מפעל צדקה?
מנהל הטלגראס, הנתון במאסר, טוען בראיון עיתונאי כי אספקת הגראס הייתה עבורו סוג של מפעל צדקה וחסד. כן גם רצח מכוּנה לפעמים, בטעות, המתת חסד. הדרך לגיהינום, או לרוע, כידוע, רצופה לא אחת כוונות טובות וּמנגנוני הגנה פסיכולוגיים שכליים כדי להצדיק את החטא או הפשע. אבל המציאוּת שונה לחלוטין.
גם הסמים הקלים, הקנביס או הגראס וכד', לא אחת גורמים לתופעות פסיכודליות ולנזקים נפשיים כמו גם להתמכרוּת. מעֵבר לכך, הסמים הקלים פעמים רבות מובילים לשימוש בסמים כבדים. לכן אין להתיר את השימוש בהם אלא לצרכים רפואיים בלבד ובאישור רפואי לשם הקלת כאבים במחלות קשות, אך לא לצרכים מסחריים וּלשימוש חופשי. למרות הפופולריות, אנו מעוניינים לגדל חברה בריאה, חפּה מהתמכרויות וּבלתי מסוממת. לתשומת ליבך פייגלין.
בנעלי בית
המוסף של המדינה נפתח בשבוע האחרון שלפני הבחירות בסדרת תמונות של פוליטיקאים בולטים בנעלי בית - וּבהם ביבי וגנץ, המתמודדים לראשות הממשלה, וראשי מפלגות אחרים. כמה נעים לראות את החיות הפוליטיות התזזיתיות הללו, חסרות המנוחה, ואשר נמצאות במרוץ תמידי, בעדשת המצלמה כבני אדם בלתי מעונבים וּמחוייטים ברגעים של ספורט, עזרה בבית, בחנות פלאפל עממית ואפילו ברגע של מנוחה.
אין ספק תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים. אבל, בינינו, האם חשבנו אחרת?
ביחד או לחוד?
"לא נשב ביחד" הכריזו ביבי וגנץ משני עברי המִתרס הפוליטי. וּמה יקרה ביום שאחרֵי, כשישבו ביחד בממשלת אחדוּת או גנץ יהיה שַר בממשלת נתניהו? מה הם יאמרו אז?
תשובות אפשריות:
א' - רק חמור לא משנה את דעתו.
ב'- פרייארים לא מתים, הם רק מתחלפים.
ג' - מה לעשות הנסיבות השתנו: אילוצים זה שם המשחק.
ד' - אחרון ולא חביב - האימרה המיתולוגית המיוחסת ללוי אשכול: הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים (זוּ לא בדיחת האחד באפריל).
מסר לחיים
מה לומדים מתשדירי תעמולת הבחירות?
