד וינפלד - 'דבור מגושם יושב על פרח', שיצא, זה עתה, לאור בהוצאת 'אפיק' והוצאת 'גמא'.
את ד"ר דוד וינפלד כמתרגם וכעורך שהאהיב עליי את השירה הפולנית שלאחר מלחמת העולם השנייה, 'גיליתי' לפני כעשרים שנה - בשנת 2000, ליתר דיוק - כשהוציא לאור - בשיתוף עם המשורר והמו"ל, פרופ' רפי וייכרט, בהוצאת 'כרמל' את ספרם המשותף: 'אחרי מהפכות רבות: 'מבחר מן השירה הפולנית שאחרי 1945'.
באסופת תרגומים זו נכללו תרגומים של משוררים פולניים שלא היכרתי עד אז, דוגמת: ליאופולד סטאף, תדיאוש רוז'ביץ, אווה ליפסקה, הכומר, אדם זגייבסקי, בצד המשוררים המוכרים לי יותר, דוגמת: זביגנייב הרברט, ויסלבה שימבורסקה, צ'סלוב מילוש ועוד.
בספר התרגומים הנוכחי פותח דוד וינפלד ומביא, ראש וראשונה, את הטקסט: 'תפילה למצב רוח טוב' שכתב הקדוש הנוצרי, תומס מורוס. מורוס הוצא להורג - בשעתו - בשל סירובו להכיר בעליונותו של הנרי השמיני על סמכות האפיפיור. תפילה זו של מורוס והדורה, לפיה אל לו, לאדם, לחוש: 'מצוקה יתרה מחמת אבן נגף זו, הקרויה 'אני' ', מצוטטת, רבות, ביצירתו של המשורר הפולני המוכר, זביגנייב הרברט.
שירו של המשורר הפולני-יהודי, יוליאן טובים, שנולד בשלהי המאה ה-19 - 'יהודון', פותח אסופת תרגומי שירה חשובה ומיוחדת זו. יש משמעות רבה בבחירת שיר זה של טובים, שנושאו היהדות, כשיר פותח של האסופה. טובים ראה עצמו תחילה, פולני ורק לאחר מכן, יהודי. עם זאת התפרסם הוא באמרתו לפיה: 'מאחד אותי עם היהדות לא הדם שבגוף, אלא הדם שיוצא מתוך הגוף', שנחשבה אמרת הזדהות עם היהודים שנרצחו בשואה. השירים תורגמו ברובם,מהשפה הפולנית, למעט כמה חריגים, שתורגמו מהשפה האנגלית ושפת יידיש.
יש להצטער על כך, שד"ר קציעה אלון, מהוצאת 'גמא' ויפתח אלוני מהוצאת 'אפיק' - שליוו, בהקפדה ובאהבה רבה הוצאת אסופת תרגומי שירה זו וציינו, קודם להבאת מבחר תרגומים משירתם של המשוררים והמשוררות ששירתם תורגמה את תאריכי לידתם ופטירתם לבית עולמם - לא טרחו להוסיף כמה פרטים ביוגרפיים בסיסיים, אודות כל משורר ומשוררת, ששיריהם תורגמו ונכללו באסופה זו. יש לקוות שעניין זה יתוקן ויווסך במהדורה הבאה של אסופה זו.
אסופת תרגומי השירים 'דבור מגושם יושב על פרח', ששמה בא לה - כמובא בפתח אסופה זו - על-פי שיר של זביגנייב הרברט 'על תרגום שירה', הינה בבחינת עושר רב השמור לבעליו לטובה והמעשירה את מדף השירה (הפולנית בעיקר) בשירים שטרם תורגמו לשפה העברית.
