הרצון לשינוי, מביא בכל מערכת בחירות לעליית גוף או כוכב על, שהציבור בוחר בתקווה שיממש את התקוות שלא ניתן להגשים, או שלא הוגשמו במלואם, או נאחזים בספיחי תקווה שאולי הממשלה החדשה תעשה זאת אחרת.
רבותיי - הרצון לשינוי הוא טבעי, הרצון להגשים מטרות שלא הושגו הוא לגיטימי וברור. השאלה המרכזית נשארת - שיש מציאות עובדתית שלא תלויה ברצון הממשלה אלא באפשרויות ואינטרסים מתנגשים, שלא תמיד ניתן להגשימם או ניתנים לפתרון.
קחו למשל את פרשת עזה וחמאס - אנשי עוטף עזה צודקים בדרישתם לחיי שקט ושלווה והממשלה מחויבת לעשות יותר ממה שעשתה. אבל שלא תהיה טעות - אי-אפשר לפתור את הבעיה, כי אין לנו פרטנר לדו-שיח. ממשל של טרור מעוניין בטרור מתמשך. זה נותן לו לגיטימציה ועמדת כוח פנימה והחוצה. לפיכך כל הפתרונות המוצעים, כל התוכניות הן יפות על הנייר, אך לא מתאימות למציאות.
אין בעיה צבאית בלכבוש את עזה ולמוטט את החמאס, אבל זה מהלך מסוכן, ממושך, עם הרבה קורבנות בחזית ובעורף, ועם בעיות משפטיות בינלאומיות קשות והתנגדות עולמית על תוקפנות ושימוש בכוח. לכן השאלה המרכזית לבחירות - מי מתאים יותר להנהיג את המדינה, במצב הנוכחי, לאור הישגי העבר עם מבט לעתיד.
יש להפעיל את העקרון הקלאסי הידוע, כי מה שלא מקולקל אין צורך לתקן, כך בפוליטיקה וכך בניהול המדינה. אך אין זה אומר שמה שמקולקל לא צריך לשפץ ולשדרג ואת זה הציבור רשאי וחייב לדרוש.
4 הבנים של האגדה של פסח
כנגד ארבע בנים דברה תורה לפני הבחירות: חכם שיודע למי להצביע בלי להתלבט, רשע שמשקר בסקר, תם שדבק בעבר, ושאינו יודע לשאול הוא קול צף.
המחווה של פוטין לישראל
המחווה המכובד של פוטין בהחזרת גופת החייל בא בהמשך לקשר האישי הטוב שנוצר בין המנהיגים. לא לשכוח, קרב סולטן יעקוב היה מבצע כושל של הרגע האחרון שעליו פיקד
אהוד ברק, אבל את האחריות על האירוע הכושל לקח על עצמו מפקד האוגדה ינוש בן גל, שבאותו זמן לא היה במטכ"ל בתל אביב. יש האומרים שזה מנע ממנו את המינוי לרמטכ"ל. ומי יצא נקי מהפשלה? אהוד ברק הטפלון, כמו מפרשת התאונה עם נפגעים מסיירת מטכ"ל בצאלים ב'. הטפלון פג תוקפו כשהרס את מפלגת העבודה, הובס בבחירות, והיה ראש ממשלה הקצר ביותר והגרוע ביותר לפי הערכות סקרים ופרשנים.
הצעה לסיסמת בחירות
סיסמת הבחירות למפלגות ביום הבחירות - נהרו בהמוניכם לקלפיות. המצביעים ראשונים משפיעים אחרונים. אל תוותרו לאדישות לעייפות לסקרים ולעתיד.
